כשג'וזפין גינסבורגר (Josephine Gintzburger) ובעלה מצאו דירה לשיפוץ בבניין מהמאה ה-17 ברובע הראשון והשיקי של פריז, הם מיהרו לקנות אותה לפני שתיחטף - למרות התנגדותם הנמרצת של שלושת בניהם, שהתקשו לראות את הפוטנציאל שזיהו ההורים בחללים המוזנחים. ג'וזפין עבדה במשך כ-20 שנה כקניינית בבתי אופנה גדולים כמו לואי ויטון, כריסטיאן דיור ואחרים, עד שהחליטה להאט את הקצב והחלה לעסוק בעיצוב פנים.
הדירה, ששטחה 200 מטרים רבועים, שופצה כך שהמאפיינים התקופתיים של המבנה - עמודי עץ וקורות בתקרה, חלק מהרצפה המקורית, הדלתות והחלונות הגדולים - יישמרו ככל הניתן. למרות המבנה המאתגר של הדירה הארוכה כל פינה בה מנוצלת, שפע של אור נכנס דרך החלונות הגדולים ויתרונה הגדול הוא מרפסת שמש, מצרך נדיר בעיר הגדולה. אהבתם של בעלי הבית לשיטוטים בשוקי פשפשים ומכירות מיוחדות ניכרת בכל פינה בבית, שבו שילובים מפתיעים של פריטים וצבעים.
כמו ברבים מבתי פריז, הכניסה היא דרך חצר פנימית, שבה מראה מרהיב של החלונות הגדולים סביב. דלת רחבה וגדולה נפתחת למבואה של הדירה.
יצירת אמנות צבעונית היא מעין מבוא למה שמחכה בפנים. משמאל נפתחת דלת לסלון רחב ידיים.
בסלון רצפת עץ כהה, שטיח אפור, ריהוט עכשווי בשחור דומיננטי ואוסף אישי ומעניין של פריטים צבעוניים. ג'וזפין מצליחה לשלב בהצלחה קווים מודרניים-נקיים עם קווים רכים של רהיטים מתקופות שונות.
במרחב בולטת כורסה ורודה בצורת שושנה, שעיצב מסנורי אומדה (Masanori Umeda), שהיה חבר בקבוצת המעצבים "ממפיס" הפוסט מודרניסטית, שפעלה באיטליה בשנות ה-80. היא נחשבת לאייקון עיצובי של שנות ה-90. מעל הספה רוכנת מנורת ארקו (ARCO), עיצוב מ-1962 של האחים קסטיליוני (Castiglioni) לחברת "פלוס", שנחשבת גם היא לאייקון עיצובי. את הספות עיצב Adriano Piazzesi לחברת ארקטיפו האיטלקית. הגב המתכוונן שלהן מאפשר משחק בעומק המושב, כך שכל חלק בהן יכול להפוך לשז-לונג.
משמל לדלת הכניסה לסלון דלתות גדולות שנפתחות למרפסת ומדרגות המובילות לחדרי הילדים בקומה השנייה. 
למרפסת הזו יוצאים מהסלון.
תחתית המדרגות משמשת לאחסון בולי העץ לאח. קיר שנוסף לחלל המקורי משמש כמחיצה המסתירה את ישורת המדרגות, משמאלו כניסה לחדר הטלוויזיה (ראו תוכנית בהמשך).
מימין לאח דלת הכניסה לסלון ומשמאל הכניסה לחדר השינה.
בחלל הגדול משתלבים פריטים מפתיעים בסגנונות שונים: פסל עץ אפריקאי, שעון רטרו ומנורות עתיקות.
האח המקורית שומרה ומעליה תמונה עם פרספקטיבת עומק, שנדמית במבט חטוף כמו אש בוערת. משני צדי האח קוביות אחסון שמשלימות את המסגרת השחורה של התמונה.
