פורים מגיע עוד שבוע, ההכנות בעיצומן והמייל שלי התמלא בעוד תמונות של תחפושות מקוריות מעשה ידיכם להתפאר. אז למה לעצור בפוסט אחד? הנה עוד כמה רעיונות וביצועים מושלמים, וגם סיפור בתמונות ובסופו נעל של פינגווין.
בשבועיים שלפני פורים מצטרפת אלינו לשולחן חברה נוספת: מכונת התפירה שלי. וכמו בכל שנה, אני מפנטזת על חדר משלי, בו המכונה תמיד בחוץ, מלאי שאריות הבדים מסודר יפה יפה ולי תמיד יש המון שעות פנויות.
מה בסך הכל ביקשתי? Apartment Therapy
קצת מקום על השולחן? Better Homes and Gardens
מקום של כבוד למכונת התפירה? מתוך Better Homes and Gardens
אז נעבור לבית יותר גדול! Apartment Therapy
הייתי שמחה לכתוב לכם פוסט על חדרי יצירה ועבודה, אבל זו נקודה כואבת מדי. כשיהיה לי אחד משלי, אולי. בינתיים תוכלו להסתפק בתמונות מכאן ומ כאן. אני בינתיים ממשיכה לעבוד על הרצפה (לגזרות גדולות) ועל שולחן האוכל, והמשפחה מקבלת זאת בהבנה.
בשנים האחרונות נהניתי יותר להתחפש לדמויות או חיות, אבל גם אני בנעורי התחפשתי לחפצים דוממים. נראה לי שזו פאזה שכל אחד עובר. בכיתה ו' למשל, הייתי מחשב כיס. בואו נגיד שזו גרסת האייטיז לאייפון ונסתפק בזה (זה נשמע יותר קולי מהחננה שהייתי). כיף יותר בעיני להפוך לדמות - מציאותית או דמיונית - מאשר לחפץ, בעיקר כי אלו בדרך כלל מסורבלים ומחייבים תמרון לא נוח, אבל הנה כמה ביצועים מרשימים ביותר לחפצים דוממים, מבית היוצר של הקוראת איילת:
עדו קרטון חלב
החלב, מספרת איילת, דרש המון השקעה של ציור על החולצה. שימו לב לאיפור על הפנים.
לגו מחומרים שיש לכל אחד בבית
הלגו (שוב עִדוֹ) הוא הברקה שמצאה איילת ברשת. עשר דקות עבודה (כך היא אומרת) עם קופסאות קרטון ופלסטיקים של חמוצים צבועים בספריי צבע, והרי לכם מיחזור! (עם קהל הקוראים הסליחה, הפוסט על הלגו נדחה בעוד שבוע. אבל לפחות מצאתי דברים קשורים!)
אמיר רובוטריק שמתקפל באמת ועִדו פופקורן!
"הרובוטריק היה הרבה עבודה, בעיקר של תכנון", כותבת איילת, "הלכו לי כמה וכמה קופסאות קרטון עד שמצאתי את הדרך לעשות את זה. הפופקורן עוד הברקה: כלום זמן, דבק חם, ספוג ופסים שצבעתי באדום עם טוש עבה על הספוג. על הכל הדבקתי את הפופקורן, מנייר שייצא מהמדפסת". השנה, אגב, איילת כבר אספה ארגזים (מהר מהר לפני הסערה!) בשביל האתגרהזה. נחכה לסרט!
נינה שלחה לי צילומים של תחפושות שאמא שלה תפרה לה בילדותה:
פרעונית מהממת עם אקססוריז מוזהבים
ומרבה רגליים מגרביים ישנים. ומזל טוב לחתונה!
והנה עוד כמה תחפושות משפחתיות מקסימות, מגן השלום שלנו:
אורלי רותם וגלעד, משפחת לביא
לתחפושת האריות של משפחת לביא אורלי השתמשה בבגדים מוכנים, חומים רובם, שעליהם הדביקה פרווה שקנתה ובד קטיפה עדין בגוון בז' (עוד אחד מהבדים שקל לעבוד איתם - מאלו שלא נפרמים בקצוות). לרעמה של גלעד לקחה כובע צמר שאליו תפרה חוטי צמר בגוונים חומים-כתומים במחט עבה (אפשר גם במסרגה בודדת).
אריה ולביאה
והנה משפחת קורן: יונתן הוא חתול תעלול, אבא ואמא הם דבר אחד ודבר שניים.
.. ואז משהו זז, טראח! אח, איזה טראח. נבהלנו כל כך!
היבטנו, ואז הוא נכנס לו ממול. היבטנו, ראינו, חתול תעלול!
