אני מסוגלת לשבת מול סרטוני הדרכת איפור של יוטיוב ולנסות על עצמי כל מיני לוקים חדשים מעכשיו עד מחר, בלי להשתעמם לרגע. מבחינתי להתאפר זה כמו להתלבש. זה משחק - לא מעניין אותי סתם להתכסות בצורה שמניחה את הדעת כדי שאוכל לבוא בין הבריות. לבגדים יש אצלי תפקיד הרבה יותר חשוב - להרים לי את מצב הרוח, להבליט אותי, ובעיקר לשמש כאביזר סיוע לדמות שקמתי איתה בבוקר. אין לי "סגנון", אין לי "טעם" ואין לי העדפות. הארון שלי בכלל לא מכיל אופנה. הוא מכיל תחפושות.
כמובן שכל החיים הסובבים אותי צוחקים על הטעם שלי. לא שזה גורם לי לשנות משהו, חלילה, נהפוך הוא - אני טוענת בתוקף שאני פשוט מקדימה את זמני והטיפשים לא מבינים אותי. אותו הדבר גם עם איפור. כשאני מתאפרת, האקט צריך לשנות אותי. זו הצגה שלמה, שאין מתאימה לה יותר מסדנת האיפור המקצועית של M.A.C, בה התנסיתי בסניף החדש של המותג בדיזנגוף סנטר.
הכוכבת הפנימית שבך
הסדנה M.A.C TECHNIQUE היא פורמט שייעודו המוגדר הוא "למקסם את יכולות האיפור שלך", שהרי רוב הבחורות שמתאפרות חיפשו במשך כמה שנים את המראה שמתאים להן, מצאו אחד או שניים ונתקעו איתם עד היום. כשהן רוצות לשנות לוק לגמרי, להתאפר לאירוע או לנסות משהו חדש, הן חסרות אונים. לא יודעות מה לקנות, מה לעשות עם המוצרים שהן רואות בחנות, או מה בכלל מתאים למראה שלהן. רוב הבחורות לא יודעות את זה, אבל המבחר של הצבעים והמראות שמתאימים להן מונים יותר משניים.
בניגוד לסדנאות האיפור הקיימות בשוק שאינן לימודים מקצועיים או מפגשים פרטיים אחד על אחד, הסדנה הזו היא רבת משתתפות, מצד אחד, ובהדרכה צמודה מצד שני. בחלק הראשון שנמשך בערך שעה, שני מאפרים מקצועיים מדגימים שני לוקים שונים במקביל, על דוגמניות, ומלווים את ההדגמה בהסברים מפורטים.
בחלק השני כל משתתפת מצוותת למאפר ומקבלת שיעור פרטי שבו הוא מראה לה, בהתאם ללוק שבחרה, במה ואיך להשתמש, תוך דגש מיוחד על טיפוח העור והכנתו להנחת איפור, בטווח הקצר והארוך. הדבר הכי מגניב הוא שכל הדבר הזה, כולל הכול, עולה רק 200 שקלים, שגם אותם מקבלים בחזרה במוצרי איפור. מאוד משתלם.ההבטחה הטמונה במילה "כוכבת" גם היא עושה את שלה. כולי עזוז, חברתי למאפר רוני מטס, שנאלץ לסבול את השטויות שלי במשך שעה. הלכנו על הלוק של האייליינר והשפתון האדום, כי מן הסתם אני הרבה יותר לורן בקול מאשר בריז'יט בארדו בעלת העיניים המעושנות. מסתורין זה באמת הצד הכי חלש שלי, שכן אני מעפעפת בנשיות רק כשנכנס לי משהו לעין. אדם חייב לדעת את מגבלותיו. חוץ מזה, אודם אדום הוא אחד הפריטים האהובים עליי בכל מקרה, מה גם שהעיניים שלי, שממוקמות די רחוק מחוץ לגולגולת, לא ממש מסתדרות עם גוש צלליות מעליהן.
מה אני אגיד לכן, הלוק לא חידש לי הרבה. בסופו של דבר, כשמורידים את כל השמות המפוצצים של המוצרים, נשארים עם אודם ואייליינר והרבה ריסים. שזה יפה מאוד, אבל הייתי שם ועשיתי את זה בערך 800 פעמים רק בשנתיים האחרונות. מלבד זאת, בעניין הזוהר והכוכבות, בואו נודה על האמת: אני גרה בגבול גבעתיים ונוסעת על אופניים לעבודה. שזו דרך אחרת להגיד שבשביל להיות לורן בקול צריך עוד כמה אלמנטים, כמו פרסום עולמי, בעל חתיך והמון כסף. ועם זאת, יחסית לאיך שהגעתי לסדנה בתשע בבוקר, כשיצאתי משם באחת עשרה נראיתי באמת כמו כוכבת. יחסית.
