אני לא אוהב פרסומות לבשמים. הנה, אמרתי את זה בקול רם. אני לא אוהב פרסומות לבשמים בעיקר כי הן אפלות מדי, לא ברורות מדי, מתוחכמות מדי, משלות מדי. אם רק תשים את הבושם שלנו, מבטיחות כל הפרסומות, תיאלץ להדוף את כל הבנות היפות האלה שיעוטו עליך. היות ואני כבר לא בן 16, אני יודע שזה לא יקרה. רק מקווה, לפעמים.

זה קשה למכור בושם לגברים, אני יודע. בסך הכל, מדובר באוכלוסיית אנשים שאם לא תבטיח להם שהריח הספציפי הזה יביא להם מישהי שווה כמו מייגן פוקס, הם לא ממש יבינו למה הם לא יכולים להמשיך להריח כמו הזיעה הטבעית שלהם. בניגוד לדאודורנט - מוצר שהוא גם זול וגם אפשר להבין למה הוא חיוני - בושם הוא תמיד סוג של אניגמה בשבילנו. יש לנו קצף גילוח, יש לנו קרם לאחרי הגילוח, החברה שלנו במילא טוענת כל הזמן שהיא אוהבת את הריח הטבעי שלנו, אז בשביל מה, לכל הרוחות, אנחנו צריכים את זה?

עוד על מה שבין הגבר לבושם שלו:

ובכן, הבשמים החדשים של הוגו בוס וארמאני - שבקבוקיהם נראים כמו תאומים שהופרדו בלידתם - מנסים לענות על השאלה הזו בשתי דרכים שונות לגמרי. מנסים ונכשלים אומנם, אבל לפחות אפשר להגיד שהם בכיוון. הבושם החדש של הוגו בוס משווק כגאדג'ט לכל דבר ועניין. כן, הוא בושם, "אבל!", מבטיח לך ג'רד לאטו בפרסומת (יופי של ליהוק, בניגוד למצופה), "הוא יגרום לך לעשות הכול טוב יותר". גם על האריזה מצוין בבירור שהניחוח הוא עם "טוויסט מגניב על מנת לפזר השראה על כל מה שאתה עושה".

אם תשימו לב היטב, הוגו בוס הלכו על קו שמזכיר קצת את חברת אפל בהכרזה שזה הרבה יותר ממוצר. קצת כמו אייפד, נניח, שנוצר כדי לתת השראה, גם הוגו בוס טוען שזה בעצם מה שיש בו. הריח הטוב, כמו הגאדג'ט עצמו, הוא רק הבונוס. מה שזה יכול להוציא ממך, זה העיקר. זה היה יכול להיות, כמובן, קו ממש מעניין אם ההוגו בוס החדש לא היה, אה, בושם, בסופו של דבר. ועם כמה שאני מחבב את קצף הגילוח שלי, נניח, אני מוכרח לציין שאני קצת סקפטי שיום יבוא והוא יכתוב את הכתבות שלי במקומי. משהו, שאם נמשיך את ההשוואה, אני דווקא כן רואה את האייפד שאין לי עושה בעוד כמה שנים.

אבל בושם? דחילק. ניסיון מעניין ופרסומת מוצלחת, אבל בסופו של דבר נשארנו עם הריח המוכר מאוד מאוד של הוגו בוס (שום בשורה חדשה, אגב, הוא עדיין מיועד אך ורק לחובבי ז'אנר הריח האגרסיבי והשתלטן), שאם לא נתן לך השראה בעשור האחרון, ספק גדול אם הוא יתחיל עכשיו.

ארמאני ספורט קוד החדש, לעומת הוגו בוס, לא לקחו סיכון וכן לקחו, לעומת זאת, את מייגן פוקס. המסר ברור: אם רק תזליף את הבושם שלנו, מייגן תהיה אצלך בבית חת-שתיים. המסר של הגבר הממוצע בתגובה: פחחחחח. היחידים שהצליחו עם הקו הזה, ולא בהתאמה, הם החבר'ה מהבושם אולד ספייס, עם ליין הפרסומות הגאוני שלו, והמותג אקס, עם ליין הפרסומות המוטרף שלהם. הם הצליחו בגלל שהיה להם את מה שלארמאני לעולם לא יהיה - הומור. והומור, ולא מייגן פוקס, הוא הדבר שבסופו של דבר גורם לגברים לעמוד מול המדף ולהגיד "טוב, נו, מה אכפת לי לנסות".

ארמאני ספורט קוד - למרות שהוא מריח מעולה, דרך אגב - לא מקבל נקודות על מקוריות, על פריצת דרך או אפילו על זה שהוא בושם טוב במיוחד. הוא טוב, אבל יש טובים ממנו. הבקבוק מעוצב יפה, אך יש יפים ממנו. מייגן פוקס יפה, אבל האקט השיווקי כל כך נדוש שכל העסק הזה פשוט לא עובד. בסופו של דבר, כמה חבל, הוא נראה כמו סתם עוד בושם על המדף. וזה, בינינו, הדבר האחרון שבושם מבית מדרשו של ג'ורג'יו ארמאני רצה להיות. מסתבר, שאחרי כל האפקטים וההבטחות, הקולקציה החדשה של הוגו בוס וארמאני, שבקבוקיהם נראים כמו תאומים שהופרדו בלידתם, היא בעצם אותה קולקציה ישנה.

ארמאני קוד ספורט, מחיר: 480 שקל, להשיג ברשתות הפארם

הוגו בוס Just Different, מחיר: 200 שקל, להשיג ברשתות הפארם