מאת: אסתר אדלר
בשנת 1940 אמי חנה שנצר נלקן ברחה בעקבות אבי יעקב מקרקוב, פולין לעבר שטח רוסיה.
בעצת אמה, חנה לקחה עמה שני חפצים למקרה שתצטרך לשחד מישהו בדרך: בונבוניירה ושעון כיס מזהב.
צילום: שירה שובל
התכנון היה לחצות את הגבול הירוק בין פולין לרוסיה. עם הגיעה לגבול, חנה המתינה עם פליטים נוספים בבקתת עגלון, יחד הם חיכו לערב הסילבסטר, אז החיילים בגבול יהיו שיכורים ותיווצר הזדמנות טובה לברוח.
העגלון דרש מכולם שוחד ומי שלא יעביר דברי ערך לא יעלה על העגלה.
בתנועה חטופה, חנה השליכה את שעון הזהב דרך הגדר ונתנה לעגלון את הבונבוניירה.
מאחר והייתה אישה צעירה ויפה, הסתפק העגלון והסכים להעבירה.
צילום: שירה שובל
שניות ספורות לפני שעלתה לעגלה, חנה התכופפה כאילו לגרד את רגלה והרימה בזריזות את השעון, אולי עוד תצטרך אותו בהמשך המסע...
כשהגיעה לעיר לבוב פגשה את בעלה יעקב ויחד ברחו לרוסיה, יום לפני כניסת הנאצים לעיר.
שעון הכיס עלה לארץ בשנת 1950 יחד עם חנה ויעקב .
במהלך השנים מצא את מקומו בקופסת פח בין גלעינים שונים וכך נשאר עד היום.
צילום: שירה שובל
גם לכם יש חפץ שעבר מסלול נדידה היסטורי מעניין? צלמו אותו, כתבו את סיפורו ושלחו אלינו
הסיפורים מובאים לצד התערוכה "שורשים משותפים". פרטים נוספים באתר מוזיאון העיצוב חולון