ספריי כחול לשיער, בגדים שחורים, פפיון אדום, חזה לבן וכובע (אפשר להדביק פסים לבנים על כובע אדום או אדומים על לבן, או כמו אמא של נטלי, להכין את הכל...). וקבלו את משפחת שמו מעליסה בארץ הפלאות, בתחפושות שהחבר פאול הכין עבורם:
המון קלפים תפורים לגלימה של מלכת הלבבות. הכובען, עליסה והמלכה
מסיבת התה של עליסה, לאמהות חובבות גלאם
ואצלנו? בעקבות מתנה ליום הולדת שמונה, הבן שלי הרים את עיניו מהספר הששי ואמר שהוא כמובן יהיה הארי פוטר. מצאתי באתר של בורדה גזרה מושלמת לגלימה והחלטתי לעשות את זה כמו שזהבה לימדה אותנו: בסבלנות, שלב אחרי שלב, כולל הגיהוצים. אפשר לומר שהשנה סופסוף התחלתי לעבוד כמו שצריך:
התאמתי את המידות בדיוק לאלו של שחר
הדפסתי עמוד אחד וגזרתי כדי לוודא שאני מבינה מה מתחבר למה. עדיף לעשות חזרות על נייר
מזל שלפחות יש מקום על הרצפה. בד מחנות של בדים לחליפות
ובטנה לפי הצבעים של גריפינדור. הגלימה לפני השרוולים
אילו היה לי חדר עבודה משלי אולי ההתקדמות היתה מהירה יותר, אבל בתור מי ש"פותחת מכונה" פעמיים בשנה ההתקדמות שלי די איטית, אבל עדיין מורגשת. השנה יש שני הישגים שממלאים אותי אושר: תפרתי מדויק יחסית את הגלימה, אפילו תפרתי ביד את הבטנה והשרוולים איפה שצריך (!), ומעבר לכך - פיצחתי את סוגיית הנעליים.
טראומת ילדות שלי מפורים היא המחסור בנעליים תואמות תחפושת. את חיבתי לנעליים שיכללתי רק בשנתיים-שלוש האחרונות: בתור ילדה היה לי זוג אחד, גג שניים, בכל עונה. גם כשהכנתי לעצמי תחפושות מושקעות, תמיד בקצה היו נעלי ספורט מכוערות שהרסו הכל. בתחפושות של הילדים ניסיתי להתמודד עם הנעליים: לקפטן הוק מהפוסט הקודם תפרתי מעין כיסוי מעור ועליו אבזם, וכשהבת שלי החליטה להתחפש לדורותי מהקוסם מארץ עוץ הלכנו על נעליים בהזמנה:
אנחנו לא בקנזס, טוטו! אנחנו בקניון?!
על דרך לבני האקרשטיין. דורותי בתל אביב
והנה לפני יומיים, בעודי עובדת על נעלי פינגווין ושוברת את הראש בניסיון להבין איך נראית פריסה של נעל, מצאתי בטאמבלר הזה צילום של נעל (ועוד של צובו!) שפורקה לגורמים ונפרסה, בדיוק מה שהייתי צריכה!
סופסוף, איך נראית נעל פרוסה!
מיד תרגמתי את הפריסה לפינגווינית (כן, זה האתגר השנה, כולל ראש שאמור להיות מסיכה קומפלט, עם חורים לעיניים ומקור "שאפשר לנשום דרכו", כן, אני עובדת על זה). מדדתי את גובה העקב, הקימור מעל לאצבעות והיקף הסולייה, ושרטטתי משהו משלי:
שלושת חלקי הנעל, שתינעל על נעל קיימת. בד דמוי עור, סוג של "סקאי"
לאור ניסיון העבר ובשל מחיר הבד, הכנתי קודם דגם מוקטן עם תפרים שחורים
תולי מודד בהנאה את הנעל המוכנה
והתוצאה הסופית: נעלי פינגווין מוכנות ללבישה
אני כל כך מרוצה מהתוצאה, שכבר פחות אכפת לי איך ייצא שאר הפינגווין. עכשיו משפיצחתי את סוד הנעליים - תנו לי תחפושות עם כפות רגליים מיוחדות! (קיפוד הסיכות שלי, למי שתוהה, מכאן. חברה קנתה לי אותו במקום כרית הסיכות המסורתית שהיתה לי, מתנה יקרה ללבי מאמא שלי, שנשמרה עד להתפוררות מוחלטת לפני כשנה).
לגבי התחפושת שלי השנה אני עדיין לא סגורה, אבל אספר לכם שהמסיבה המסורתית שאליה אנחנו הולכים בכל שנה היא בנושא "מאכלים" הפעם. כשהתלוננתי התברר שזה היה רעיון שלי מהשנה שעברה. מבטיחה להעלות תמונות אם ייצא מוצלח. ואם אתם מחפשים עוד רעיונות, כאלה שלרוב מקושרים להדרכה או גזרה, תוכלו למצוא בלוח הפינטרסט שלי לפורים. אשמח לראות שוב את התחפושות שלכם בתגובות שלנו - העלו תמונות ושתפו אותנו ברעיונות שלכם! שיהיה לכולנו טרום-פורים יצירתי ומהנה ופורים שמח!
