Pai a Ars הוא מלון תאילנדי קטן שמפגיש טבע ואמנות. הוא מתאפיין בפשטות וחן, בקווים חופשיים ובצורות אורגניות, שנובעים משיטות הבנייה המסורתיות בתאילנד. את המלון בנה ומנהל תאנאטיפ ג'ינגוואניצ'רן (ThanatipJirawanicharoen), יליד בנגקוק, שלמד אדריכלות כמה שנים באוניברסיטת רנגסיט בבנגקוק, אבל החליט שיותר מעניין אותו ללמוד באינטרנט שיטות בנייה אקולוגיות ולא מתועשות, ולהקים בית הארחה קטן במו ידיו.

בניית המלון, שנמשכה כשנה וחצי (הקמת כל בקתה נמשכת כחודש), הושלמה ב-2008, אלא שבחורף שעבר הגשמים העזים הציפו את הנחל הסמוך ואת המתחם כולו, מה שגרם נזק משמעותי למלון והצריך לבצע שיפוצים נרחבים, עד לפתיחתו המחודשת השנה.

רוגע מול המרחבים של פאי (צילום: ירון בירנבאום)
רוגע מול המרחבים של פאי (צילום: ירון בירנבאום)

מתחם המלון נמצא על גדות ערוץ נחל קטן בהרים של צפון תאילנד, חמש דקות נסיעה ממרכז העיירה הציורית פאי - מרכז תיירותי משגשג שמציע מסלולי טיול, מפלים ומרחצאות חמים, מקדשים וטיולי פילים – האהובה מאוד על תרמילאים ישראלים. המלון כולל 14 בקתות קטנות משני טיפוסים: בקתות עשויות שקי חול שצופות אל השדות וההרים, ובקתות קש שניצבות על גדות הנחל. כל בקתה שונה מרעותה בחלוקה הפנימית, בבמה שמגביהה את המיטה, במרפסת שאליה יוצאים מבעד לחלון ובאלמנטים נוספים. למרות הפשטות של החדרים, העיצוב הפנימי מלא השראה. החדרים צבועים בגוונים שונים ומקושטים בתמונות ובציורי קיר מקסימים שצוירו על ידי אמנים מקומיים, תושבי פאי וצ'אנג מאי.

החדרים שבנויים משקי חול הם מבנים בצורת צילינדר בני חדר אחד, עם מרפסת מקורה וערסל מעליהם, שנראים קצת כמו הכפר של הדרדסים. בניית הבקתות משקי חול נעשית בשכבות, מה שמעניק להן צורה עקמומית: מסדרים שורות של שקי חול אחת על גבי השנייה ומחזקים בחוטי ברזל, ולבסוף מכסים את הקירות בשכבה עבה של טיח לבן. את התקרה בונים מקורות עץ שמונחות על גבי השקים, ומעליהם יוצקים שכבת בטון כדי לאפשר עלייה לגג. הגג עצמו עשוי קורות עץ שסודרו בצורת חרוט ושכוסו בעלים יבשים מהסביבה - שיטת בנייה מסורתית בתאילנד שמחליפה את רעפי החרס בחומרים טבעיים, המספקים צל ומגינים מהגשם. הקירות העבים הם חומר מבודד מעולה, כך שהבקתה קרירה גם בימים חמים ושומרת את החום בתוך החדר בחורף. החלל הפנימי מחולק באמצעות קיר אחד בלבד שמסתיר את השירותים והמקלחת (אין דלת), והריהוט הנעים וציורי הקיר מעניקים אינטימיות לאורחים.

שזירת העלים היא שימושית וקישוטית גם יחד (צילום: ירון בירנבאום)
שזירת העלים היא שימושית וקישוטית גם יחד (צילום: ירון בירנבאום)

הסוג השני של הבקתות עשוי קש שמחוזק ברשת לולים פשוטה. השיטה הזו מאפשרת שליטה גבוהה יותר בצורניות הרצויה, כך שהקירות ישרים יותר. החדרים האלה הם בונגלוס סטנדרטיים למדי, עם מרפסת-כניסה שצופה אל הנחל, וגג משופע שעשוי גם הוא מעלים. שזירת העלים המיובשים משמשת גם כקישוט, שמכסה את הקירות בטקסטורה אורגנית.

לצד החדרים נבנתה טרסה מעץ מעל הנחל, מעין רפסודה עם מיטות שיזוף ושולחנות קפה בקרבה מרבית לטבע, שם גם מוגשת ארוחת הבוקר, ובקצה השני של המתחם יש בריכת שחייה שצופה לשדות. תאנאטיפ מספר שכל הצמחייה שעל גדות הנחל נהרסה בהצפה, ולכן יישתלו סביב הטרסה שיחי תבלין וגינת ירק. האווירה הכפרית מתאימה למי שמבקש להתנתק מההמולה של תאילנד התיירותית, וליהנות מהטבע והנוף של השדות וההרים. מחיר החדרים נע בין 1500-2000 באהט ללילה (כ-50-70 דולר)