אני לא קנאית. אף פעם לא הטריד אותי עם מי הגבר שלי היה לפני שהכיר אותי. תמיד חייתי באמונה הנוחה שמרגע שמישהו טעם את טעמי, לעולם לא יתחשק לו לטעום טעם אחר. אבל כל זה היה לפני שהתחתנתי. ומרגע שהעתיד נבחר, ולא נותר לנו אלא לשבת בכיסאות הנדנדה שלנו עד ששערנו יאפיר מול האח המבוערת, במה נשאר לנו להתעסק אם לא בעבר?
כמו שניצל ביתי
מסתבר שלפני החתונה בעלי היה הרפתקן ומהמר, והיו לו כמה פרשיות חסרות כל שיקול דעת עם פסיכוטיות מהממות. מצחיק, אבל אילו היתה לו אקסית יציבה ונעימה בעלת לב זהב שעשתה לו רק טוב בחיים, אני לא הייתי מקנאת בה אפילו קצת. אבל איך אפשר שלא להתעצבן לנוכח סוחרת הנשק הבינלאומית, למשל, זו שהיתה גם כוסית עולם על עקבי סטילטו, ושהצליחה לגרור אותו לדופלקס מפוקפק עם ג'קוזי, שם עשתה לו את המוות עד שקץ בחייו? האישה הזו, כפי שהיא מתוארת בלשונו הציורית של בעלי, גורמת לי לחשוב על עצמי כעל בעלת סקס אפיל של שניצל ביתי.
נרסיסו רודריגז הוא אחד הבשמים האהובים עלי. חיכיתי זמן רב למהדורה חדשה, וכשזו הגיעה היא לא איכזבה. בקבוק הזכוכית שגוונו ארגמן רקפות מכושף יפה להפליא. צריך להניח לטיפות הבושם לשקוע על העור ולאבד את תוקפנותן הראשונית, ואז מתחיל לנדוף מגופך משהו שאין לתאר אותו אלא כניחוח של חלום משכר. זהו הריח של יקיצה על סדינים נקיים בתוך ארמון ונציאני עתיק. ניחוח שמשלב תום ופאר, הפתעה ופליאה. הריח של רודריגז מאוזן באופן נדיר, כך שהמתיקות שלו אינה מקיפה אותך מבחוץ כעננה מלאכותית זולה, אלא נדמה שהיא מצליחה לחדור לתוך דמך ולהתאחד עם בשרך. אזי היא נודפת ממך על גלי החום של גופך כאילו הפכת בעצמך לבריה מופלאה.
כשבעלי נכנס הביתה הוא רחרח אותי בקפידה. "ריח נהדר," ציין. "אבל את לא יכולה להשתמש בו." כשביקשתי הסבר מדוע לא, הוא אמר לי שהריח כבר תפוס אצלו. הוא קשור בזיכרונו לאישה אחרת.אז מי היא היתה, האישה של נרסיסו רודריגז? מסתבר שמדובר באחת היריבות הקשות ביותר. דוגמנית על ממוצא תוניסאי שפגש בכנס בינלאומי וניהל איתה רומן בפריז, לא פחות. ראיתי תמונות שלה בגוגל. איילה כהת עיניים ושובבת שפתיים בצבע מוקה עדין, מה שהייתם מקבלים אילו הייתם מותחים את פנלופה קרוז לגובה מטר שמונים ומשיבים אותה לנעוריה. אין מה לומר, משגעת.
אז מה לעשות עם הבושם החדש שלי? האם לנטוש אותו בגאווה נפגעת, ולהשאירו בציפורני העבר של אותה דוגמנית? או שמא לסלוח לבעלי שניהל רומנים עם נשים יפות, ולשדוד בנימוס את בנק הזיכרון שלו. להסביר לו שאת מה שהיה עשוי להזכיר לו בקרים פריזאיים שהסעירו את דמו, הוא יריח כעת רק על גופי? אני מביטה בבקבוק הארגמני ומתלבטת. אני חמדנית. קשה לי להיפרד ממנו. אבל איך אשפיל את עצמי לקחת משהו שכבר שייך לאחרת? האם לסלוח לעבר ולקבל אותו כגחמה שחלפה לה, או שמא להבין שיש דברים שאסור לי לגעת בהם? שאלה לא פשוטה. אולי אחרי יום הכיפורים אדע את התשובה.
נרסיסו רודריגז For Her in Color מחיר: 485 שקל. להשיג ברשתות הפארם
