יום כיפור 2011, ואני עושה חשבון נפש, או יותר נכון - ספירת מלאי. שש שנים במרכז תל אביב, וברזומה שלי שלושה זוגות אופניים שנגנבו (אחד מהם בהשאלה מאחותי. יולי, אני עדיין חייב לך). אם חשבתם שאני מבקש כאן רחמים או חמלה, אתם טועים. היום כבר לא שואלים: "האם גנבו לך אופניים?" אלא "כמה זוגות כבר גנבו לך?" ובעיני, אם לא חווית לפחות שתי גנבות, אתה עדיין לא תל אביבי רשמי.
תל אביב של השנים האחרונות מתחילה להזכיר יותר ויותר את אמסטרדם (פלוס 20 מעלות בצל). רוכבי אופניים ממלאים את רחובותיה, ושבילי אופניים מתחילים לצוץ יותר ויותר (אגב, מר רון חולדאי, שביל אופניים ראוי זה לא לצבוע פס סיד לבן על מדרכה או על חצי שדרה), כשלפני חצי שנה העיר העברית הראשונה נכנסה למועדון היוקרתי של "ערי השכרת האופניים".
הלוגו של תל אופן: תל אביב על המפה
לפני כמה שנים התוודעתי לרעיון המבריק של Bicycle sharing systems בחו"ל, ולכמה עבודות מיתוג לא רעות בכלל. כך שהייתי מאוד סקרן לגבי התהליך המקומי של פרויקט האופניים הגדול: איך ייראו הלוגו והשפה החזותית, ואיך ייראו האופניים עצמם. לצערי, רמת הציפיות שלי היתה גבוהה מדי.
בחירת שם בנאלי וחסר מעוף כמו "תל אופן", שיותר מכל נשמע לי כמו שם של מאחז לא חוקי, ויחד עם הלוגו "מאה שנה לתל אביב" (המאוד מוצלח, יש להודות), הסמל שנבחר ל"תל אופן" נראה כמו עוד מוצר מבית היוצר של עיריית תל אביב, שמחוייב לקבל את אותו הלוק.
הלוגו של תל אופן מול הלוגו של העירייה
כך נראה הלוגו על האופניים
תחנת השכרה ברחוב תל אביבי
אופניים נחות בכיכר מסריק
אז קיבלנו אופניים בגוון ירוק זרחני (צבע שכבר בשנות השמונים היה מאוס), תחנות השכרה שנראות כמו מצבות ירוקות באמצע העיר, ועמודי קשירה שלא ברור לי מה יקרה לאופניים, שפשוט ניצבים לידם, במזג אוויר סוער. התנחמתי בעובדה שאם אוטו יתנגש בי בשעת לילה אפלולית בעודי מדווש, התאונה תיראה למרחקים. היזם היא חברה פרטית בשם FSM, שאחראית בין השאר לפרויקט הרכבים הקלים בנתב"ג, וסטודיובלנדר הישראלי היה אמון על עיצוב התחנות והממשק האינטרנטי.
הסקיצה (שתמיד נראית יותר טוב ממה שיוצא בסוף) ותהליך ייצור התחנות - מתוך האתר של בלנדר
עוד סקיצות משעשעות ומעניינות מבית היוצר של סטודיו בלנדר
אין לי בעיה עם מיתוג עירוני אחיד, נהפוכו, אבל בואו נדמיין רגע אופניים צבועים בלבן, צבע בולט וניטרלי - שלא נאמר ראוי ל"אופני העיר הלבנה" (אגב, משום מה, באתר של FSM תוכלו לראות זוג כזה). הייתי מוכן אפילו לקבל את האופניים כמו שהם מופיעים בלוגו של "תל אופן", בארבעה צבעים. זה היה ללא ספק ייחודי, מעניין ושונה מבליל האופניים העירוניים.
בואו נצא לטיול קצר מסביב לגלובוס, כדי לראות מה נעשה במקומות אחרים.
העולם התוודע לשיטה ב-2007, בפריז. שם העירייה היא זו שמפעילה ועומדת מאחורי אחד הפרויקטים ששינו את עולם הניידות והנגישות האורבני. ה: 'velib (חיבור שתי המילים "חופש" ו"אופניים" בצרפתית) היה לרף שהצרפתים הציבו לערי העולם, והוא גבוה. השיק הצרפתי הראה את אותותיו אפילו בעיצוב האופניים עצמם, שנצבעו במעין זהב מטאלי כהה, ולוגו בפונט ידני ושמנמן, צבעוני וקליל, שעושה אפילו לי חשק לרדת סתם לסיבוב בפארק אנדריי-סיטרואן.
