בכל שנה מסיימים כ-500 סטודנטים תואר ראשון בעיצוב פנים. 85% מהם, אגב, נשים. הלימודים לתואר מלא נמשכים ארבע שנים וכוללים לימודים עיוניים ושיעורי סטודיו מעשיים. אם לשפוט לפי נתוני סקר גולשים שנעשה באתר ארכיג'וב, הרי שלבוגרים הטריים שיצליחו למצוא עבודה, מצפה משכורת ממוצעת של 5,500 שקלים נטו. זאת, כאמור, בהנחה שהם מצאו עבודה ואומרים את האמת. מדובר בשוק צפוף עם תחרות קשה, ולא מעט מעצבי פנים מתלוננים על קשיי פרנסה.

מיכאל אנקווה ואורי בן דרור, שעומדים מאחורי "סטודיו מו", משרד מצליח לעיצוב פנים, מעניקים עצה למי שמעוניין ללמוד עיצוב פנים: לכו ללמוד ארכיטקטורה. "לימודי ארכיטקטורה מעניקים יותר חומר לנפש, הם לימודים של תרבות בכללותה. לימודי עיצוב פנים מצמצמים את הראייה, ולדעתנו חשוב שמעצבי פנים יהיו בעלי עניין היסטורי, חברתי ותרבותי. חיוני שהם יקבלו השראה מהמון דברים, שהם הרבה מעבר לעיצוב פנים", הם אומרים. לדעתם, לימודי עיצוב פנים נוטים ללמד "רק איך לקשט מקומות, במקום איך לייצר חוויה כללית של חלל. בסופו של דבר, עיצוב טוב לא מעמיס ולא מכתיב יותר מדי".

עוד מדריכים לנרשמים לאדריכלות ולעיצוב

>> מה חשוב לדעת לפני שהולכים ללמוד אדריכלות

>> והיכן משתלם ומעניין ללמוד תקשורת חזותית

העצה השנייה שלהם נובעת מניסיונם התעסוקתי: "לא כדאי להתחיל כמעצבים עצמאים כפי שאנחנו עשינו, אלא כעובדים באחד ממשרדי העיצוב". אנקווה ובן דרור מציינים שהמקצוע מצריך התנהלות בירוקרטית מרובה והתנהלות מורכבת מול לקוחות, ולכן חשוב להיחשף להיבטים האלה כשכירים במשרד לפני שחווים אותם באופן אישי.

הליך הקבלה לעבודה בסטודיו מו יכול לשפוך אור על הנעשה בענף. ההליך מתחיל בדרך כלל במשלוח קורות החיים, ואם יש בהן פרט המושך את העין, ממשיכים הלאה אל תיק העבודות. "קורות החיים אמורות לייצר גירוי מסוים - זה יכול להיות איך שהן כתובות או לפי התוכן שלהן", אומרים בעלי המשרד. "זה גם תלוי מה אנחנו מחפשים באותו רגע: לפעמים אלה עובדים ללא ניסיון, ואז נבדוק את הרקע הלא עיצובי שלהם, ולפעמים עובדים עם ניסיון, ואז נבדוק היכן עבדו קודם לכן". בשלב זה עוברים לתיק העבודות, שזוכה לרפרוף מהיר, ואז מגיע השלב החשוב – פגישה. "ההתרשמות האישית היא הכי חשובה. אם יש חיבור, שוכחים את כל השאר".

כמו בלימודי העיצוב האחרים, תעשיית המכינות הגיעו גם לכאן: שלל מכינות אמורות להכין את המועמדים לקראת מבחני הקבלה. הן נמשכות בין חצי שנה לשנה, ובסופן מובטח לנרשמים תיק עבודות בעבור מבחני הקבלה. האם הן נחוצות? אנקווה ובן דרור חושבים שהן עלולות אפילו להזיק: "המכינות חוטאות למטרה, כי הן מלמדות דברים טכניים ומורידות את הנאיביות הראשונית שחשובה לסטודנטים לעיצוב. מבחני הקבלה לא בוחנים כישורי עיצוב אלא פוטנציאל יצירתי, והמכינות עלולות להזיק לכך".

