רחוב פלורטין, 28 באפריל 2014

גדוד של מחליפי תמרורים פשט בשבועות האחרונים על הרחובות שלנו. צוותים של צעירים חסונים חונים היכן שחונים:

רחוב שטרן, 1 במאי 2014

עם טנדרים עמוסי צינורות, שלטים ובטון רטוב:

רחוב פלורנטין, 28 באפריל 2014

ממש בקרנות הרחוב, לעיני העוברים והשבים, מחברים החסונים שלטים לעמודים:

דרך שלמה, 7 במאי 2014

דרך שלמה, 7 במאי 2014

עוקרים תמרורים ישנים ונוטעים חדשים:

רחוב שטרן, 1 במאי 2014

הסדרי החניה לא משתנים. החסונים מחליפים חלק מעמודי התמרורים הדקים:

פלורנטין פינת בן עטר, 7 במאי 2014

בעמודים יותר עבים:

פלורנטין פינת בן עטר, 7 במאי 2014

"זה רק יותר חזק", מרגיע אחד מהם. ולמה צריך עמודים יותר חזקים? משום שבמשך כשנתיים, כפי שכבר דיווחתי, לא הצליחו התמרורים ברחובות שלנו לעמוד זקוף. הם סבלו מכמה מחלות:

רחוב וולפסון, 23 במרץ 2014

רחוב פלורנטין, 2 בפברואר 2014

פגעה בהם, כפי שהראיתי פעם, מחלת נפילה מסתורית:

רחוב הקישון, 15 במרץ ו-18 במרץ 2014

לפעמים יותר מפעם אחת. ובלכתם הם תמיד מותירים:

רחוב הקישון, 1 בינואר 2014

רחוב פלורנטין, 15 במרץ 2014

את החורים, לפחות חלקם, החסונים סותמים כעת בבטון:

רחוב פלורנטין, 1 במאי 2014

למען הסר ספק, בגב כל תמרור חדש מדווח השינוי; כולל שם, יום ושעה:

רחוב בן עטר, 7 במאי 2014

רחוב פרנקל, 8 במאי 2014

רחוב פלורנטין, 8 במאי 2014

ואם כבר מציצים לאחוריים, מגלים שיש הרבה דרכים לחבר תמרור לעמוד:

ברחובות פלורנטין ושטרן, 9-11 במאי 2014

נחלת בנימין פינת דרך יפו, 8 במאי 2014

ברחובות פלורנטין, שטרן, פרנקל ולווינסקי, 8-9 במאי 2014

עד כאן החדשות הטובות. כעת לג'ונגל. מכיוון שמקום חניה ברחוב עירוני הפך כבר מזמן לנדל"ן מניב (קנסות), תמרורי החניה הפכו למעשה למחירונים. ומכיוון שלרחובות השכונה מזדמנים כל מיני סוגים של בעלי מכוניות, המחירונים מחייבים הסברים מפורטים ונהפכים למגילות.

בעיקרון (אם אפשר לנסח עיקרון בג'ונגל) יש ברחובות שלנו שני סוגי תמרורי חניה:

רחוב פרנקל, 9 במאי 2014

על פי התמרור הימני, בשעות היום תושבי העיר חונים חופשי והאורחים משלמים; בשעות הערב החניה שמורה לבעלי תו אזורי בלבד. על פי התמרור השמאלי, אם הבנתי נכון, החניה לתושבי העיר חופשית כל היום ואורחים רשאים לחנות בחסותו בתשלום גם בערב. אבל החיים לא כל כך פשוטים. בחלק מהרחובות הסדרי החניה שונים. הנה דוגמה מבלבלת משני צדי רחוב אחר:

רחוב השוק, 22 במרץ 2014

על פי צמד התמרורים הזה לא ברור האם תושבי העיר רשאים לחנות חינם גם בצדו הימני של הרחוב, והאם רכב כבד רשאי לחנות בצדו השמאלי. חוסר האחידות גדל כשמגיעים לאיסורי העצירה והחניה, שמוצגים בדרכים רבות:

ברחובות הרצל, מטלון, מזרחי, פלורנטין ולווינסקי, 8-9 במאי 2014

לא רק כשתמרורי האיסור מוצבים במקומות שונים, אלא גם כשהם מוצבים זה לצד זה, בצומת, משני צדיו של אותו רחוב:

רחוב לוינסקי, 9 במאי 2014

חוסר האחידות לא מתבטא רק בעיצוב הגרפי השונה (גופנים, סידור שורות, קווי הפרדה) של תמרורים זהים בתכנם, אלא גם בדרך הצבתם של תמרורים, למשל במקרה זה:

רחוב שטרן, 9 במאי 2014

שני התמרורים האלה נושאים הוראה זהה ומוצבים באותו רחוב במרחק של מטרים ספורים זה מזה. אבל לא רק שהחצים מותקנים על העמודים בצורה שונה, סמלי איסור העצירה והחניה אינם זהים, והימני בכלל הפוך. לא רק כאן. גם כאן:

דרך יפו, 8 במאי 2014

או שרק למשאית הפוכות אסור לחנות כאן בלילה? אבל לא נסטה מהדרך. נחזור לחצים. צריך להתקין אותם מעל או מתחת להוראות החניה?

