בואו נפתח עם האמת המרה: גברים זה עם נאחס. הם מריחים רע, יש להם סנטימנטים של שזיף מעובד ורובם מפגינים בורות מרחיקת לכת בסיטואציות חברתיות פשוטות (מה? חברה שלך לא מרגישה יפה? תגידי לדאבה הזאת שהכל בראש).
נשים, לעומת זאת, בדרך כלל מחליפות מדי פעם פריטי הלבשה תחתונה, ורגישותן החברתית לא נופלת מססמוגרף שיכול לזהות משק כנפיים של פרפר בטיחואנה.
על פניו זה נראה כמו פרוסת עוגה (פיס אוף קייק, יעני) לחזות ולנתח את התנהגותם של בעלי הפין בסביבתנו. אנחנו אמורות להיות עם היד על העליונה בסצינת הדייטינג.
אנחנו אמורות לגרום להם לשבת מול הפלאפון ולתהות אם נפל לך המכשיר לאסלה בזמן שימוש כי הרי לא התקשרת כבר יומיים ותיכף אני פורץ לך לבית.
אבל משהו השתבש בדרך ואנחנו הן אלו שהפכנו לקלישאה מלחיצה של שעון ביולוגי מתקתק, ואם יש תכונה אחת שמבריחה גברים בדייט ראשון יותר ממכשיר לשאיבת זרע - זאת נואשות. וכן, נמאס לי לשמוע סיפורים מביכים על עוד אישה חזקה שהפכה לצ'יוואוות דייטינג ממוצעת.
אז אם את חושבת לבשל לו לדייט הראשון, אוספת אותו ברכב שלך, או אפילו חושבת על איזה סט לונז'רי יוקרתי את הולכת לדפוק בפעם הראשונה שאתם שוכבים - נהדר! החורף הזה יהיה לך הרבה זמן חופשי נטול זוגיות. ואם בכל זאת חשקת בזוגיות, כדאי שתימנעי מהטועות האלה:
1. לאהוב בלי גבולות זה לא נכון. לתת לגבר הכל זה אסון. בטח שלא בהתחלה. זה לא משנה אם את כוסית עולם או נראית כמו הדבר הזה מהמחסן של כאילו, גברים יתייחסו אליך רק כמו שאת מתייחסת לעצמך. וכאן אחותי למאבק, טמונה הבעיה. נשים מתייחסות לעצמן כמו עוף שנשאר משבת. משהו שלא צריך להתאמץ מדי בשביל לקבל.
2. מכירה את הדאחקה היוקרתית "איך קוראים לך? לא קוראים לי, אני באה לבד"? (אין ספק שהזמן שהקצבתי בחיי למגורים בבאר שבע בהחלט משתלם עכשיו ובגדול). יופי, כי זה בדיוק הטריק. לא קוראים לגבר, הוא בא לבד. ואם הוא שמוק מלא בעצמו, חסר ביטחון כרוני, או לא מוכן למערכת יחסים (שקר כלשהו) אז הוא לא יבוא. ונחשי מה? לא הפסדת שום דבר, מלבד עוד איזו צלקת על ליבך המעונה. פשוט תגידי תודה שזה קרה מוקדם והוא לא חיכה עם הנכות הרגשית שלו עוד כמה חודשים.
3. אני לא אומרת להיות קשה להשגה כמו משקה נטול אלכוהול בפסח אצלי בבית, אבל חיוך קטן יחד עם שיחת חולין הוא מספיק. אל תתנפלי עם מספרי טלפון והחלפת פייסבוק היסטרית בשניה שהוא שואל איך קוראים לך (ואגב – זה ארינה, א-ר-י-נ-ה, לא אריאנה, מרינה, אירנה, לובה, ליברמן וכו). נכון שיש גברים שלא מבינים את הרמז תמיד כי אולי הם טיפה חסרי ביטחון, ואז אפשר להיות יותר פלרטטנית. אבל שימי לב לגבול בין פלרטטנית ונואשת – הוא עובר אי שם בקו המחשוף שלך.
4. אני לא קוראת לחזור לימי הנבוט והמערה. זה גם בסדר גמור להתחיל עם גבר. עשיתי את זה פעם, והתוצאות היו לא רעות. זה לא מי מתחיל עם מי, זה בעיקר מי מריח מנואשות ומי מריח משמחת חיים וגישה מנצחת של אדישות. יקרה? מגניב. לא יקרה? גם מגניב. אם יש לך את הגישה הזאת, לכי תתחילי עם מי שבא לך. אבל יש אבל.