חשוב לציין: כתבה זו מתייחסת ללימודים מקיפים ומלאים של עיצוב. היא אינה מתייחסת לקורסים קצרים של כמה שבועות, חודשים או שנה, שאינם מקיפים את מקצוע עיצוב הפנים במלואו ואינם מעניקים את התואר. בחלק מהמוסדות ההרשמה הרשמית נסגרה (לא במכללה למינהל), אך במקרים מסוימים מתאפשרת הרשמה מאוחרת. ההמלצה: בדקו באופן ספציפי במוסד שבו אתם מבקשים ללמוד.

ביקשנו מראשי המחלקות להציג לציבור הנרשמים את תוכניות הלימודים, ולהשיב לשאלות Xnet. הנה תשובותיהם:

המכון הטכנולוגי חולון

הפקולטה לעיצוב

דיקן: אדריכל עמוס בר-אלי; ראש המחלקה: אדריכלית ברכה קונדה | מספר הסטודנטים: כ-260

תנאי הקבלה: לאחר מבחני מיון ראשוני מוזמנים המועמדים לתרגיל עיצוב בן כמה שעות ולראיון שבו יציגו 4-5 עבודות

מרצים בולטים: האדריכלים יורם נידם, יואב מאירי, גל גאון, ניני ורשבסקי, רות פלמון, אדר לילך שטיאט, גלעד דובשני, אודי קרמסקי, חגי תמיר, איליאס מסינס, דניאלה אוהד

בוגרים בולטים: רון גלעד, שחר פלג, אמיר חזק, אורי גלעד, שחר לולב, יונתן קיש

מהו ייחודה של המחלקה?

"עיצוב בהקשרי חברה-תרבות-סביבה, עיצוב אדריכלי אינטימי קרוב לאדם, עיצוב תוך התנסות בשפת בחומר ועבודת סדנה, סדנאות בעיצוב תאורה, גישות רב תחומיות ואינטגרטיביות לעיצוב פנים.

מה הם הקורסים הייחודיים במחלקה?

"מיחזור בניינים - התערבות בבניינים קיימים והסבתם לשימוש חדש; עיצוב חלל אובייקט - על קו התפר שבין עיצוב מוצר לאדריכלות; עיצוב קהילה-חברה; חקר עיצוב פנים".

מה הן אפשרויות התעסוקה שמצפות לבוגרים?

"רבים פועלים כמעצבי פנים ורבים אחרים ממשיכים לתארים מתקדמים ועוסקים בתחומים מגוונים - מאדריכלות, דרך עיצוב מוצר, עיצוב תאורה, עיצוב תערוכות, יזמות בעיצוב, הוראת עיצוב ועוד".

אתם ממליצים על מכינה?

"איננו ממליצים על מכינות באשר הן, אלא להתנסות במקרים של התלבטות. קורס ברישום או פיסול יכול להועיל, כמו גם רמת חשיפה ועניין בספרות, קולנוע ואמנות. אנו ממליצים למועמדים לבוא למבחני המיון כמו שהם - מי שהם - ולא דורשים או מצפים לידע או ניסיון מקדים בעיצוב, כל שכן לא נדרש תיק עבודות שהוכן במכינה. אנו שואפים לקבל סטודנטים יצירתיים, בעלי כושר ביטוי, סקרנות ופתיחות, ויכולת התמסרות ללימודים תובעניים ומרתקים. לא נדרש תיק עבודות שהוכן במכינה".

שכר הלימוד: כמו באוניברסיטה.

ומה חשבנו על תערוכת הגמר האחרונה?

המכללה למינהל

המחלקה לעיצוב פנים

ראש החוג: כרמלה יעקובי וולק | מספר הסטודנטים: 400

תנאי קבלה: מבחן קבלה שמורכב מהתבוננות- תיעוד-תגובה, שבמהלכו צופה המועמד בקטע פרפורמנס המשלב סוגי מדיה שונים ומתנסה בתרגילים מעשיים בכמה טכניקות. בנוסף, מתקיים ראיון אישי.

