מה ההבדל בין H&M לאל-קאעדה? לוגו, ערכים, חזון ומטרות מתקיימים בחברות מסחריות, במפלגות פוליטיות ובארגוני טרור לפי אותה תפיסת עולם בדיוק, רק שקהל היעד - המחבלים והמפגעים - הוא דוגמה קיצונית לביטוי "ללכת שבי אחרי מותג".
צילומי הספר לאורך הפוסט: עודד בן יהודה
על אף הדמיון, דבר אחד שונה: כאן משתמשים בכלים כמו אלימות, חבלה והמוות שקורץ, כאמצעים להשגת היעדים ומטרותיהם. ספר מרתק שיצא לאור לפני כחודש סוקר את מיתוגם של ארגוני הטרור בעולם. הספר עב-כרס ועטוף כריכה שחורה עם לוגו מוטבע בפויל זהב, ואפשר לחשוב בטעות שהוא נועד להשיק בושם של "שאנל" או קוניאק יקר, והוא מציג לראשונה את המחקר החזותי המקיף ביותר שנעשה על ארגוני הטרור העולמיים - מחובקי-עולם כמו אל-קעדה או מפורסמים כמו המחתרת הבאסקית, עד לקטנים ביותר כמו הנציגות היהודית היחידה ברשימה המפוקפקת: "כהנא חי".
כריכת הספר / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
הספר, בהוצאתMERREL, מחולק לארבעה פרקים עיקריים, שהם בבחינת ארבעה פילטרים המציגים את הנראות המיתוגית של ארגוני הטרור מזווית שונה. זו הסיבה שהאוסף המרשים מכיל רק את הארגונים שנמצאו כבעלי לוגו או דגל רשמיים. החומרים הגרפיים נאספו בעיקר מתוך מקורות פתוחים, כמו אתרי אינטרנט או סרטוני וידאו, כשחלק נכבד מאותם סמלילים עברו עיבוד ממוחשב (בשל איכותם הירודה) לצורך הדפסה.
ארתור בייפוס ופרנצ'סקו טריביאני בליני, עורכי ומעצבי הספר, בחרו במודע להימנע מהעיסוק בשאלה "מהו ארגון טרור" ואילו מההתארגנויות בעולם נכנסות להגדרה הזו. השניים בחרו להרכיב רשימה של יותר מ-100 ארגונים, על סמך קריטריונים רשמיים של ארצות הברית, האיחוד האירופי, אוסטרליה, הודו ורוסיה. חלקו הראשון של הספר מציג טבלה שמסכמת את אותן רשימות. אגב, לא אל-קאעדה אינו מוגדר כארגון טרור בכל המדינות הללו (אלא רק באיחוד האירופי), הטאליבן מוגדר ככזה רק בהודו, חמאס מוגדר ככזה רק בארה"ב ובאיחוד האירופי, וכמוהו גם "כהנא חי".
פתיחת החלק הראשון / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
הארגונים הלא ממוספרים הם אלה שאינם מתוארים בספר / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
החלק השני מראה איפה ממוקמים גיאוגרפית 65 הארגונים שמתוארים בהמשך הספר, לפי מפת היבשות. הודו ממוקמת בראש עם 11 ארגונים; אחריה, עם עשרה, נמצאות ישראל והרשות הפלסטינית. בהמשך תוכלו למצוא את טורקיה ואת הממלכה המאוחדת עם ארבעה ארגונים כל אחת; פקיסטן, עיראק וקולומביה עם שלושה; שמונה מדינות מכילות שני ארגונים, ובהן איראן ומצרים אך גם הולנד ואיטליה; ואת סוף המצעד חותמות 12 מדינות ובהן יפאן, סרי לנקה וארצות הברית, עם ארגון טרור אחד כל אחת.
כפולה מתוך פרק השני / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
אנחנו על המפה / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
הארגונים ותאי הטרור שמתוארים בפרק הנכבד של הספר (למעלה מ-300 עמודים) מאובחנים בפרמטרים הבאים: האידיאולוגיה, המיקום הגיאוגרפי ונקודות-ציון בתולדותיהם. בייפוס וטריביאני מנסים להגדיר ולתמצת את הזהות המיתוגית של אותן קבוצות דרך ניתוח חזותי של דימויים שונים - קודים צבעוניים, תבניות (פאטרנים) גרפיות וטיפוגרפיה (המתורגמת לאנגלית לצורך הבנת הספר), תוך התייחסות להקשרים של עבר, מטרות ופעולות. הנה כמה דוגמאות בולטות למיתוג טרור:
השכנים מצפון; חיזבאללה ("מפלגת האל") / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
איחוד כוחות ההגנה העצמית של קולומביה / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
PKK הכורדיסטאנים בטורקיה / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
הכאפייה הרשמית של החזית העממית לשחרור פלסטין / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
מדהים לבחון תחת זכוכית המגדלת את אותם לוגואים ודגלי ארגונים, שלרוב אנחנו רגילים לראותם במהדורות החדשות. ממש כמו שמציגים מעצבים לוגו בספר מותג, כל ארגון קיבל כאן כפולת עמודים (או יותר, תלוי בכמות האייקונים שלו), כשבצד אחד מופיע הלוגו על רקע לבן ונקי, ובצד השני מופיע ניתוח ויזואלי של הסמלים, הצורות והצבעים הנכללים בו. הניתוח הגרפי, המקצועי והאקדמי במידה מסוימת, מלמד המון על התרבות שממנה מגיע הארגון, על המסר שהלוגו צריך להעביר, ועד כמה תפקידו של הלוגו בארגון טרור - כמו בכל חברה או בית עסק - הוא קריטי.
