לפעמים שוטטות בעיר מעלה הפתעות לא קטנות. כל מה שצריך זה רק לפקוח עיניים ולהסתכל מסביב. אם בניו יורק אנשים הולכים ברחוב, בתל אביב אנשים רק רצים בו ממקום למקום. שם ההליכה היא חלק מהחוויה האורבנית, היא לגמרי עוד אטרקציה תיירותית, אצלנו לא ממש.
לאחרונה נתקלתי בשני אובייקטים מעניינים מאוד, באחת מההליכות בבוקר לקפה: מיכל מחזור ורמזור.
קראתם נכון. זו לא הלחות, עייפות הבוקר או הייאוש מהמצב בעיר ששיבשו את שפיותי. השניים האלה באמת היו מסקרנים.
עיצוב: cartonea
עיצוב: CARTONEA
פח המחזור הזה אינו פאר היצירה מבחינה גרפית, אבל כממחזר מושבע, אין מראה מלבב מפח מחזור מקרטון באמצע הרחוב, ועוד כזה שמונח ליד אחד מפחי האשפה העירוניים הירוקים והנורא מכוערים. יחי ההבדל הגדול.
הגודל לא קובע
לאחר התרשמות קלה, חיפשתי ומצאתי שבית היוצר הוא הסטודיו הישראלי CARTONEA, שלא רק מנסה לשפר את העולם עם מוצרים מקרטון ממוחזר, אלא גם דוגל בסחר הוגן ומעביר 5% מרווחיו לקרן ירוקה שמטרתה קידום החינוך הסביבתי. המיכל, לטעמי, עמוס מדי באיורים די מתבקשים, וגם ממדיו הלא גדולים מוטלים בספק מעשי, אך הוא ניחן בגלגלי פלסטיק אדומים ששבו את ליבי.
עיצוב: cartonea
במבט נוסף פנימה, צדה את עיני אינפוגרפיקה מקסימה שמסבירה כיצד מרכיבים את המיכל. אינפוגרפיקה (אינפורמציה + גרפיקה) נועדה להעביר מידע ונתונים ממשיים באמצעות צורות גרפיות. אנחנו נתקלים בה כמעט כל יום, מהשעון האנלוגי (למי שעדיין זוכר שקיים דבר כזה, עם שנתות ומחוגים כאלה שמסתובבים), מפות של תחבורה ציבורית (כמו המפה של הטיוב בלונדון שהפכה בעצמה לאייקון) או בכל פעם שאתם מרכיבים כוננית מאיקאה, באמצעות החוברות השוודיות האילמות.
מבט פנימה
הוראות הפעלה
הוראות הרכבה של ארגז אחסון, מתוך אתר cartonea
אני מאלה, שאם הם מקבלים מצלמה או איזשהו מכשיר חשמלי חדש, הדבר ראשון שהם עושים אחרי שהם פותחים את האריזה, זה לזרוק את חוברת ההסבר לפח. אני כמעט לא קורא חוברות הפעלה. זה משעמם אותי, זה מעייף אותי, ואני ישר מדפדף לסוף, כאילו מחכה לי שם איזו הפתעה או ספין בסוף הסיפור. בגלל אנשים כמוני המציאו את האינפוגרפיקה או את
Apple.
בכל מקרה, לא מאוד רחוק משם נתקלתי בעוד מקרה אינפוגרפי מפתיע. תיבת פח שצמודה לעמוד רמזור נפתחה כנראה בטעות, ובתוכה גיליתי עולם שלם. מעין מפת הסבר לשוטר התנועה או איש הכוונה, מאוד "לא מעוצבת" אבל עם המון סטייל עכשווי.
אל תסתכל ברמזור, אלא במה שיש בו
כשהסתכלתי בצילום המפוקסל (שהיה יכול לככב בהחלט אצלי בדירה כפוסטר תלוי) כמו במעין רשת של הדפס אופסט (א-לה רוי ליכטנשטיין), בשילוב חצים ופונטים עבריים קלאסיים (הדסה וחיים), המחשבה הראשונה שחלפה במוחי היא שזה פרויקט גמר של סטודנט לעיצוב, אבל אז הבנתי שאני טועה. זו באמת מערכת הבקרה והשליטה של רמזור הצומת.
push the button
לחיי הגל הירוק
לא סתם המרחב הציבורי שמקיף אותנו רווי יותר בדימויים מאשר בטקסטים. מפרסומות בשלטי חוצות ועד לתמרורי התנועה, אנחנו רואים בממוצע כל יום כמעט 3,000 מסרים שונים, מבלי שנשים לב אפילו. מתן אינפורמציה באופן חזותי הוא קל ומהיר יותר, ואין ספק שהעולם האינפוגרפי (שמורכב מאיורים, תרשימי זרימה, חתכי דיאגרמות, גרפים ומודלים תלת-ממדיים) פשוט עושה את חיים פשוטים יותר, ולעתים יפים יותר.