הלוגו של Velib
האופניים האופנתיים
הלוק החורפי. שימו לב למיקומו של הלוגו
שימושים עם הלוגו
הצרפתים כבר השתכללו מאז השקת הפרוייקט, והיום - עם 20,000 זוגות אופניים ומעל 1,800 תחנות ברחבי עיר הבאגטים, ומלבד אקססוריז מרשימים שניתן לקנותבאתר הרשמי של velib' (כמו מקלונים מחזירי אור שמוכנסים לנעל הרוכב וגם דואגים שהמכנס האופנתי לא יתלכלך) - יש גם אפליקצית אייפון שמדווחת על חניות פנויות ומספר האופניים בכל תחנה בזמן אמת.
אלו לא מטקות מימין למעלה, כי אם מחזירי אור שנכנסי לנעלי הרוכב
אפליקציית האייפון של Velib
מתוך הבלוג של velib
נישאר עוד טיפה בצרפת לפני שנמשיך הלאה: שנתיים אחרי פריז, העיירה הדרומית אביניון מצטרפת למהפכת האופניים, עם חברת Velopop ומיתוג מאוד צבעוני ועליז.
הלוגו והאייקונים שמלווים את השפה החזותית
צילומים מתוך הוראות ההפעלה, כדי שלא יהיה מקום לטעויות
חלק מפיתוחי השפה האייקונית
אובר דוז של צבע, אתר החברה
מהפכת האופניים הגיעה ללונדון רק בדצמבר 2010, ומאז הושכרו בה למעלה משישה מיליון זוגות אופניים. מי שעומד מאחורי המיזם המוצלח הוא לא אחר מאשר הבנק הבריטי Barclays, שלא רק לקח חסות, אלא גם דאג למיתוג יפיפה.
הלוגו - כשבנק ואופניים נפגשים
ה-TFL - קיצור ל:Transport For London - הוקמה בשנת 2000, כשעיריית לונדון הבינה שצריך לאגד תחת קורת גג אחת את התחבורה הציבורית, ואז נדרשה תפיסה מיתוגית חדשה.
מה שאני אוהב אצל הבריטים זו המסורת. לפני שהולכים וממציאים גלגלים חדשים (תרתי משמע), הולכים ובודקים מה היה ולאן נוסעים. וכשהרעיון החזותי כל כך מוצלח, אין צורך להמציא לוגואים וסמלים חדשים.
ב-1919 אדוארד ג'ונסון עיצב לוגו לרכבת התחתית, בצורת גלגל ועליו פס מסילה כחול: סמל שאמנם דמה קצת לכוכב צדק, אבל הפך במרוצת הזמן לאייקון תרבותי בינלאומי. מאז שה-TFL נכנסו לתמונה קיבלו צורות התחבורה השונות של הבירה המלכותית מערכת סמלים זהה, רק בצבעוניות שונה.
סיכה מוזהבת עם הלוגו ההיסטורי
סמלי התחבורה הלונדונית - TFL
האופניים הבריטיים, איך לא, נצבעו בצבע שחור דרמטי, והשפה הגרפית בתכלת בהיר, מה שהופך את הכל למאופק ואלגנטי. בניגוד אולי למה שניתן לחשוב, אופניים שחורים מבליטים יותר את מי שנוסע עליהם, בוודאי בנוף אורבני צעקני.
האופניים של ברקליס
ה Dock - לכאן מתחברים האופניים - שמירה על יציבות בזמן סערה לונדונית
תחנת איסוף והשכרה - מסד אינפורמציה יפה ומדוייק
נקודת השכרה
מעבר לעבודת המיתוג הכמעט "שקופה" מרוב איפוק, נבנתה שפה איורית שובת לב, שמלווה אתהאתר בסרטוני אנימציה מקסימים והסברים שונים. סטודיו האנימציה MUMMU הבריטי הוא זה שהיה אחראי על בניית השפה. אגב, עדיין משתחרריםבאתר של הסטודיו עוד ועוד סרטונים מצחיקים סביב עולם האופניים של ברקליס.
מתוך האתר של TFL BARCLAYS
זוג בריטי מדווש - הבלונדיני מימין הוא בוריס ג'נסון, ראש עיריית לונדון
השפה האיורית של mummu
גם מקומו של הזוג המלכותי אינו נפקד - מחווה לקייט ווויליאם
לפני חודשיים חזרתי מברלין, שם נחשפתי למיתוג עדכני ופשוט של פרויקט השכרת האופניים הציבוריים. חברת התחבורה הלאומית (Deutche Bahn) היא זו שיזמה ומפעילה, ולכן, לא רק שהעיצוב נגזר מהשפה העיצובית שלה, אלא שגם אין שום לוגו רשמי למיזם. ה"סמל" היחידי החדש הוא למעשה השם של הפרוייקט: Call a Bike, שמוטבע בפשטות על הציר המרכזי של האופניים.
הלוגו של Deutsche Bahn
גם כאן הצבע השולט של האופניים הוא צבע ניטרלי (כסוף מט), בשילוב הצבע האדום של חברת האם. שימו לב שהלוגו מופיע על מתקן הנשיאה מאחור, כך שאם מדוושים עם תיק מאחור, אין שום לוגו בולט לעין.
