הספירה לאחור החלה. אפשר כבר לספור בימים את הזמן שנותר לנו ליהנות מהעיר הגדולה, והמשימה שלי עכשיו היא לדחוק את המחשבות ההיסטריות של "מה חשבתי לעצמי??" ולהצליח להתרכז בדברים שצריך לעשות, וברוכָשֵם - לא חסרים. את הפוסט שלי על הרשימות שאני יוצרת בראשי אוסיף לרשימת הפוסטים שאולי אכתוב, ובינתיים ליקטתי לכם כמה מטעמים.
1. סינמה-סטייק
מראשית המאה ה-20, ובמשך 85 שנה, שימש סינֶטֶקָה מַטדֶרו במדריד מכלאה לבקר ובית מטבחיים. עכשיו הוא שופץ על ידי המשרד ch+qs והפך לקומפלקס קולנוע שבו שני אולמות, אולפן צילום, ארכיון, מזנון ומרפסת להקרנות חוץ. עיריית מדריד השקיעה בו יותר מארבעה מיליון יורו.
הסינמטק במדריד. תכנון: Churtichaga-Quadra-Salcedo. צילום: Fernando Guerra
אחד מאולמות הקולנוע. תקרה קלועה
במבנה המרהיב שולט הצבע השחור של הקירות הישנים: חלקם מחופים בעץ שחור וסלי נצרים קלועים, חלקם צבועים שחור וחלקם מוארים בזהוב, תוך בדיקה של מושגים כמו זכרון קולקטיבי ופרטי, היסטוריה, המשכיות, שכחה, קונטרסט, תיעוד.
הצילומים (עוד באתר Dezeen) של צלם האדריכלות הפורטוגזיפרננדו גוארה. באתר שלו תוכלו למצוא גם סרט שצולם בירושלים, עבור הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה.
2. אל לב המאפיה
אלכסנדר דובוסק יוצר מאפי מופת. כאן הוא בנה עוגה בהשראת הסרטים של טים ברטון. פשוט תראו את זה.
כאן תוכלו לראות את התמונות מתהליך העשייה/אפייה.
3. גזור ושמור
אסתר רדא בפריים מתוך Some Like it Hot. הכל גזור ומודבק
טרם שמעתם על "קיק-סטארטר" או על הקונספט של "מימון המונים" שעומד מאחוריו? הגיע הזמן. כמו אתרים נוספים שקמו בזמן האחרון, חלקם מקומיים (ל"מימונה" יש אחלה שם), קיק-סטארטר הוא פלטפורמה למימון פרויקטים יצירתיים: החל מהמצאות קטנות וכלה בפרויקטים גדולים. מאחורי כל פרויקט עומד יוצר עצמאי, שמציב יעד כספי, דד-ליין להשגת התקציב ותמורה אותה מקבלים המשקיעים. אם היעד אינו מושג - התרומות מבוטלות, והיוצר אינו מקבל דבר.
הפרויקט של דנה נייבלט, במאית ישראלית, נבחר לאחרונה כ"חביב המערכת" של קיק-סטארטר. זהו קליפ סטופ-מושן ייחודי שהיא יוצרת עבור הלהקה Club Des Belugas, שנערך משילובים של דמויות ורקעים גזורים וערוכים אחד אחד בפוטושופ, מה שלוקח שנים, ומצריך, מה לעשות, מימון. מלבד ההזדמנות להיות שותפים לפרויקט אמנותי מדליק, אתם גם יכולים לקבל טי-שירטים, דיסקים ותחושת סולידריות גדולה.
4. תארוז לי את זה?
החנות OWEN בעיצוב Tacklebox
OWEN בעיצוב Tacklebox
25 אלף שקיות נייר עוטפות את בוטיק הבגדים OWEN בניו יורק. ג'רמי ברבור ממשרד האדריכלים הניו-יורקי טאקלבוקס, שאחראי לעיצובן האלגנטי של כמה חנויות של חברת אייזופ (גם בהן נעשה שימוש בחומרים דומים) עיצב את חנות היוקרה הזו. השילוב של שקיות הנייר החומות, שיוצרות מראה של חלת דבש, עם קירות הלבנים והבטון של המבנה התעשייתי, יוצר תחושה של משהו מוכר ועל-זמני. בחנות נמכרים פריטים של מעצבים צעירים, והיא הראשונה בכמה חנויות עתידיות.
