הפעם החיפוש אחרי בתים יוצאי דופן לוקח אותנו להרי האלפים השווייציים, אל כפר הסקי המפורסם צרמט (Zermatt). הנוף מהאגדות, ובדומה לאגדות סיפור הבית הזה מתחיל במפגש שבו ניתנה הבטחה חשובה, אי שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אוגוסט ז'ולן (August Julen), מדריך טיולים ובעל מסעדה באלפים, הדריך בהרים את מר היינץ המפורסם מהקטשופ. השניים הפכו לחברים ואוגוסט הבטיח שאם יוולד לו בן הוא יקרא לו היינץ.
ב-1964 נולד היינץ ז'ולן (Heinz Julen), ילד בעל נטיות אמנותיות, שכנער היה מדריך סקי ובמקביל מכר לתיירים ציורים של הר המטהורן. בגיל 18 עזב את הכפר כדי ללמוד אמנות, אבל החזיק מעמד רק שנה ופרש כדי להמשיך ליצור אמנות מחומרים זמינים, בתקופה שבה מיחזור פריטים יומיומיים היה אמירה אמנותית ולא צו השעה, כמו היום. בגיל 29, תקופה בה צייר דמויות דתיות, אף שהה בישראל חודש. עם השנים הפך לאמן, אדריכל, מעצב פורה ורב פעלים, ובעליהם של מלונות, מסעדות וחנויות בכפר. החודש הפך לאב לבן, בפעם הראשונה. מזל טוב!
ז'ולן בנה לעצמו בית בסגנון לופט ניו יורקי דינמי - יצור חריג בנוף השווייצי עוצר הנשימה. הלופט משתרע על שטח של 300 מ"ר: חלל פתוח עם שני קירות זכוכית ושני קירות בטון, שעליהם "מונחת" גלריה המשקיפה החוצה, לנוף, ופנימה - לחלל התחתון. כל הריהוט מתנייד על גלגלים ועוצב במכוון כך שיהיה אפשר לארח בבית מסיבות רבות משתתפים. ואכן, כבר נערכו בו לא מעט מסיבות פרועות, בהשתתפות שמות ידועים.
גובה החלל המרכזי ששה מטרים, וקירות הזכוכית פונים לנוף שאותו מכנה ז'ולן "ארץ היידי" (Heidi Land). הרצפה עשויה בטון מוחלק, התקרה בטון חשוף, וכדי לשמור על פרטיות הותקן מסביב לחלונות וילון לבן שנע על מוט שצמוד לגג, מחוץ למבנה.
קווי המבנה, שבנוי במורד ההר, טיפוסיים לאזור. הלופט נמצא בקומה הראשונה.
כך נראה הכפר צרמט בליל חורף קר. ברקע מתנשא ומתחדד לו אחד ההרים הגבוהים והמפורסמים באלפים - המטרהורן (Matterhorn).
בחלל המרכזי שתי פינות ישיבה/רביצה, המעוצבות באותה שפה אבל מוגדרות היטב באמצעות גופי התאורה, השטיח והאח.
פינת הישיבה פונה לנוף ומולה האח - קופסת מתכת בתוך חלון הזכוכית (את הארובה רואים מחוץ לחלון).
הריהוט מתנייד וגם רב שימושי: השידה מצד שמאל, למשל, יכולה לשמש גם כשולחן עבודה בשעת הצורך.
הכורסאות והשידות עשויות עץ עם פרזולים תעשייתיים, ומזכירות מזוודות ותיבות של פעם. הכורסאות יכולות גם להיסגר ולהפוך לקופסאות והגלגלים מאפשרים שינוי מקום ואיתו שינוי באופי החלל, לפי הצורך ומצב הרוח.
במרכז החלל ארונית גבוהה שמכילה עצי הסקה בשפע. בהמשך שולחן אוכל גדול וסביבו הכורסאות.
השולחן מואר ותלוי על כבלי מתכת מהתקרה, כך שאפשר להרים ולהוריד אותו.
מבט על השולחן התלוי מהצד. משנה גובה בהתאם לנסיבות ולמסיבות.
כאן הוא מתפקד כשולחן אוכל מרשים.
כאן הוא יורד כמעט עד הרצפה, והופך לשולחן מזרחי שסביבו רובצים על השטיח והכריות.
כאן הוא עולה כמעט עד התקרה, והופך לגוף תאורה מעל רחבת ריקודים.
או מעל פסנתר הכנף, שבדרך כלל עומד בצד.
במקרה כזה, מוצב שז-לונג של לה קורבוזיה (Le Corbusier) במקום הקבוע של הפסנתר.
ז'ולן מתייחס לקירות הזכוכית כמו לקיר בנוי רגיל, שעליו אפשר לתלות תמונות, או ליצור בו נישות. כאן נראות שלוש: בנוסף לקוביית האח שמול הספה משמשות שתי נישות נוספות לאחסון, ואחת למערכות המדיה. גם השטיח מורכב משני חלקים, שאפשר להפריד ולהזיז.