ברחובות כפר גלעדי ופלורנטין, ספטמבר 2013, מאי 2014

או שלצדן:

רחוב החלוצים, 11 במאי 2014

נמוך וקרוב לפח האשפה, או מאוד גבוה וקרוב למרפסת?

פלורנטין פינת נחלת בנימין, 11 במאי 2014

ואם כבר חצים בכל מקום, מדוע יש צורך בשלושה סוגים שונים? פינה כחולה חדה, מעוגלת או בעלת קונטור:

ברחובות שטרן ומזרחי, 8-9 במאי 2014

ולא רק חצים יש מכמה סוגים, גם הולכי רגל:

ברחובות דרך שלמה, קיבוץ גלויות, לווינסקי וצ'לנוב, יולי-אוקטובר 2013

וגם אותם מתקינים, כפי שאפשר לראות, בשלל צורות:

דרך יפו פינת רענן, 13 במאי 2014

הגיוני לחשוב שאם תמרור הוא חוק, יהיה תקן מחייב לצורתו ולאופן הצבתו. מתברר שאין. ומי בכלל מחפש הגיון בג'ונגל? ברחובות שלנו תמרורים מוצבים גם על עמודי חשמל ופנסי רחוב:

ברחובות נחלת בנימין, בנבנישתי ושטרן, 8 במאי 2014

ועל עמודי רמזורים, מעל ומתחת לפנסים:

הרצל פינת פלורנטין, 11 במאי 2014

וזה במקרים שרואים אותם. כי יש גם מקרים שלא:

ברחובות גנני, העליה ופרנקל, פברואר-מאי 2014

את התחזוקה הגרועה שלהם קשה להסתיר:

רחוב הרצל, 17 בדצמבר 2013

רחוב פלורנטין, 8 במאי 2014

הברגים מתרופפים, השלטים נוטים על צדם, מתהפכים, מתקמטים וציפוי הפלסטיק שלהם נמס בשמש ומתקלף:

ברחובות אברבנאל והרצל, מאי 2013 עד מאי 2014

אם לא די בכל אלה, הרחובות שלנו שאלים: איך ייתכן שבעידן שמדפסות תלת ממד כבר מתנסות בהדפסת אברי אדם, בני אדם לא מצליחים להדפיס שלט פשוט, במתכונת קבועה. הגופנים לא אחידים:

רחוב פרנקל, 8 במאי 2014

לא בסוג ולא בגודל:

רחוב הנגרים, 14 בינואר 2014

הקומפוזיציות מקושקשות:

רחוב שטרן, 9 במאי 2014

עד לא יאומנו:

רחוב מרחביה, 8 באוגוסט 2013

שדרות וושינגטון, 9 במאי 2014

תקציב למגיהים ברור שאין. והניסוח, אוי הניסוח. מי יודע מהו כלי רכב המוגדר ברשיונו "אחוד"? ומהי פריקה וטעינה רציפה לעומת סתם פריקה וטעינה?

רחוב פלורנטין, 12 באפריל 2014

ומדוע לאיום בגרירה יש שני סמלים שונים?

רחוב גנני, 9 במאי 2014

אם כבר מדברים על סמלים, בראש השלט הבא מובהר בסמלים שהנתיב מיועד לאוטובוסים ולמונית ׁׂׂtaXi. מדוע צריך לכתוב במילים "גם מוניות"? ומדוע אין פשוט סמל למשטרה?

דרך שלמה, 9 במאי 2014

ויותר מזה, מה עושות בתחתית התמרור ראשי תבות? כנ"ל על תמרור? לאיזה מידע בשלט זה מתייחס? משונה שדווקא בעידן שבו בני האדם קוראים פחות ופחות, אך מזהים ללא קושי סמלים של כל תכנת מחשב וכל אפליקציה סלולארית, דווקא התמרורים -- סמלים בהגדרתם -- מתמלאים במילים. בקצב הזה מבחן התאוריה יוחלף בקרוב במבחן בהבנת הנקרא (ובאזור הזה אנחנו, כידוע, לא ממש מצטיינים).

בסוף, אחרי כל המסע הארוך הזה, די מצער לגלות שמצב התמרורים עדיין כנ"ל:

רחוב וולפסון, 8 במאי 2014

ושבקלות יכול להיות אחרת, ואפילו בשתי שפות:

רחוב אוריאל אקוסטה, 8 במאי 2014

רק שהסלולארי החליף את כרטיסי החניה.