כל פינה מפתיעה: טריפלקס של זוג צעיר בצרפת

זה מה שקורה כשהלקוחות זורמים: המעצב הרב-תחומי קרלוס פוהול (Carlos Pujol) נולד בספרד, גדל בפריז, למד ארכיטקטורה אך עוסק בעיצוב גרפי, עיצוב תעשייתי ועיצוב פנים. פוהול הגשים את חלומו של כל מעצב באשר הוא - זוג צעיר בעיר ריימס (REIMS), מרחק 130 קילומטרים מפריז, נתן לו חופש מוחלט בשיפוץ ועיצוב ביתו.

פוהול הפך ארבע יחידות דיור ישנות וצפופות לטריפלקס פתוח ומואר, מלא הפתעות והומור. ההתייחסות לכל פרט בבית שונה ומאתגרת: הדלתות קיבלו טוויסט מהאגדות, פרטי יום יום מוחזרו ומצאו תפקיד חדש בבית, ובכל ניכרת המיומנות הגרפית של המעצב. ממראה הבית ברור שהוא הלך עם הרעיונות המטורפים שבראשו עד הסוף, ויצר בית קרקסי וכיפי.

שטח הדירה גדל מ-166 מ"ר ל-300 מ"ר, בין היתר בזכות בנייה של תוספת בת 2.3 מטרים לגובה, שאיפשרה את הגלריה שהיא הקומה השלישית. בקומה הראשונה של הטריפלקס נמצאים חדרי השינה וחדר רחצה. מדרגות מובילות לקומה השנייה, שבה חלל פתוח עם סלון, מטבח, שולחן אוכל גדול ושירותי אורחים. מהסלון עולים לקומה השלישית - גלריה עם רצפת זכוכית שדרכה נראה הסלון, ועליה חלל עבודה ומרפסת שמש גדולה.

נתחיל מלמטה:

הכניסה לחדרי השינה והרחצה בקומה הראשונה היא מחווה ל"עליזה בארץ הפלאות", עם דלתות שרק נראות כאילו הן בגדלים שונים. הכורסה בישורת המדרגות מאחדת את צבעי הדלתות ומשמשת כעוגן לחלל כולו.

אין בבית גמדים, אבל יש משחק של פרספקטיבה, צורה וצבע, שיוצרים אשליה אופטית. כל דלת נצבעה בגוון אחר, וחלק אחר מכל אחת מהן חופה בטפט בדוגמת עיתון, כהמשך לקיר. כך נוצר הרושם שהדלתות בגדלים שונים.

בחדר השינה המרכזי קיר משני סוגים של לבנים חשופות, שרק חלקו צבוע. גם כאן יש משחקים גאומטריים.

פינת רחצה פתוחה עם אוסף של בובות מעוצבות ו"סקיי-לייט" שמכניס אור לחדר.

חדר רחצה בשחור-לבן ואביזרים צבעוניים.

המדרגות המקוריות של הבית נצבעו כמניפת צבעים, ועל כל צבע הודבק מספרו המקורי.

מול הכניסה לחלל הציבורי הפתוח בקומה השנייה בולט עמוד תומך מברזל שחופה בספרים, ואוסף של וספות צבעוניות משנות ה-50. בהחלט קבלת פנים לא שגרתית.

משמאל לווספות, סלון אקלקטי:

לגומחה מעל הקיר האפור והמרכזי תפקיד כפול: אחסון ותצוגה של פריטים נוסטלגיים. הרהיטים הם אוסף של סגנונות, מרקמים וצבעים, שמאפשרים שינוי מתמיד בחלל. מימין הווספות, משמאל מראה עתיקה במסגרת זהב ובתווך טלוויזית לד.

החפץ הממוחזר הכי מפתיע בבית: נברשת שעשויה מ-280 זוגות משקפיים ישנים שנמצאו במחסן.

משחק צבעים מסביב לאח משנה את הפרופורציות של השלם. הצבע מחלק את האח לשניים, וגם ההתייחסות לכל חלק שונה: הצד האדום קושט בתמונה ואילו הבהיר נשאר ריק.

הקיר החיצוני של המבנה נשאר חשוף בפנים, ארונות המטבח חופו באורן צבוע, הבר עשוי מקורות ממוחזרות של פרקט בתוך מסגרת מתכת תעשייתית. הרצפה המצויירת סביב ה''אי'' תוחמת את איזור הבישול.

המנורות שמעל ה"אי" עשויות מצנצנות ממוחזרות, וברוח הבית - איך אפשר בלי משחק עם הידיות, שמפוזרות על הארונות ללא קשר לתפקוד שלהן ויוצרות ארון מעניין ומפתיע.

סופרמן בכבודו ובעצמו משגיח מהקומה השלישית על הסלון, דרך התקרה השקופה, שמכניסה שפע של אור מחלונות ה"סקיי-לייט" בקומה השלישית.

שירותי האורחים בקומה השנייה: רצפה אדומה, מעגלים צבעוניים שגולשים מהקירות לרצפה, מדבקות רטרו משעשעות ותריס ישן שהפך למתקן לעיתונים. מי לא ירצה לבקר כאן?

בקומה השלישית חלל גדול לעבודה, שבנוי משני חלקים. כאן שולחן ישיבות כתום שמסביבו אוסף של כסאות, קירות גרפיים, כורסה נוחה ושק אגרוף.

בחלק השני שולחן עבודה שזז על גלגל ונבנה במיוחד לבית הזה, בהשראת כנף מטוס.

קיר-מראה מגדיל את החלל ומכפיל את כמות האור. שימו לב לרצפת הזכוכית, השתקפות המרפסת וחלונות ה"סקיי-לייט".

המעצב ליד עמוד הספרים.

נ.ב. הבית הזכיר לי את המוזיאון לאומנויות הירידים בפריז (Musee des Arts Forains) - אוסף מופלא של מתקני שעשועים מהמאה ה-19 וה-20, שכולם עדיין פועלים. ממליצה בחום לאוהבי ירידים וקרקסים (במשך רוב ימות השנה הביקור כרוך ברישום מראש, ופעמיים בשנה המקום פתוח לקהל הרחב).