לסגור את האח הגדול

רהיט טלוויזיה אלגנטי. כשלא צופים – הדלתות מוגפות. גלגלים מאפשרים לעצב את חויית הצפייה כל פעם מחדש. עיצוב: דבורה ברק www.dberke.com

את הטלוויזיה שלי ירשתי מסבא שלי. ירשתי ממנו עוד כמה דברים: ויטרינת אגוז לסלון, מכשיר מיקרוגל עם חוגה אנאלוגית, סט קפה "מודרני" מקרמיקה, וכוסות זכוכית עם ידית לקפה, שיותר מהכל מזכירות לי את ילדותי. את ויטרינת האגוז, שהיה מוצג בה סט הרוזנטל של סבא וסבתא שלי, מילאתי בספרים. בכוסות הזכוכית אני מכינה נס כשאני יושבת לקפה עם המטפלת של הילד שלי, וכשאני מחממת בקבוק חלב לילד, אני סופרת בלב ארבע פעמים עד שמונה. ככה זה כשיש מיקרוגל פרימיטיבי עם חוגה גסה.

סט קפה "מודרני", ירושה מסבא וסבתא

במקום קריסטלים – ספרים, וכוס הזכוכית בה שתינו נס של עלית. עכשיו, כשעלית מחזירה את הנס, אולי הגיע הזמן לתת כבוד לכוסות של פעם

לפני שסבא שלי נפטר, לא היתה לי טלוויזיה. וגם לא היה לי סלון. מרכז החיים החברתיים של דירת רווקותי היה שולחן אוכל ושישה כסאות. כשהזמנתי אנשים – בישלתי, וישבנו סביב שולחן. גם לסבא וסבתא שלי היה סלון קצת משונה. לאורך קיר אחד עמדה לתפארת ויטרינת האגוז, עם כלים יפים ותמונות של הנכדים. הקיר מולה היה כולו חלונות ודלת אל מרפסת הכניסה של הבית. בקיר שצמוד למטבח היה חלון הגשה גדול, מתחתיו ספה זוגית קטנה ולידה כורסת הטלוויזיה של סבא שלי. על הקיר ממול עמדה טלוויזיה על שידה. באמצע החדר עמד שולחן אוכל גדול. שם עשינו סדר פסח, וארוחות צהרי שבת. שם סבתא שלי היתה מציעה לנו לפתן, ואנחנו היינו מבקשים גלידה. זה לא היה ממש סלון – זה היה חדר אוכל גדול, מרכז הבית, עם ספה קטנה וטלוויזיה.

ואז עברתי לדירת שלושה חדרים, סבא שלי נפטר, ואני קיבלתי כוסות, ויטרינה וטלוויזיה, אבל נותרתי אמביוולנטית ומתגעגעת. אמביוולנטית כלפי המקום המרכזי שהטלוויזיה תופסת בחיינו, ומתגעגעת לשולחן אחד גדול ומרכזי, אליו מתכנסים חברים ומשפחה כדי לדבר אחד עם השני, במקום לבהות באח הגדול. פתרון אחד הוא להרחיק את הטלוויזיה לפינת טלוויזיה או חדר משפחה, אבל זוהי פריוולגיה של בתים גדולים. לגבי דירות עירוניות שבהן הסלון הוא גם חדר אירוח, גם פינת טלוויזיה ולפעמים גם חדר אוכל - ניסיתי לאסוף כמה כיווני מחשבה לאיך אפשר למזער את נוכחות המסך בסלון.

מסך יורד מותאם לגודל החלון מאפשר להקרין סרטים באמצעות מקרן בסלון. כשלא צופים בטלוויזיה – שתי ספות אחת מול השנייה, עם שטיח באמצע, הופכות את הסלון לחלל אירוח נעים ומזמין

האם צריך טלוויזיה בסלון?

פלזמה תלויה על הקיר, ללא שידה בכלל: הטלוויזיה היא עוד תמונה על הקיר, ולא מרכז החדר. מכיוון שאין שידה ניתן היה לסדר שתי ספות אחת בסמוך לשנייה. כשרוצים לצפות בטלוויזיה, מתיישבים על הספה מולה

הבעיה היא לא הטלוויזיה – הבעיה היא בעצם השידה!

לתלות על הקיר זו עוד דרך למזער את נוכחות האח הגדול. קודם כל כי חוסכים את המקום שתופסת השידה, ובנוסף לכך, ניתן לתלות אותה, כמו תמונה, במקום פחות מרכזי בסלון. את כל המכשור שבא עם הטלוויזיה – הממיר ונגן הדי-וי-די – ניתן למקם על מדף במקום אחר ולהעביר כבלים.

כשממש לא רוצים להקדיש קיר לטלוויזיה, או לפגוע בסידור ההגיוני ביותר של הסלון – אפשר גם להשתמש בקיר של החלון. בתמונה: פלזמה יורדת על זרוע בבית בנווה צדק. עיצוב: אדריכל שי פוגל www.urbany.co.il , צילום: ערן תורג'מן. פלזמה וזרוע: www.futureav.co.il

לפעמים חסר קיר

כאשר שי פוגל תיכנן בית קטן ומוקפד בנווה צדק, הוא לא רצה להתפשר על המיקום ההגיוני של מערכת הישיבה בסלון בשביל הטלוויזיה. אבל הקיר היחידי שנותר היה קיר שכולו חלון בלגי, הפונה לחצר פנימית. גם על החלון הבלגי הגדול היה קשה לוותר. לכן החליט האדריכל לתלות את הטלוויזיה מעל לוויטרינה: באמצעות זרוע חשמלית ניתן להנמיך את הטלוויזיה כאשר רוצים לצפות.

שידת טלוויזיה על גלגלים, שעומדת לפני דלת יציאה למרפסת. כשרוצים לצאת החוצה מזיזים את השידה. קל מאוד להתקין גלגלים על רהיט קיים – מדובר בארבעה ברגים

אפשר גם בבית

קורה שסידור סלון הופך לאתגר, מכיוון שהנתונים הטבעיים של החלל - דהיינו קירות פנויים וחלונות - לא מסתדרים עם הרהיטים שיש לנו, או עם הצרכים שלנו. ניתן לנצל גם קירות שיש בהם דלתות או חלונות למיקום הטלוויזיה, באמצעים מאוד פשוטים – גלגלים. שידה על גלגלים מאפשרת למקם את הטלוויזיה באופן שונה, על פי הצרכים המשתנים. ניתן לגלגל אותה למרכז החדר כדי לצפות בטלוויזיה ולהחזיר אותה לפינה כאשר היא מכובה. ולפעמים האח הגדול הוא באמת אח גדול שבא לבקר, ואם הוא מביא איתו משפחה גדולה – כדאי לסדר את הסלון כך שגם לו יהיה נעים ונוח.