הדלת משמאל לאח מובילה לחדר השינה. כשהדלת פתוחה אפשר לראות את פינת הישיבה שבחדר השינה. שימו לב לתמונה מעל הדלת:
העיניים הגדולות והסקרניות מביטות אל המיטה בחדר ההורים - הומור ו/או אקסביציוניזם? הקירות מחופים בטפטים רומנטיים בתכלת וזהב.
ליד פינת הישיבה הכניסה לחדר הרחצה הצמוד.
דלת ישנה סוגרת על השירותים ועל האח פסלים בצבעים תואמים לטפטים.
ממול למיטה פינת עבודה, עוד מנורת ארקו ומנורות קיר עתיקות שתלויות נמוך ומשמשות כמנורות לילה.
בחדר הרחצה אמבטיה מבטון, יצירות אמנות על הקירות, מראות ישנות ופריטים בתכלת-טורקיז, הד נוסף לטפט בחדר השינה.
מהסלון נכנסים לחדר טלוויזיה, וממנו למטבח.
הכסאות סביב שולחן האוכל התעשייתי עוצבו ב-1955 בידי ארנה יקובסון הדני (Arne Jacobsen) - אחד המעצבים החשובים של המאה ה-20.
שילובים מפתיעים של תקופות וסגנונות באים לידי ביטוי גם במטבח הצבעוני. מצד הרטרו: מקרר צבעוני (כמו שראינו גםבברזיל), כסאות ומנורות. בצד התעשייתי: שולחן, משטח עבודה, מדפים ותנור מתכתי. גם כאן בולטת יצירת אמנות על הקיר, ומעל הכל מתנוססת נברשת בדולח בסגנון אמפריאלי (Empire Chandeliers), שהיתה שייכת לסבתה של ג'וזפין. מימין למקרר הוורוד - הכניסה לחדרו של הבן הגדול.
מיקום התמונה הגדולה והצבעונית מפתיע, אך היא עושה עבודה מצויינת במרכוז ואיחוד כל הצבעים במטבח.
על המדפים התעשייתיים תצוגה מרשימה של אוסף כלים מתקופות שונות. הכלים הקלאסיים וגביעי הבדולח משתלבים מצויין עם השולחן התעשייתי.
מהמטבח נכנסים לחדרו של הבן הגדול.
חדר הרחצה של אגף הילדים, בקומה השנייה, שאליה מובילות מדרגות מהסלון. גם כאן יצירת אמנות גדולה, שמכניסה צבע ומשדרגת את החלל. בתוך הגומחה שמתחת לכיור הוצבו שתי יחידות אחסון מפרספקס שקוף צבעוני, שמוסיפות עוד צבע.
פינת משחקים ושני חדרי ילדים צבעוניים, בזה אחר זה, במבנה של רכבת.
שימו לב לפתרונות שנמצאו למבנה המאתגר של הדירה: בקומה הראשונה - סלון שממנו יוצאים מצד אחד לחדרי השינה והרחצה של ההורים, מצד שני למרפסת הגדולה ומשמאל לחדר טלוויזיה, שמוביל למטבח ולפינת האוכל וממנו לחדרו של הבן הגדול. בקומה השנייה, ששטחה קטן בהרבה, אגף הילדים עם שני חדרים מחוברים, פינת משחקים וחדר רחצה.
נ.ב. הבית נמצא בשכונה שבה הרבה חנויות מקצועיות לשפים, ומולו שוכן ביסטרו "אוזן החזיר" (הוא אמנם שינה את שמו בשנה שעברה, אבל אני מעדיפה את השם הציורי יותר) - שעוצב בסגנון אר-נובו, ומומלץ מאוד.
אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?
- תמונות על קירות המטבח לא חייבות לתאר הוואי כפרי או קולינרי.
- אלמנט ההפתעה הופך את העיצוב הצרפתי למרתק.
- אין דבר כזה שאין דבר כזה בשילובי צבעים.
ציון : 4.6 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)
עיצוב : JOSÉPHINE GINTZBURGER
צילום : Nicolas Karadimos & Richard Powers
