אם הרגשתן פעם חוסר ביטחון לגבי האזור הזה שמתחבא לכן בתחתונים, אתן לא לבד. מסתבר שנשים נוטות להיות לא מרוצות ממראה איבר המין שלהן ואפילו מתביישות בו. אבל איך בעצם אמורה להיראות פות? האם יש פות מושלמת? איך אישה יכולה לדעת שהפות שלה "בסדר"?
למה יש כזאת אי נוחות כשמדברים על הוואגינה?ד"ר ורוד: "הבעיה מתחילה בילדוּת, באיך שגידלו אותנו. מגיל צעיר מלמדים אותנו שלכל האיברים שלנו בגוף שלנו יש שם: רגל, אף, בטן... חוץ מלפות. במקום ללמד את השם האנטומי המדויק, ממציאים לה כל מיני כינויים - בובו, פיפי, פוטפוט. כשההורים נותנים לאיבר המין שמות חיבה זה כבר מעורר אצל הילדים חשד, והוא מבין שההורים מסתירים משהו.
"מעבר לזה, מלמדים את הילדות שאסור לגעת באיזור עם היד וזה בא ממקום שמושרש עמוק אצל ההורים. את גדלה עם התחושה שהפות שלך היא איבר זר בגוף.
בסדנאות אני מבקשת מהנשים לצייר את הפות שלהן מתוך הסתכלות במראה. זה דבר שמאד עוזר להתחבר לפות שלנו מחדש".
ד"ר אחינעם לב שגיא, רופאת נשים שמתמחה בבעיות רפואיות של הנרתיק והפות, מספרת: "יש ספר בשם 'Petals' (עלי כותרת), שצולם ונכתב על ידי צלם בשם ניק קראס. הוא בא להעביר את המסר שההמצאה הזו שיש סטנדרט אחד לאיך שפות צריכה להיראות היא פשוט טעות. אין פות שדומה לאחרת! להיות מרוצה או לא להיות מרוצה מהפות שלך זה עניין של טעם בלבד. אני מאוד ממליצה על הסרט הדוקומנטרי 'The perfect Vagina', בין השאר מראים שם אמן שיוצק פותות שונות בגבס. הוא יוצר מין תבנית מפלסטיק, יוצק לתוכה גבס ותולה על הקיר, כדי להמחיש את השוני שיש בין פות אחד לשני". לא מספיק שאנחנו דואגות כל חיינו להיראות "כמו שצריך", להיות במשקל הנכון, להקפיד על ריח גוף, מראה מצודד ותספורת טרנדית, עכשיו אנחנו גם צריכות לעמוד בסטנדרטים דמיוניים שמישהו המציא. האיבר היחיד שהוא פרטי שלנו ושאנחנו צריכות לקבל כמו שהוא באהבה, עובר למרכז הזירה והופך להיות מושא ביקורת קודם כל שלנו ואחר כך של בני הזוג או הפרטנרים.האם יש אידיאל יופי של ואגינה?
ד"ר ורוד: "נשים חושבות שמה שהן רואות בפורנו זה האידיאל - ממש כמו שהן מחקות דוגמניות שרוטשו בפוטושופ שהן רואות בפוסטר, למרות שהן יודעות שהיא לא אמיתית. שחקניות הפורנו בשנים האחרונות מכתיבות טרנד של פות פלסטית - הן מסירות את כל השיער ומנתחות את ה'ליבייה' (השפתיים הפנימיות) כדי שיהיו קטנות יותר. הדבר הזה מכתיב אסתטיקה חדשה של הפות".
ד"ר לב שגיא: "בתור רופאת נשים שרואה כל היום איברי מין נשיים שונים אני יכולה להגיד לך בוודאות שאין דבר כזה פות שהוא לא נורמלי, כל עוד אין מחלת עור או משהו כזה, כמובן. זה כמו להגיד על פנים שהם לא נורמליים כי הם שונים אחד מהשני. הרי אין לנו איבר אחד בגוף שהוא סימטרי. זה רק עניין של טעם שמושפע מטרנדים. אם תסתכלי בפורנו של שנות השמונים תראי שם כוכבניות עם המון שיער ערווה. לעומת היום, שהן מגולחות לגמרי".אכן, ערווה חלקה משיער הפכה כבר לסטנדרט בקרב צעירות בשנים האחרונות, גם אם הן לא באמת רוצות או מעדיפות אותה חלקה, הן מגלחות כי כל החברות שלהן כבר הורידו את כל השיער והן שמעו שזה מה שגברים אוהבים - אז הן לא חושבות פעמיים ומורידות. באופן כללי עושה רושם שהשיער שהוא סממן לא רצוי של התבגרות ושל נשיות. ממש כמו טרנד האנטי-אייג'ינג, גם הסרת השיער שייכת לרצון להישאר צעירה לנצח.
ד"ר ורוד: "פורנו מאד משפיע על גברים, זה מה שהם רואים וזה מה שנראה להם נכון. בכלל יש המון בלבול, הרבה נשים מתבלבלות בגלל חוסר הביטחון שלהן בין מראה הוואגינה ובמיוחד גודל השפתיים, לבין רוחב הנרתיק - והן מפחדות שלא יספקו את הפרטנר. גם לגבי זה אני חייבת להגיד שזה לא תלוי רק בנו. המון מזה קשור לאיבר המין של הפרטנר ובכלל להתאמה בין השניים. חבל שכל כך הרבה נשים לוקחות על עצמן את האחריות של חוסר סיפוק הפרטנר".
