רחוב לוינסקי, 2 בינואר 2014
למרות שהרחובות שלנו לא נודעים דווקא בצניעותם, ואצלנו מותר למכור אפילו גרביונים, כפי שאפשר לראות, בסיעתא דשמיא, מתהלך בינינו צדיק סמוי מן העין, אולי יותר מאחד, שלא יכול/ים לסבול את הפריצוּת. הוא לא אחד שמקונן בינו לבינו, הוא אחד שעושה מעשה:
סמטת השך, 25 באוקטובר 2011
סמטת השך, 21 במרץ 2012
לא תמיד זה עם צבע אדום:
רחוב נחלת בנימין, 15 ביולי 2012
רחוב נחלת בנימין, 23 ביולי 2013
עמדתו ברורה:
רחוב קורדובירו, 9 באוקטובר 2012
רחוב כפר גלעדי, 7 בספטמבר 2013
ופעולתו נחושה, גם אם לעתים מינורית, כמו הטיפול בציור של קלון. זה הציור:
רחוב הקונגרס, 14 באוקטובר 2011
ומה נמחק ממנו כעבור זמן?
רחוב הקונגרס, 8 ביולי 2013
מרחוק קשה לראות. מקרוב, זה ברור מאוד:
רחוב הקונגרס, 8 ביולי 2013
או במקרה של המשרבט האלמוני:
רחוב לוינסקי, 1 בינואר 2014
שקיבל כעבור ימים אחדים תוספת חשקנית:
רחוב לוינסקי, 11 בינואר 2014
ואז הגיע הצדיק:
רחוב לוינסקי, 13 בינואר 2014
לא תמיד זו מחיקה, לפעמים זו רק תוספת קטנה ומתוחכמת:
רחוב מטלון, 20 בנובמבר 2013
בדמיוני הוא מין:
רחוב הקישון, 4 בינואר 2014
אך לעתים הוא מצליח לעורר אהדה, כמו במקרה של גסות הרוח הטבעונית. ברחבי השכונה נפוצות הכתובות הדוחות:
רחוב נחלת בנימין, 4 בפברואר 2014
כאן התוספת שלו תופסת, כמעט נוגעת ללב, למרות מופרכותה:
דרך שלמה, 2 בפברואר 2014
כך או כך, ברחובות שלנו תימצא תמיד תגובת נגד: הולמת פחות:
רחוב כפר גלעדי, 20 באוקטובר 2013
או בכלל לא:
רחוב לוינסקי, 22 בדצמבר 2013
