בלקסיקון ביקורת האופנה בהוליווד קיים הביטוי Cleans Up Nicely, המיועד לכוכבות תועות ומטונפות שמגיעות פתאום לשטיח האדום ונראות כמו נסיכות. השיער הלא חפוף (שמהווה דווקא טרנד לוהט בימים אלה) מתחלף בתסרוקת ערב, הג'ינס הקרוע בשמלה נוצצת, וכולם נהנים מהפתעה אסתטית שהיא גם קצת ידועה מראש.
ויש כוכבים, כמו קריסטן סטיוארט ורוברט פטינסון, שגם כשהם "מתנקים" לקראת הפרימיירה החגיגית של החלק החדש בסאגת דמדומים זה אמין בערך כמו הגמילה של לינדזי לוהן. למה? כי פטינסון, 25 וסטיוארט, 21, הם כנראה הכוכבים הכי נטולי זוהר בשכבת הגיל שלהם.
סטיוארט ידועה בחוסר זהות אופנתית, בתספורות הבעייתיות שלה ובלוק עייף באופן כללי, ופטינסון מקפיד להיראות בכל עת כאילו הרגע התגלגל מהמיטה, עם זיפים בני יומיים, שיער מקורזל במקרה הטוב ותספורת מזעזעת במקרה הרע.
שניהם, למעשה, מהווים סוג של אנטיתזה למה שכולנו רגילים לחשוב שדוחפים ל"צעירים של היום": שלמות פוטושופית ושרירים/קימורים, תלוי במין הכוכב. לא רק שפטינסון מסרב לסדר את שיערו ולהתגלח, הוא גם מעולם לא ביקר במכון כושר. סטיוארט, לעומת זאת, דווקא דבקה כל הזמן באותו טריק "סקסי" על השטיח האדום - חשיפת רגליה הארוכות, אך במקביל ממשיכה לעמוד שפוף כמו הילדה הדחויה שנבחרה אחרונה לנבחרת במשחק מחניים.
אז מהו, אם כן, סוד הקסם של השניים האלה, ששובים את ליבם של המעריצים הקטינים כמו גם את עורכי המגזינים, העיתונאים והרכילאים? ראשית, העובדה שסטיוארט ופטינסון נראים כאילו הם לא ממש רוצים להיות שם - בתוך האיפור, בתוך החליפה, מול המצלמות. כשמישהו דוחה אותך, אתה רוצה אותו יותר, בדיוק כמו שהעובדה שהשניים מסתירים את הרומן ביניהם רק מלבה את הסקרנות סביבו.
אומנם מדי פעם השגרה נשברת והשניים אכן מראים לעולם את הצד הנקי והמתוקתק שלהם. פטינסון יכול ללבוש חליפה ולהסתרק לפתע, או להצטלם לשער סטרילי למגזין התורן שחפץ בסקס-אפיל שלו, סטיוארט עלולה ללבוש שמלה שמשום מה החמיאה לה ולהשקיע בתסרוקת ובאיפור.
גם שערים באים בחשבון - לפני שלושה חודשים היא הפתיעה על שער גיליון ספטמבר של W, כשהיא נראית כמו אלילת מין פריזאית. עומס הפוטושופ וטשטוש התווים החדים שלה לא התחבב על כולם, אבל המסר היה ברור: קריסטן סטיוארט יכולה להיות מאוד יפה.
אבל, וזה אבל גדול, חוסר החשק המופגן איתו משתתפים בני הזוג המוכחשים במשחק הזה, הופכת את המנגנון לשקוף ואת הדמות הציבורית שלהם - ליותר אמיתית. כתוספת לדמויות החיוורות והמהורהרות שהפכו אותם לכוכבים בינלאומיים, מתקבלת אלטרנטיבה שפויה, ועדיין מרוחקת מספיק להערצה, לקים קרדשיאן, אשלי סימפסון ואפילו לטיילור לאוטנר המפוסל.
וישנו גם העניין של סטריאוטיפים של נשיות וגבריות: סטיוארט היא "טום בוי" שלנצח תמצא את עצמה בסוף היום בג'ינס, פטינסון, על אף שאלפי נשים מפנטזות עליו, הוא לא ממש "גבר-גבר" מחוספס שבכל זאת יביא לך ארוחת בוקר למיטה. אולי העובדה ששני אנשים צעירים ודיסקרטיים למדי נמצאים כבר שנים במרכזו של פסטיבל הזלת ריר הורמונלי אבל מסרבים להתיישר לפי הקווים הקלאסיים שמעמדם הנחשק מכתיב היא זו שעושה את זה לכל כך הרבה מעריצים. כולנו אוהבים לאהוב, אבל כולנו רוצים להרגיש מיוחדים בעת הבהייה בתמונה של האייקון שלנו.
