מאת איתי כ"ץ
אחרי אכזבה ההבטחה ההיפסטרית של המעצבים הצעירים במתחם Lambrate, שלא חידש הרבה (ועליו כתבנו בפוסט הקודם), בא המעצב הזקן והטוב אינגו מאורר, והצליח לחדש שוב. זה לא מובן מאליו למי שחוגג בקרוב 82 שנה להולדתו.
גוף תאורה שהוא דף פלסטיק שקוף, שעליו מוטבעות שורות של מנורות לד זעירות. סירבו לספר איזו חברה אחראית לפיתוח בשבילם
מאורר, אולי מעצב התאורה הוותיק והמפורסם בעולם, מציג בכל שנה בחלל של Krizia את גופי התאורה שהוא משיק וגרסאות חדשות לעבודות קלאסיות שלו. המעבר שלו לתאורת לד - בפמוטי הנרות שהציג לפני שנתיים ושנה, ובחידושים למנורות ישנות שלו - לא ברור מאליו משום שזהו אור אחר לגמרי. הוא רץ עם הזמן. דף הפלסטיק הקל והגמיש הזה, שיכול לשנות את צורתו ולהיות מוצמד לקיר במסמר או תלוי מהתקרה ולהפוך למנורה של שולחן עבודה, אמור לצאת עוד השנה למכירה.
כשהמנורה תלויה
אינגו מאורר מסביר על גופי התאורה שלו. בגילו ובמעמדו נגיש ומדבר עם כל אורח
על התערוכה של Wallpaper תכתוב רונית כפיר בקרוב. רק תמונה אחת, של הנציגים הישראלים (לשעבר) המצליחים מאוד Raw Edges, הם שי אלקלעי ויעל מר. אחרי שכבר ראינו אותם משתפים פעולה עם "אבן קיסר", משיקים מוצר ל"מורוסו", מעניקים פרס למעצבים צעירים וזה לא הכל, הם צצים גם כאן, עם המרבץ הארוג שעיצבו ל-Dedon, יצרנית ריהוט הגן והחוץ היקר והנחשק.
שני משטחים ארוגים, בסגנון המוכר של דיידון, המונחים זה על גבי זה. האחד מנופח
כמה דקות משם, הפרויקט המשותף לקבוצת העיצוב ההולנדית Droog ולמוזיאון הלאומי של הולנד, Rijksmuseum, בשיתוף של בירה "היינקן" - שלושתם מותגים שמזוהים עם אמסטרדם. "דרוך" מציגים מוצרים ידועים וחדשים שלהם, וגם מוכרים אותם. למשל, את הקומקום לבן אדם אחד:
כי למה לבזבז מים ומקום אם רק אחד שותה?
וגם את המנורות (שהן בעצם נורות) האלה, שנראות כמו מנורות רוח סיניות:
65 יורו הן עולות כאן
מה עושה כאן המוזיאון? המעצבים בחרו כמה עשרות יצירות אמנות שנכללות באוסף שלו, ושתלו אותן מחדש כפריטי עיצוב: ארון, אריחים, טפט, שולחן וכך הלאה. למשל זה:
תיאור של קרב בחרסינת דלפט, עם וילון פלסטיק בצבע דם והאמבטיה הכמו ישנה הזו
בצד השני של רחוב בואנוס איירס, בדיוק פתחו חנות של Brompton, יצרנית האופניים המתקפלים הבריטית. בסמטה הקטנה הדגימו המוכרים האיטלקים את הסחורה החדשה לעיני ההמון הנעצר והמשתאה, כמו שבטח הדגימו באותה סמטה פעם איך עובדים אופניים, מכונית ואופנוע. קשת הצבעים של האופניים נועדה להבטיח שכולם ייעצרו וייכנסו:
בוחרים צבע, בוחרים חומר ציפוי, בוחרים מושב
והנה התוצאה. המחירים נעים בין 1,000 ל-1,600 יורו. אפשר להכניס לתיק ולהעלות למטוס
ולסיום הפוסט הזה, שבו השמש מכה בעיר להנאתם של התושבים והתיירים במונטהנפוליאונה:
אחרי חורף קר
ביקור בסטודיו של המעצב והאדריכל ויקו מג'יסטרטי. יעניין כל אדריכל ומעצב, ולא רק אותם. האיש תיכנן שלל בניינים במילאנו, שמצולמים נהדר (בעיקר בשחור-לבן) ומוצגים כאן. אפשר לראות את שולחן העבודה שלו ושלל עיצובים נודעים שלו, ממנורת Eclisse (ליקוי חמה) שעיצב ל-Artemide ועד שולחנות, כיסאות, מנורות - והכל, מסבירה המדריכה הנלהבת, כחלק מהתפישה שלו: "אם אתה לא יכול להסביר את המוצר בטלפון - תרד מזה". כך הוא הסביר ל"ארטמידה" איך תיראה מנורת "אקליס", היא מספרת, והם פשוט יצרו אותה לפני התיאור הטלפוני שלו.
בסטודיו של מג'יסטרטי. Via Conservatoro 20
ביציאה מהסטודיו ומהבניין שהוא ואביו, פייר לואיג'י, תיכננו. כל פרט במחשבה תחילה