האופניים הגרמניים
מה שהיה מפתיע במיוחד היו תחנות ה"עגינה" של האופניים: במקום עמודים סתמיים שמכערים את הרחוב העירוני הונחו קוביות בטון מוחלק שמצליחות להתמזג באופן הרמוני עם הנוף האורבני. גם כאן הושקעה מחשבה בעיצוב מתאים של המתקן למזג אוויר סוער.
תחנת עגינה מבטון עם תושבות פלסטיק אדומות
אופניים נחים בתאים שלהם
תחנה בפרידריך- נא לשים לב לעמוד ההשכרה הצנוע
האפליקציה המתבקשת
נעזוב קצת את אירופה הקלאסית, ונדרים הרחק למלבורן שבאוסטרליה. העיר, שעברה בעצמה את אחד המיתוגים היפים של השנים האחרונות, יכולה להרגיש מסופקת גם בענף השכרת האופניים. הצבעוניות הפשוטה של כחול, שחור ולבן, עם לוגו סטנסילי נקי וחד, שמדמה נתיבים ותנועה ממבט על, הופכים את הנסיעה ברחובותיה הציוריים של מלבורן לנעימה, ועם המון שיק בין הרגליים.
הלוגו, בחסות שם העיר
האופניים הכחולים ותחנות החניה. גם האוסטרלים הבינו שצריך אחיזה לגלגלים
אתר החברה - עיצוב עדכני ש"צף" על רקע צילומי
ברושור (צד קדמי ואחורי)
Southern Cross railway station / צילום: Peter Halasz
מכונה אוטומטית לרכישת קסדה ב-Southern Cross railway station - כמו לקנות סנדביץ' / צילום: Peter Halasz
אם היה לכם נדמה שהאופניים במלבורן ובלונדון דומים, לא טעיתם. החברה הקנדית PBSC (Public Bike System Canada) היא זו שאחראית לבניית התשתית והפיתוח המורכבים של שתי המערכות להשכרת אופניים, ואם בזמן הקרוב יזדמן לכם לקפוץ למונטריאול, טורונטו או קוויבק, תוכלו ליהנות שם מאותם אופניים ממש. PBSC, עם אתר פשוט, אלגנטי ודי שחור, הקימה בקנדה חברת בת בשם BIXI, שאמונה על השיטה בערי המייפל. חייבים לשבח את אתרי הערים שהיא בנתה, עם צבעוניות שמייצרת בידול בין עיר לעיר, ועם פשטות מיתוגית שעושה את כל העניין לנעים וידידותי למשתמש.
אתר החברה "השחור"
לוגו חברת הבת הקנדית
האתר האדום של bixi טורונטו "צף" על גבי מפת העיר, שניתן להקיש עליה ולנווט
האופניים הכסופים של טורונטו
גם כאן האופניים מוכנסים אל תוך עמודי החניה
הלוגו הטורונטואי
גם כאן, באתר המקומי, המפה משתנה און ליין
שפה איפוגרפית אלגנטית ופשוטה
ערים נוספות בהן PBSC עובדת - עבודת זהות ושפה מיתוגית נפלאה
התחנה האחרונה במסע שלנו תהיה ארה"ב. וכמו בארצות הברית, הכל שם גדול. חברת Bcycle מפעילה את שירות השכרת האופניים בלא פחות מעשר ערים ומדינות, מדנבר, שיקאגו ועד הוואי. המיתוג, איך לא, נראה כאילו נלקח מאמריקה של שנות ה-50, בצבעי הלאום האמריקאי.
הלוגו, ותדמית לתחנת עגינה
אתר החברה. על טהרת הצבעוניות האמריקאית
אייקונים חביבים, כחלק מהשפה החזותית
הלוגו בגרסת דנבר
תחנה בדנבר - נא לשים לב לעיצוב הטיפוגרפי העדכני ומדוייק של עמוד התחנה
כרטיס חבר - שימוש נבון בצבעוניות המותג
מהפכת השכרות האופניים ברחבי העולם שינתה את חוקי הניידות האורבניים. הזכרתי כאן רק כמה מהערים הגדולות שעשו מהפכות קטנות, אבל יש עוד רבות בעולם, כמו ברצלונה, ליאון, סינגפור, רומא, בורדו, סן-פרנסיסקו ועוד, שלוקחות חלק בתפיסת העולם החדשה. אז נכון שאין לנו עדיין (ומי יודע אם אי פעם תהיה) רכבת תחתית בתל אביב, אבל לפחות בדבר אחד אנחנו מיישרים קו עם ערי העולם המערבי.
בעיני, זה שיום כיפור הפך להיות חג האופניים זו פשלה של המסורת היהודית. אבל זוהי ללא ספק אחת המסורות החילוניות הבודדות שיש לנו במדינה. בוויכוח שבין המדוושים לצמים, אני נמצא איפשהו באמצע. בכל מקרה, מסורת - כן או לא - יהיה לי קשה לסלוח למי שגנב לי את האופניים.
