רחוב נחלת בנימין, 21 במרץ 2014

על אף שהרחובות שלנו בדרך כלל מעדיפים את האמנות שלהם פיגורטיבית ומונצחת על קירות, אוצר הדימויים המגוון של מיכל נאמן, כלת פרס ישראל לאמנות פלסטית לשנת תשע"ד, לא זר להם (גם אם אצלנו השימוש בהם פרוזאי ונטול כוונה אמנותית). למשל, פינגווין:

רחוב מסילת וולפסון, 11 במאי 2012

יש לנו יותר מאחד:

רחוב פלורנטין, 18 במאי 2012

ויש גם מאוורר:

רחוב העליה, 9 בספטמבר 2013

אם כך, ברור שתימצא נזירה:

רחוב העליה, 29 בינואר 2014

יש מספריים:

רחוב הרצל, 22 ביולי 2012

וראש ציפור:

רחוב תשע, 2 באוקטובר 2012

ואם כבר:

רחוב כפר גלעדי, 9 באפריל 2013

מתבקש לשאול:

סמטת צריפין, 22 בספטמבר 2011

יש גם ברווז ושפן:

רחוב נחלת בנימין, 3 באוקטובר 2011

רחוב הנגרים, 27 באפריל 2012

ואפילו שועל:

רחוב מטלון, 31 ביולי 2011

גם למורכבויות שב"עימות ואיחוי של שפה ודימוי", כלשון וועדת הפרס, יש אזכור:

רחוב פרנקל, 20 במאי 2013

כולל התשתית התאורטית הרלוונטית:

רחוב החלוצים, 21 בספטמבר 2013

נוכחות יש גם להכפלות והפיצולים הנודעים:

רחוב יהודה הלוי, 11 באפריל 2013

רחוב הרצל, 11 באפריל 2014

מכיוון שברחובות שלנו ההגדרה המכוננת של שרה ברייטברג-סמל, "דלות החומר", עדיין תקפה (ולא באופן מטאפורי), אי אפשר להחמיץ את הטכניקה המאוחרת של נאמן. הגריד:

רחוב ויטל, 2 בפברואר 2014

רחוב כפר גלעדי, 2 במאי 2014

וכמובן החומר:

רחוב בן עטר, 2 באוגוסט 2013

רחוב הרצל, 8 באוגוסט 2013

בשימוש החוזר במסקינג-טייפ ניתן לזהות, גם אצלנו, ניואנסים:

רחוב פלורנטין, 29 במאי 2013

רחוב בנבנישתי, 5 באפריל 2014

דקות מעודנת:

דרך שלמה, 12 בספטמבר 2012

בצד ביצוע רשלני:

רחוב פרנקל, 3 באפריל 2014

וכמקובל, יצירתיות. אבל פרקטית:

רחוב הרצל, 3 בפברואר 2014

הרחובות פלורנטין, ויטל והקישון, 2013-2014

כשוועדת הפרס קבעה כי "פרופ' נאמן העמידה תלמידים רבים והשפיעה משמעותית על התפתחות האמנות בארץ", היא בוודאי לא כללה אותנו בספירה. אבל הפתעה: יש לנו תשובה אפילו לעבודה המיתולוגית "העיניים של המדינה":

רחוב ויטל, 20 באוקטובר 2012