במסגרת של "ונטורה למבראטה", האזור הצעיר והפרינג'י יותר של שבוע העיצוב במילאנו, יש נוכחות נאה של הולנד – כמתבקש ממעצמת עיצוב. את אחד החללים בשכונה הזו מאכלס מותג צעיר שנקרא DEVORM, ובו בין היתר עבודות של בנג'מין יוברט (שעליו נכתב כאן לפני שבוע), יחד עם מספר עבודות משעשעות של לורנס ואן וירינגן.
"אני אוהב את שנות השבעים, זה העשור הכי טוב שהיה", אומר ואן וירינגן, ורואים את האהבה הזו בכל אחת מהעבודות שלו. הכיסא הגבוה לילדים נעשה לפי הזמנת לקוח. המעצב החליט ליצור כיסא שלא ישמש את הזאטוט רק שנה אחת או שתיים, אלא כזה שיגדל יחד איתו. הוא ציפה פוליאסטר מוקצף בפלסטיק, ויצר כיסא שכבות. בהתחלה כל השכבות הצבעוניות מונחות זו על גבי זו, כדי לקבל גובה מקסימלי. ככל שהילד גדל מסירים שכבה אחר שכבה, עד שמקבלים כיסא רגיל.
גם הוויטרינה בעיצובו קורצת לשנות השישים-שבעים, בעוד שהשידה האדומה כרימון עשויה להזכיר טלפון ישן, ומנורות הקריאה גם הן עם קריצה נוסטלגית: אך בניגוד למנורות הפלסטיק הקשיחות של פעם, ואן וירינגן הכין אותן מחומר שנעים לגעת בו, כך שאפשר להפנות את אור המנורה לכיוונים שונים בלי להיכוות.
- עוד דיווחים משבוע העיצוב במילאנו - כאן.