מרצים בולטים: אדריכלים: פרופ' יוסי פרידמן, היידי ארד, טל דה-לנגה, שושי בראלי; אמנים: פנינה רייכמן, ארז ישראלי, שי אלוני עיד; מעצבים תעשייתיים ומומחים מתחומים כמו סוציולוגיה, היסטוריה ומדעי המחשב: פרופ' רן שחורי, ד"ר הדרה שפלן קצב.

בוגרים בולטים: קרן פוזנר ושמוליק בילגוראי (סטודיו בילגוראי פוזנר), עינת קליין ויעל ליצ') סטודיו קליין&ליצ'י); שי אלוני עיד, פרת ידיד בן עזרא, אפרת גלבוע

מהו ייחודה של המחלקה?

"החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל הוא החלוץ בתחומו בישראל; הוא הוקם ב-1995, במטרה לענות על הצורך בתוכנית אקדמית מלאה בתחום עיצוב הפנים. החוג לעיצוב פנים היה הראשון בארץ שזכה בהכרה אקדמית מלאה, והראשון שהוסמך על ידי המל"ג להעניק תואר ראשון בעיצוב פנים".

מה הם הקורסים הייחודיים?

"תוכנית הלימודים שמה דגש על פיתוח תחום אחריות חברתית כחלק מהעיסוק בעיצוב פנים, חינוך לעיצוב המשלב צרכי חברה וסביבה, פרקטיקת עיצוב בין תחומית, פיתוח מחקר אקדמי יישומי, ויצירת דיון ושיח מקצועי בתחום החינוך לעיצוב. מתוך הדגש היישומי, מתחברים לתחומי ידע משיקים: אקו-פנים – עיצוב בר קיימא ופיתוח חומרים חדשים לחללי הפנים, תחום חדשני באקדמיה בארץ, מציע לסטודנטים אפשרות להתנסות בעקרונות התכנון האקולוגי לחללי פנים; סביבות תוכן תצוגה – משימתו של המעצב בימינו היא לתכנן עיצוב שאינו רק צורני, אלא כרוך בתכנון ובעיצוב של התרחשות שלמה. היבטים אלה באים לידי ביטוי בקורסים העוסקים בתחום העיצוב האינטראקטיבי חווייתי, עיצוב סביבות תוכן וחוויות מותג, עיצוב חללי תצוגה ואוצרות; עיצוב לשידור – היכרות עם העיצוב במדיום הטלוויזיוני והקולנועי, הקניית מושגי יסוד במבע קולנועי ובעיצוב מול המצלמה. התנסות בעיצוב אולפני טלוויזיה וקולנוע; עיצוב ציבורי – החללים הציבוריים הפתוחים בעיר: רחוב, כיכר, גינות, חניונים ועוד. שילוב של לימודי עיצוב פנים, נוף, מוצר, שימור עם לימודים תיאורטיים של הסביבה העירונית – תרבות, היסטוריה, כלכלה, מגדר ועוד; פרויקט גמר - משלב פורמט יישומי ומחקרי המאפשר בחינה מעמיקה של גישות שונות לעיצוב פנים. השנה עוסק פרויקט הגמר בבית הישראלי".

בשנת הלימודים הבאה משיק החוג גם התמחות חדשה - תקשורת חזותית במרחבי הפנים. 25 קורסים בארבע שנות לימוד, ביניהם טיפוגרפיה בתנועה, אור כמוליך אינפורמציה ומיתוג במרחב הציבורי. ההתמחות משלבת בין הכישורים שנדרשו עד כה משני בעלי מקצוע שונים: מעצב פנים ומעצב תקשורת חזותית, והיא מחדשת בכך שמציעה פתרון על ידי מומחה אחד. מעצב התקשורת החזותית במרחב יידע לקרוא תוכניות אדריכליות, להבין את התכנון ביחס לחלל הפיזי והווירטואלי, יבין טיפוגרפיה ועיצוב – ויידע לאחד את כל אלו לפתרון עיצובי אחד מדויק.