בזי החירות של כורדיסטאן / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
ETA (עם קומופלאג' טרנדי) הבאסקית / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
אל''ף, או יונה עם עלה של זית? (אום שינריקיו, יפן) / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
מוג'אהדין א-חלק, איראן / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
קבוצות ההתנגדות האנטי-פשיסטית של 1 באוקטובר (ספרד) / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
נמרי השחרור של טמיל אלם מסרי לנקה / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
העמוד הפותח של כהנא חי / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
הכבוד המפוקפק שלנו / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
בספר חסר דבר אחד, שהיה הופך בעיניי את הסקירה הגרפית המקיפה למקצועית עוד יותר. מעניין היה לדרג את הדימויים שהארגונים בחרו להשתמש בהם. מעניין היה לבדוק, למשל, כמה מהם בחרו לעצב לוגו עם דימוי "כף היד", "רובה", "מפה", "דגל", "כוכב", ומה ניתן ללמוד מהבחירה באותם סמלים. מעניין היה לדרג אותם לפי צבעים, ולבדוק: מהו הצבע הפופולרי ביותר להעברת מסר של שחרור? כמה לוגואים נצבעו באדום או בשחור? (יש אגב רק שני לוגואים סגולים; יפני וקולומביאני) וכמה מהטרוריסטים החליטו שחשוב להם להכניס טקסטים טיפוגרפיים לתוך הלוגו? מעניין היה לראות איך ארגון טרור מנסה, באותם פרמטרים מיתוגיים ובאותם שימושים גרפיים מוכרים, למכור רעיון. ארגוני טרור, בניגוד לחברות אופנה וקוסמטיקה, צריכים לגרום לא רק להזדהות עם המותג, אלא גם לחיבור ולמעורבות טוטאליים עם הרעיון.
את הספר חותם ציר זמן של כ-60 פיגועי הטרור הקטלניים ביותר שהתרחשו בין 1970 ל-2012, פיגועים שיצאו תחת ידיהם של כל ארגוני הטרור הידועים בעולם (גם אלה שלא נכנסו לספר הזה). לפי אותו ציר רשע, 2010 הייתה השנה הקטלנית ביותר עם חמישה אירועי טרור גדולים, אחריה ניצבות השנים 2004 ו-2011 עם ארבעה פיגועים בכל שנה. השנים 1976- 1981 היו שקטות יחסית, ומאז 1991 ועד היום לא חווינו אפילו שנה אחת של שקט נטול טרור קטלני.
ציר הזמן וציר הרשע / Merrell) Artur Beifuss and Francesco Trivini Bellini) ©
"האלימות הקיצונית, שבאה לידי ביטוי בשמם של הלוגואים בספר, עשויה לגרום לכתיבה עליהם במונחים של אסתטיקה או ערכים יצירתיים להרגיש טיפשית ולא רלוונטית", כתב סטיבן הלר- עורך, עיתונאי והארט-דיירקטור לשעבר של ניו יורק טיימס- בדברי הפתיחה של הספר, "ועדיין, קבוצות הטרור הללו הן מותגים, שבאים לידי ביטוי באמצעות מתודות ותפישות מותגיות מוכרות. מיתוג הוא כלי שאין לו מצפון או מוסריות".
ארתור בייפוס, שלמד ערבית בסוריה ובמצרים, וניתח במשך שנים בשביל האו"ם מטרות והשלכות של הטרור הבינלאומי, מתגורר כיום בברלין. פרנצ'סקו טריביני בליני ממילאנו ייסד לפני שלוש שנים את Groundfloor, סטודיו לעיצוב גרפי, עם סניפים בניו יורק ובאמסטרדם. אני לא בטוח שהספר האלגנטי והמעוצב למשעי שלהם (מלבד בחירה לא מדויקת בפונט סריפי לא קריא במיוחד שמלווה את הפונט הראשי) יהדר את שולחן הסלון של החברות של אמא שלי, אבל הוא בהחלט מסמך מרתק ורלוונטי, שיכול להעשיר כל ספרייה של מעצבים ואנשי מיתוג.
