אני חייבת לפתוח בגילוי נאות: עם מוצרי האיפור של חברת "קרליין" יש לי רומן ארוך וממושך, שהחל עוד בהיותי נערה, לפני למעלה מ- 25 שנים. אחד ממוצרי האיפור הראשונים שרכשתי לעצמי כנערה, היה סט צלליות של קרליין, אשר היה נתון בתוך קופסת פח, שמעליה התנוסס איור אומנותי של עין.
הסיוטי שב"לגרד" את הצלליות מתוך הקופסה בכדי שאלה ייתפסו על מכחול האיפור, לא ממש הזיז לי כמו העובדה שקופסת הפח לא תמיד נסגרה כמו שצריך ובחרה להיפתח לי בתוך התיק דווקא בסיטואציות הכי לא מתאימות כשהיא זורה סביבה פתיתי איפור לכל עבר. הייתי צעירה ומבוסמת מאותן תשע צלליות הזהב-ברונזה-ירוק-זית-שחור שהיו נחלתי הפרטית ועצם הידיעה שהמוצר הזה היה די נדיר ולא בהישג ידן של כל חברותי הסבה לי אושר צרוף וגאווה גדולה, ללא כל קשר לאיכותו בפועל.
עם חלוף השנים, באחת מההפקות הראשונות בהן נטלתי חלק כמאפרת ראשית, ביקשתי וקיבלתי חסות שוב מ"קרליין" ששלחו את הסט מאות מוצרי איפור וניקוי פנים מסדרת "10" (כך השם במקור) בהם השתמשנו אני וצוות המאפרות שלי באותה עת.
מאז ועד לפני כמה שנים, ייצרה החברה מוצרים שהם "בסדר", נטינג טו רייט הום אבאוט, ומאידך, גם אי אפשר היה לומר עליהם שום דבר רע. באופן אישי התרחקתי מהמוצרים בעיקר מפני שגיליתי חברות מקצועיות יותר, מוצרים בעלי טקסטורות מפתות יותר ואריזות סקסיות הרבה יותר.
כל זה היה נכון עד לאחרונה, כשלפני כמה שנים השכילו בחברה לשכור את שירותיהם של שני מאפרים, אשר יחד דחפו והובילו בכישרון וקריאטיביות רבה שינוי משמעותי. השינוי הזה ניכר יותר ויותר לאחרונה באיכות ובנראות של מוצרי האיפור, מה שהופך אותם לאטרקטיביים גם בקרב הקהל הרחב וגם בקרב קהל המאפרים המקצועי.
הקרדיט על כך מגיע לזיוית יקיר שאיפרה על סטים עוד הרבה לפני שאני נולדתי ולעומר אסף – כוכב עולה בנוף האיפור המקומי. השניים תפסו בהתאמה את משבצת "מנהלת תחום האיפור" ו"המאפר הראשי של החברה", ומאותו רגע שכחו מה היה קודם, התמקדו במה שהם היו רוצים ליצור וגם עשו זאת ושדרגו את מוצרי האיפור בגדול. בזכותם נראה קו האיפור של קרליין כמו "הדבר הבא" וחלק מהמוצרים כבר מככבים בהצלחה גדולה בתוך תיק האיפור שלי ומוכיחים את עצמם ברמת המרקמים, צבעוניות הפיגמנטים וכמובן גם בעיצוב החיצוני שזכה למהפך.
בין הפיתוחים החדשים של זיוית ועומר ניתן למנות גלוסים מרהיבים במגוון דרגות כיסוי, צלליות וסמקים בריכוזי פיגמנטים עצומים, שפתונים, איילינרים ומייקאפים עמידים שלא רק מבטיחים אלא גם מספקים את הסחורה, לקים שממש הזכירו לי בעיצובם את "שאנל" ולאחרונה גם מייקאפים מוצקים באריזת קומפקט. כל המוצרים כבר מזמן לא מיוצרים בארץ, אלא באיטליה, במפעלי "אינטרקוס" (חברה המייצרת איפור עבור רוב מותגי היוקרה בעולם).
בעולם ניתן לראות דוגמאות ללא מעט מותגי איפור שמרניים שהשכילו עם הזמן להבין את הלך הרוח של היום, שכרו אנשי מקצוע מן השורה הראשונה שמחוברים חזק אל עולם האופנה ואל מאחורי הקלעים של התצוגות הנחשבות, ושדרגו לעצמם את ליין המוצרים ועל הדרך גם את התדמית. המאפר טום פישו לקח את מוצרי "אסתי לאודר" האיכותיים (אך השמרניים) וקירב אותם אל המציאות האופנתית בכך שהוסיף להם גוונים טרנדיים. המאפר דיק פייג' החזיר את "שיסיידו" אל מרכז העניינים, כשהעניק למוצרי המותג היוקרתי טאץ' עדכני.
המאפרת גוצ'י ווסטמן הוציאה את "רבלון" ממשבצת "האיפור של הדודות" כשפיתחה עבור החברה מוצרים בקו צעיר וטרנדי . המאפר לויד סימונדס החזיר ל"איב סן לורן" את הצבעוניות, תרתי משמע, ולאחרונה נתבשרנו על הצטרפותה של המאפרת ג'נה מנארד אל חברת "קליניק" מה שבטוח יעשה למוצרי האיפור של החברה רק טוב.
למרבה הצער, חברות האיפור הישראליות לא השכילו עדיין להתחבר אל אמני איפור מקומיים מובילי דעה, למעט כאמור, חברת קרליין, לה מגיע שאפו על שאפשרה לזיוית ולעומר להריץ מהלך של התחדשות כה משמעותי. ברוב המקרים, הטייטל של "מנהלת תחום האיפור" שוות ערך בישראל ל"סופרוויזרית" ואילו הטייטל "מאפר ראשי" הינו המקבילה הישראלית ל"דייל בכיר" בנקודות המכירה. גם רמת הציפיות מהפרסונות המבצעות את התפקידים (אל תעשו, אל תחשבו, אל תיזמו, רק תמכרו וכמה שיותר), היא בהתאם. כמה חבל.
צריך ביצים גדולות כדי להיכנס לשינוי כה משמעותי ולאפשר לאמני איפור חופש מחשבה ויצירה. אני שמחה שלקרליין היה האומץ, בטוחה שהם הרוויחו בגדול מהמהלך הזה ויכולה רק לקוות שעוד חברות ייקחו מכך דוגמה וינהגו כמותם. זה רק יעשה טוב לכל שוק האיפור המקומי.