מה הן אפשרויות התעסוקה שמצפות לבוגרים?

"בוגר החוג מצויד בהכשרה מלאה לעבוד במגוון רחב של תפקידים, כגון עיצוב פנים לבתים פרטיים, משרדים וחברות מסחריות; עיצוב לסביבות שידור ותוכן בקולנוע ובטלוויזיה; התמחות בעיצוב אקולוגי; עיצוב חללים ציבוריים ושימור מבנים; עיצוב ואוצרות של תערוכות, מרכזי מבקרים וחוויות תיירותיות; עיצוב תאורה; עיצוב וטכנולוגיה; עיצוב יזמות וניהול".

האם אתם ממליצים על מכינה?

"לא. ההחלטה אם לקחת מכינה או לא היא של המועמד בלבד, אנחנו לא מתערבים בה".

שכר הלימוד: כ-30 אלף שקלים בשנה.

שנקר

עיצוב פנים, מבנה וסביבה

ראש המחלקה: פרופ' שרגא קירשנר | מספר הסטודנטים: 120

תנאי הקבלה: כישורי למידה וידע עיוני – בגרות ומבחן פסיכוטכני; כישורי יצירה וידע תרבותי – יום פעילות במתכונת סדנה וראיון אישי.

מרצים בולטים: יוסי קורי (אדריכלות ירוקה), רבקה ויטל (תוכן אנליטי), רותי רון (אקולוגיה מרובדת), אפרת גלבוע (עיצוב דיגיטלי), אורית סוויצקי (תוכן טכנולוגי), מרלין נובכט (עיצוב גנרטיבי/פרמטרי)

מהו ייחודה של המחלקה?

"תפיסת העיצוב כתחום מחקר יישומי התורם לאתיקה המקצועית. שילוב אמנות ומדע ככלי מחקר ליצירת ידע חדשני בעיצוב. הקניית ידע למעצבים בראייה כוללנית מהפרט אל הכלל (bottom-up). ראיית העיצוב כמשאב לאומי לקידום הסביבה הבנויה בשיתוף התעשייה".

מה הם הקורסים הייחודיים?

"סדנאות מסורתיות ודיגיטליות לייצור העיצוב; שילוב עדכני של קורסים בעיצוב דיגיטלי ועיצוב יישומי לתמיכה בסטודיו".

מה הן אפשרויות התעסוקה שמצפות לבוגרים?

"עיצוב פנים במתכונת סטודיו עצמאי או במשרדים גדולים; מחשוב העיצוב לתמיכה בתהליכי תכנון במשרדי אדריכלות".

האם אתם ממליצים על מכינה?

"אנו ממליצים על מתכונת לימודי הכנה ללימודי עיצוב, שבה מקנים ידע בסיסי ביסודות העיצוב ופיתוח הכישורים המאפיינים את שפת העיצוב: רישום ואיור, ציור ופיסול, איור דיגיטלי. אין צורך בתיק עבודות; יש צורך במיומנות, המאפשרת לבחון גישה יצירתית במתכונת יום פעילות".

שכר הלימוד: כמו במערכת הציבורית (עם תשלומים נלווים בסך 1,600 שקלים).

בעקבות פרסום הכתבה ביקשה כרמלה יעקובי וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, להגיב: "לצערי הרב הכתבה נפלה היכן שכולם נופלים בנוגע לעיצוב פנים - בקלישאות על המקצוע ועל התחום האקדמי. בתוכניות הלימודים האקדמיות של שלושת בתי הספר שליש מהקורסים עוסקים בהקשרים היסטוריים, תרבותיים ותיאורטיים-ביקורתיים. הבוגרים שלהם מובילים את התחום המקצועי ויוצאים עם ידע ייחודי ומקיף. ביקורת על בוגרי עיצוב מוצר, או על בוגרי תקשורת חזותית, לעולם לא תעבור דרך דיסציפלינה אחרת. ההשוואה לאדריכלות כמקצוע-על היא קלישאה, השואבת מהעובדה המצערת שמקצוע עיצוב הפנים אינו רשום בישראל, לעומת מדינות אחרות".