כבר הייתי בטוחה שזה מאחורינו, בכל זאת כולנו כבר מתנשקות פה לפה עם הארבעים, נושאות בהיחבא כרס ונאנחות שלפני ההריונות לא ידענו בטן מהי. נגיד.
כבר הייתי בטוחה שזה מאחורינו, השימוש התכוף בשחלות, הדחף להתרבות, להשאיר את חותמנו בעולם.
הייתי בטוחה, אבל טעיתי. באופן מפתיע, בחרו החברות שלי לצאת לעוד סיבוב, וכבמטה קסם ילדו בזו אחר זו את הצאצא השלישי. וכך מצאתי את עצמי, שוב, מתעניינת בפריטים הקשורים לתחום. בכל זאת, בפולניה לא באים בידיים ריקות ליולדת.
רק שבפעם השלישית קצת קשה עם רכישות פרקטיות, שכן רוב הציוד כבר נרכש לפני שני ילדים לפחות, וכעת הוצאה הכבודה ואווררה ממקום אחסונה.
עגלה, אמבטיה, בגדים, מוצצים ועוד. את כולם ידעתי, אבל הבינגו מבחינתי היה המנשא החדש שגיליתי. הוא לא רצועת בד נמתחת ובלתי סבירה ברוח הניו אייג’, הוא גם לא המנשא הקלאסי ההוא. הוא מוצר חדש ומדליק, שעיצבו גלית גלבוע ורונית בכר, בוגרות המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ואמהות ותיקות ולמודות ניסיון, שהצליחו לתת פתרון לנקודות החלשות של המנשאים הקיימים בשוק.
המנשא של funtazoo
הוא אחלה יציאה. הוא מתאים לנשיאה קדמית ואחורית, מיום הלידה ועד ל-18 ק"ג. כלומר, ההשקעה בו משתלמת. הוא פותר את הבעיות שזכרתי - הרוחני הרגיש לי לא בטוח, הקלאסי היה מסורבל ללבישה. גלבוע ובכר הקפידו על עיצוב ארגונומי, שמספק דרך נוחה וטבעית לנשיאת משקל. לאחר הלידה נושאים את התינוק מלפנים, ללא צורך בתוספות או במתאמים למיניהם. כאשר משקלו של התינוק מתחיל להכביד (כל הכבוד, אמא) או כשרוצים לפנות את חזית הגוף לעשיה, עוברים לנשיאה מאחור, כמו בתרמיל גב.
עוד ייחודי במנשא הוא מחזיק הרגליים שלו, שמאפשר לתינוק תנוחות רגליים שונות, כולן מונעות לחץ על תחתית רצפת האגן. הכי שוס - שיטת הלבישה. קודם מאפסנים את הילד ומאבטחים, על משטח קבוע, ורק אחר כך מעמיסים לתנוחה הרצויה.
שיחקתי אותה, או כך לפחות אמרו לי.