5. או, הנה האבל. מוכנה? אבל בהמשך תני לו להתאמץ. הם רוצים להתאמץ. הם לא רוצים למצוא אותך מתרפסת על סף דלתם מתחננת לאהבה, הם לא רוצים ארוחת שבע מנות מושקעת שאת בישלת בדייט הראשון, הם רוצים לחפש אותך ולמצוא אוצר. סיסטר, זה הכל מיתוג.
6. שמעתי הרבה וויכוחים, טענות נגד נמרצות, הרהורים פמיניסטיים וזיבולי שכל אוונגרדיים. מגרש המשחקים השתנה, הפייסבוק בא והפך את סצינת הדייטים מפותלת ודורשת מחשבה, אבל יודעת מה? הכללים הבסיסיים נשארו אותם כללים. חושבות שמילים כמו הגבר החדש או מטרוסקסואל זה הדבר הנכון הבא? תחשבו שוב. בלי לבוא לאסוף אותו, בלי לפתוח לו את הדלת. תני לו להרגיש גבר. כן, גם אם הוא עושה גבות.
7. המהפכה הפמיניסטית מצאה פתרונות לדברים מעיקים כמו לידה וסריגה (התחליף: קריירה ודלקת גידים ביד שמחזיקה את עכבר המחשב). אנחנו נשים חדשות, חזקות ומלאות תשוקה. לפעמים רוצות אפילו אך ורק סקס, ויאללה תקדם. אבל כשמדובר באהבה? איכשהו שכחנו שאנחנו חזקות ומאושרות כמו שהצלחנו להיות כשחיפשנו רק ריגושים. כשמדובר באהבה, רמת הנואשות שלנו כל כך גבוהה שאנחנו מוכנות להתפשר על הבנאדם היחיד שיעשה אותנו מאושרות בעולם הזה. רמז: עצמנו. אל תעשי את זה. אם זה לא הולך - זה לא הולך.
רוצים עוד מארינה?אלייך, יונית: יונית לוי היא הדבר הכי טוב שקרה לרווקות בישראל גבר, תכיר: עשרה דברים שלא ידעת על נשים חופש הפיתוי: עשרת הדיברות לדייט עם בחורה חמש דרכים לדעת שהיא מזייפת אורגזמה כן, מותר לבגוד למען הסדר הטוב: למה הבחור הטוב אף פעם לא זוכה בבחורה? משוך בגבר: עשרה דברים שאת צריכה לדעת על הגבר שלך 8. עוד רמז: אם התקשרת אליו יותר משלוש פעמים והוא לא ענה, זה לא הולך.
9. שנני: זוגיות זה בונוס. לפעמים מקבלים, לפעמים לא. מה שחשוב זה את. האהבה שלך כלפי עצמך. המשפחה שלך. החברים שלך. העבודה שלך. הלימודים שלך. הזמן שלך. האמנות שלך. כל מה שאת נהנית ממנו. זה לא דברים שנמצאים שם רק בשביל למלא את החלל עד שתקבלי טבעת. זה החיים שלך. באמת שווה לבזבז אותם בהמתנה?
10. זהירות, זה קצת ארוך: באופן חד פעמי לא אשקר, ואתוודה שגם אני סבלתי מכל התסמינים של האישה הנואשת למרות ואולי בעיקר בגלל שאני יחסית צעירה. גם אני התקשרתי פעם אחת יותר מדי ושנאתי את עצמי על זה, גם אני נכנסתי למיטה מהר מדי, וגם אני מצאתי את עצמי נאחזת בפירורי מערכת יחסים כאילו היו הגשמת כל חלומותיי וציפיותיי הזוגיות.
אבל מתיישהו הבנתי שאני לא רוצה פירורים, אני לא רוצה זיוני בדידות, ואני לא רוצה להיות זאת שאוהבים אבל לא מספיק בשביל להכיר להורים.
אני רוצה הכל, את כל העוגה ועוד תוספות.
בלי שטחים אפורים, בלי להיות נוחה, בלי לזייף. אני רוצה הכל. ואיזה קטע, וזה גם החוק האחרון: מי שרוצה מספיק גם מקבל. אז אני מציעה שתנגבי את זיעת המאמץ מהמצח ותתחילי להיות קולית. זה יבוא. ואם לא? החיים מציעים מספיק תענוגות גם בלי גבר. מה קרה, כל הזמן צריך להיות בזוג? קצת אדישות. כמו שלמדתי, זאת תכונה נרכשת.