מראה הלופט מבחוץ: ההרים המושלגים משתקפים בקירות הזכוכית, שבהם אפשר לראות את קוביית האח ושתי נישות. מוט הוילון מלווה את כל הקיר, עד החלונות של חדר השינה העליון, שנמצא בקומת הגלריה.
תוכנית החלל התחתון: מימין לשמאל - חדר שינה עם מרפסת קטנה, מקלחת ושירותים. מדרגות מובילות לקומת הגלריה. מול הקיר הפונה לנוף פינת ישיבה, שידה וקיר שמסתיר מאחוריו ארונות אחסון. משמאל לפינת האוכל דלתות יציאה החוצה, לגינה. הריבוע הקטן מאחורי הפסנתר הוא מעלית פנימית, שעולה למטבח.
מבט מהצד, לגובה החלל: ליד פינת הישיבה כניסה לחדר שינה ומדרגות העולות לקומת הגלריה. בגלריה חדר שינה נוסף. שניהם עם קירות זכוכית לחוץ ולפנים, מקלחת ושירותים צמודים ומרפסת קטנה. קיר הבטון מחופה בפנלים מעץ אורן.
המיטה פונה לנוף, אבל אל דאגה, בקיר הזכוכית מותקן גם מסך טלוויזיה. צמודים לראש המיטה מנורות הלילה ומדף נוח.
מבט לפינת הישיבה בקומת הגלריה. הרצפה לבנה ומוארת (כמו השולחן למטה), מדגישה את הגובה ומרככת את האפקט של תקרת הבטון.
בהמשך לישורת המדרגות ג'קוזי חברתי, עשוי גרניט. אפשר גם לסגור סביבו וילון, המשתלשל ממוט עגול.
מאחורי פינת הישיבה פינת אוכל שמזכירה לי מעבדה של פרופסור מטורף משנות ה-60. מה דעתכם?
לידה מטבח עם ''אי'' עבודה גדול שפונה לנוף. שימו לב לכפות שהפכו לידיות הארונות.
מרפסת קטנה עם שולחן בר משקיפה למטה, לאזור הפסנתר ולנוף. סוג של יציע, אם תרצו. על מעקה המתכת מותקנות שתי קופסאות/נישות מעץ לאחסון ולטלוויזיה, שכמו תלויות באוויר. בתמונה זו רואים יפה את החלקים הלא מעובדים של הלופט: התקרה עם חוטי החשמל הגלויים והגימורים הלא מושלמים של המעקה.
תוכנית קומת הגלריה: מימין לשמאל - חדר שינה, עם מקלחת ושירותים. בהמשך ג'קוזי, פינת ישיבה, פינת אוכל, מטבח, שירותים, מעלית ומרפסת פנימית (היציע) עם בר.
הסיפור של חדר השינה המרכזי מתחיל ב-1998. ז'ולן כבר הספיק לעצב כמה מוסדות בילוי ואוכל ידועים בכפר, ופנה לפרויקט גדול של תכנון מלון, שאותו עיצב מהמסד עד הטפחות. המלון נפתח ברעש גדול ונחל הצלחה מסחררת, אבל סכסוך בין השותפים הסתיים בגירושו של ז'ולן מהפרויקט. האכזבה ותחושת הכישלון ליוו אותו תקופה ארוכה, וכשעמד לבנות את חדר השינה המרכזי בלופט שלו, הוא שיחזר במדויק את אחת הסוויטות במלון.
החדר כולו מחופה עץ. מיטה וספה לבנות ממוקמות באמצע החדר, על משטח עגול ומסתובב, שמאפשר לסובב את הריהוט לכיוון הנוף. בהמשך למיטה אמבטיית ג'קוזי, שעליה אפשר להניח משטח עץ ולהפוך אותה למיטת עיסויים.
משני צדי החדר כיורים חיצוניים, שלו ושלה, חדר רחצה וחדר ארונות.
תוכנית חדר השינה המשוחזר: מימין לשמאל - מדרגות, סאונה וכניסה לחלל השינה. מימין לה שירותים, מקלחת וכיור חיצוני, באמצע אמבטיה ומשמאל לכניסה חדר ארונות. המיטה מוצבת על רצפה מסתובבת, מולה קיר זכוכית עם קובייה למסך טלוויזיה ויציאה למרפסת.
ולסיום וידאו בכיכוב הלופט:
לעיתים הבית עומד להשכרה לתיירים (פרטים כאן:Mountain Exposure).
אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?
- נישות בקירות הן כבר מזמן פאסה, אבל לא על חלונות.
- חבל לזרוק סכו"ם ישן. אפשר להפוך אותו לידיות.
- רוצה לשם, עכשיו!
ציון : 4.7 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)
עיצוב : Heinz Julen