גברים באמת אוהבים מפשעה חלקה משיער?ד"ר ורוד: "זה עניין של אופנה, בשנים האחרונות נשים מסירות ממש את כל השיער במפשעה וזה נהיה מאד שכיח, זה לא תמיד היה ככה, כמו בכל דבר אלו טרנדים שמתחלפים. הרבה מאד נשים מסירות את השיער שם לצמיתות מה שאומר שאין דרך חזרה".
ד"ר לב שגיא: "לא עשיתי סקר בקרב גברים מה הם מעדיפים, אני מניחה שזה עניין של טעם. יש כאלה שרואים בשיער ערווה חוסר אסתטיקה משווע, בעוד כאלה שמוצאים שהשיער הוא סממן לבגרות מינית, ומעדיפים את קיומו. אבל כשאני שואלת נשים למה הן מסירות שיער, המציאות הזו לא תמיד ברורה להן. מבחינתן יש ציווי חברתי וקריטריונים ברורים ליופי, והקריטריון הוא להסיר את השיער. הבעיה לטעמי היא שזה לא רק העניין האסתטי. הרבה צעירים שואבים את הדימויים שלהם על סקס ממה שרואים בפורנו - ככה איברי מין נשיים אמורים להיראות וככה אמורים לקיים יחסי מין. אבל המציאות שונה. ואם מישהי מקיימת יחסי מין וכל מחשבותיה נתונות ל'איך היא נראית שם למטה', היבט מאוד משמעותי של ביטחון עצמי, ביטחון זוגי ושל אינטימיות נפגע".
האם הסרת שיער מסוכנת?ד"ר לב שגיא: "אין סיבה בריאותית לא להוריד שיער באיזור המפשעה ואין נכון או לא נכון, רק צריך לקחת בחשבון שהרבה שיטות טיפוח יכולות לפגוע בעור הפות. לדוגמה, שעווה או גילוח במפשעה יכולים לגרום לשיערות לצמוח פנימה. זה נקרא פוליקוליטיס, וזה יוצר המון פצעונים קטנים דמויי חצ'קונים - אף אחד לא ישכנע אותי שזה נראה טוב יותר משיער. בנוסף, גילוח באיזור המפשעה יכול לגרום לגירוי של העור, זה איזור רגיש מאד. לעתים קרובות אני רואה צלקות או שינויי פיגמנטציה עקב הסרת שיער לא מוצלחת, ואני לא בטוחה שהתוצאה האסטטית טובה מהמצב המקורי".
אבל זה לא מסתיים בהסרת שיער. ישנם טיפולי הבהרה לפי הטבעת ולפות ועוד המצאות מהמצאות שונות, כולל ניתוח פלסטי קוסמטי שמטרתו לשנות את צורת הפות. המנתחים הוואגינלים ידברו על שפתי פות "רופפות", "מדולדלות", "א-סימטריות", "גדולות" וכו', על חוסר הביטחון אצל נשים והכל בכדי לגרום להן להתערער ולשקול את הניתוח.
בכל שנה עולה מספר הנשים שמבצעות מרצונן ניתוח פלסטי קוסמטי לחלוטין להקטנת השפתיים הפנימיות של איבר המין שלהן. בכתבה ב-bbc, למשל, פורסם שב-2011 עברו 2,000 נשים ניתוח להקטנת השפתיים הפנימיות (ליבייה) בשירות הציבורי בלבד. בשנים האחרונות המספר הוכפל ב-5. ניתוח כזה עולה מעל 10,000 ש"ח והוא ניתוח בהרדמה מלאה. כלומר יש מספר לא מבוטל של נשים בעולם שכל כך לא מסוגלות לסבול את הוואגינה שלהן, עד שהן מוכנות לקחת על עצמן את הסיכונים הכרוכים בניתוח.
פלסטיקה ואגינלית - בעד או נגד?
ד"ר לב שגיא: "צריך להיות מודעים לזה שיש תעשיות שמגלגלות המון כסף מחוסר הביטחון שנוצר אצל נשים כתוצאה מהטרנדים האלה, תעשיית הפלסטיקה הוואגינלית והקליניקות להסרת שיער לצמיתות - המכונים האלה מתקיימים הודות לדימוי הפות שמוצג בפורנו".
ד"ר לב שגיא: "חשוב לבחון כל מקרה לגופו. אם יש ילדה שהשפתיים הפנימיות שלה ארוכות עד כדי כך שהן משתפשפות ויש לה רגישות יתר באיזור, אז שווה לבחון את העניין של ניתוח. כמו כל ניתוח פלסטי אחר, אם הוא מפריע לתפקוד - הוא מומלץ. אם הוא רק אסתטי - בעיניי הוא מיותר. בדרך כלל זה עניין של דימוי גוף נמוך, וניתוח לא יפתור את זה".
אז מה הדבר הבא שימציאו?
ד"ר ורוד: "שמעת על המושג "ווג'זלינג"? זה שיבוץ אבנים יקרות כמו תכשיטים באיזור המפשעה. ג'ניפר לאב יואיט שיבצה שם אבני סוורובסקי ודאגה לספר על זה למי שרק רצה לשמוע".