5. השבט הנכון
מטבח מושלם בדירת הולמס. תכנון: TRIBE
עוד מבט אל הדירה המושלמת הזאת. דירת הולמס בעיצוב סטודיו Tribe
תשמעו, יוצא לי לראות פה ושם בתים יפים ומשרדי אדריכלים מוצלחים. אבל טרם יצא לי להתקל במשרד שמיצירותיו התעלפתי כמו מאלו של Tribe. חנה טרייב הקימה אותו בסידני בשנת 2003, ושווה לכם לעבור ולראות פרויקט פרויקט באתר שלה. יש כאן שימוש מופלא בחומרים וחלוקה יפהפייה של חללים, מינימליזם שלא יוצר ריחוק, אלא משדר חום ואנושיות. יותר מכל שבתה את לבי הדירה המדהימה הזאת, שנבנתה במקור בין שתי מלחמות עולם, בה נשמרו פרטים מקוריים (מן הסתם הרצפה, מהיפות שראיתי אי פעם) ושולבו חלקים חדשים בבית, בהם המטבח, המזווה, הספרייה ועוד. עכשיו אני יודעת מי יתכנן לי את הבית אם אזכה יום אחד במליונים.
6. הכן עצמך לקיץ
בגד ים מודפס של Orlebar Brown
ואם כבר מדברים על מיליונים: אם יש לכם 159 פאונד מיותרים (לא כולל 20 למשלוח) אתם מוזמנים לרכוש את בגד הים המגניב הזה, מהדורה מיוחדת לכבוד יום הולדת חמש של בית העיצוב (עליו לא שמעתי עד היום, מודה) אורלבאר בראון. אני כנראה לא מהאלפיון הנכון. מדובר בבית עיצוב אנגלי לבגדי-ים לגברים, ולכבוד האירוע נבחרו 12 צילומי בריכות איקוניות מגטי אימג'ס והודפסו על גזרה קלאסית של בגד ים גברי.סרט קצר על התהליך כאן.
7. משחק באוכל
בית עץ ברוקולי. Brock Davis
עונת המלפפונים. Brock Davis
ברוק דייויס עבד 17 שנים בפרסום. הוא ארט דיירקטור, צלם, אמן, רעיונאי ועוד שורה של דברים יצירתיים, אבל יותר מהכל עושה רושם שפשוט יש לו אחלה הומור. על בית העץ הזה הוא כותב "לא יכולתי לבנות לבן שלי בית-עץ, אז בניתי לו בית ברוקולי במקום". ויש לו עוד משחקים משעשעים עם אוכל שכדאי לכם לראות. ויש לו גם ליין של טי-שירטס לילדים.
8. חיה בסרט
לסיום, הכירו את אחת הבלוגריות החביבות עלי, שגם יש לה שם של גיבורת-על (או של כוכבת פורנו, תלוי כמה פמיניסטים אתם): ג'סיקה ג'ונס. היא כותבת את הבלוג How About Orange. מוזר, כי אם יש צבע ש(בינתיים) אני לא מתחברת אליו זה כתום. ולא, אין קשר לחברת התקשורת. אני לא יכולה בלי איזה "עשו זאת בעצמכם" לסיום. לחובבי האוריגמי והמיחזור הנה לינק להדרכה ליצירת סרט הקישוט המלבב הזה:
סרטי מתנות מהבלוג How About Orange
סרטים בעיצובה של ג'סיקה ג'ונס
ג'ונס היא מעצבת טקסטיל וגם סרטים יפהפיים בניחוח סקנדינבי ישן (כאלו מבד, לא מצלולויד), והיא בכלל משיקאגו. היא גם בונה אתרים ועושה עוד המון דברים ובבלוג שלה יש הדרכות מעולות להמון יצירות של תפירה וקיפול ומה לא, וגם עמוד שלם ללינקים "מבזבזי-זמן". הישמרו ממנו.
ועכשיו - הולכת לעשות סדר ברשימות שלי לרשימות שלי.
רונית
