קולנוע הוא מדיום, שכבר שנים מנסים להפיח בו חיים מחודשים. על אף היותנו מרותקים לטלוויזיה בערך שעתיים ביום (תלוי בגיל), אנשי קולנוע מנסים לחדש, לשנות ולעניין אותנו יותר ויותר. כשחושבים על מתודולוגיה של יצירת קולנוע וטלוויזיה, חושבים על תחקירים תקופתיים מעמיקים; על יצירת פרסונות והגדרתן ברמת הלבוש, התנהגות, היסטוריה; חושבים על תסריט ותפאורה, על סטורי-בורד שבו מאיירים את הפריימים מתוך הסצינות הראשיות שמנחות את הסרט והעלילה.

אבל לצד כל החשיבה המורכבת הזאת, שמצריכה המון אנשי מקצוע, ישו אלמנט אחד שתמיד היה חסר בסרטים: המשחקיות. כשאני אומר "משחקיות" אני מתכוון לבחירה של המשתמש להיצמד לדמות מסוימת במהלך העלילה, ולראות את הסרט דרכה. סרט שבו אתה ואת יכולים להחליט מה תהיה הסצינה הבאה, ולהתחקות אחר סיפור-משנה כזה ולא אחר בתוך העלילה הכוללת.

אם חושבים לרגע על משחק מחשב, מיד מבינים את הדמיון ואת השוני: האפשרויות עצומות, ותמיד מגיעים למקום שבו עוברים שלב במשחק או מסיימים אותו. המשתמשים יכולים למצוא חפצים סודיים, לשחק בעלילות משנה, או סתם להעביר את הזמן ככל שירצו.

יש כבר פרויקטים שהצליחו, מי יותר ומי פחות, להוסיף את ערך המשחקיות לתוך עולם הטלוויזיה, חלקם אף נסמכו על פלטפורמות של טלוויזיה אינטרנטית כמו יוטיוב. interlude של יוני בלוך איפשר למשתמש לקבל החלטות בזמן הצפייה בקליפ, ולשנות את העלילה. בנוסף יש כמובן סרטי וידיאו בחירים, שמשתמשים בפלטפורמה שיוטיוב מקנה להם כמו Up ורבים אחרים.

Rare Windon Timelapse שנעשה על ידי Jeff Desom לקח אלמנט חדש שעד כה לא התייחסו אליו בתעשיית הקולנוע. הווידיאו הוא בעצם הומאז' לסרט Rare Window שנעשה ב-1954 על ידי אלפרד היצ'קוק. ג'ף דיסון בחר לקצר את הסרט ולהציג את כל העלילה במקביל. הוא מספר שרוב הסרט צולם מאותה זווית, מה שאיפשר לו לתפור בפוטושופ ובאפטר-אפקטס פנורמה של כל השכונה שבה מתרחש הסרט. התוצר הסופי הוא מירב הסצנות שמתרחשות בשכונה בעת ובעונה אחת, והצופים מתבוננים בבית ומחליטים באיזה סצינה הם מעוניינים לצפות.

הסרט שג'ף הפיק מדהים בוויזואליות שלו, ומרשים ברמה הטכנית שנדרשת כדי לבצע אותו. והדבר הכי חשוב כמובן הוא הקונספט והאפשרויות שג'ף הצליח לזהות במדיום הקולנוע, שיוצרות מגוון חדש של ניסיונות שניתן לעשות בצורה אמנותית או מסחרית.

אור יום



לילה

אני מציע לכם להציץ באתר שלו ולראות את המגוון של יצירותיו, שמתאפיינות בסטייל אפלולי ובמוזיקה מצוינת (אף שהפרויקט הזה הוא המרשים ביותר שלו).

כל הסצינה בכל שעות היממה