אין דבר יותר רומנטי מגלויה. היא תמיד מעוררת בנו רגשות, כיף לשלוח אחת בדיוק כמו שכיף לקבל אחת. אולי משום שזהו אמצעי התקשורת היחיד שתוכנו גלוי לכל (אגב, מכאן השם "גלויה"), ואולי בשל הערך הנוסטלגי, הויזואלי או החברתי שלה. על כל פנים, חוזקתה דווקא בפשטותה. מאז שהומצאה (באוסטריה של המאה ה-18) ועד ימינו אנו, עיצובה לא השתנה הרבה - גודלה נשאר פחות או יותר קבוע, כך גם עובי הנייר, בצדה האחד אימג' כלשהו ובצדה השני מקום ריק לכתיבת המסר.

כל גלויה טומנת בחובה מימד של זמן, בין שהיא מספרת סיפור אישי ובין שהיא נושאת מסר חברתי או היסטורי. גלויות הן עדות מצוינת לזמן שעבר. אבל כמה זמן עבר? סטודיו DAG פיתח גלויה עם שעון עצר (סטופר), המודדת את הזמן שבין שליחתה לקבלתה. ניקוב הנייר במקום המיועד לכך יפעיל את שעון העצר, וניקוב נוסף, עם קבלתה, יפסיק אותו.

לכאורה שינוי קטן בעיצוב, אך בפועל, שינוי גדול בתפיסה – לפתע תפיסת הזמן המופשטת מתאחדת עם תפיסת הזמן ה"פיזי". מתוך אותו שינוי נולדים שילובים מעניינים: שילוב העולם הרומנטי בעולם הדיגיטלי, שילוב הפעולות של השולח והנמען (לשניהם תפקיד אקטיבי בתהליך), ושילוב בין המסר הסטטי, הנשאר תמיד קבוע, לבין הספרות הרצות.