ריחות מארון הבגדים של אמא

אמי הפשוטה והתמה מעולם לא קנתה לעצמה בושם. היא לא העלתה בדעתה לדרוש לעצמה ניחוח שיתאים במיוחד לגופה ולאופיה. כילדה שגדלה בכפר עני בפולין, כל בושם היה טוב בעיניה במידה שווה, ועצם השימוש בניחוח מבקבוק היה כשלעצמו סימן ליוקרה. אי לכך, אוסף הבשמים שלה היה כולו פרי נדיבותן וטעמן של דודותיי העירוניות, הפולניות האציליות מטופחות הציפרניים והרומניות העליזות.

לבשמים היה אז ניחוח מסעיר של חוצלארץ. הדודות הביאו אותם כששבו מנסיעות לחו"ל, וליוו אותם בסיפורים קסומים ומביכים. על כולן התעלתה דודה סופיה הרומניה מהקריות, שהיו לה שתי שיני זהב, חתימת שפם שחרחורת, וטבעת חותם משובצת אבן ירקן. דודה סופיה עישנה כגבר, וריכלו עליה שהיא גם אוהבת לשתות כגבר. היא העמיסה על צלחתה בנדיבות עוגת שמרים ופרג משובחת שאפתה אמי, וסיפרה לנו בקול על הרפתקאותיה בשדרות השאנז אליזה בפריז. עד היום ברור לי שהאטרקציה המרכזית של השאנז אליזה היא השירותים הציבוריים, שדודה סופיה נכנסה אליהם ולא הצליחה לגלות כיצד מורידים את המים, וכך בילתה בהם שעה שלמה.

ריח סודותיהם של מבוגרים

גוני הסגול והזהב של הקופסה של Sensuous, הבושם של אסתי לאודר, החזירו אותי למטפחות המשי שדודה סופיה אהבה לכרוך על צווארה. מתחת לגרוגרת היתה לה צלקת מרתקת. אמי הסבירה לי שמקורה בימי מלחמת העולם, ואני דמיינתי חייל נאצי משסף את צווארה בפיגיון. המקום המעוות נעטף במטפחות ססגוניות שאהבה לפתוח בפניי בדרמטיות בידיה הרזות, המנומרות בכתמי שמש, המדיפות ריח כבד של סיגריות ומעוטרות צמידי זהב. היא נהנתה לראות את הבעת האימה שלי. דודה סופיה היתה שילוב מסחרר של טעם טוב וטעם רע, אלגנטיות וצעקנות. אני בטוחה שהקופסה הסגולה והמוזהבת, על קוויה הנקיים, המיושנים והמהודרים, היתה מוצאת חן בעיניה.

אך ניחוח הבושם, כשהנחתי לו להיטמע בעורי, היה תמים ומעודן יותר מריחה של דודה סופיה. במתיקותו המתגנבת אך השתלטנית, שאין ממנה מנוס, השיב אותי דווקא לארון הבגדים של אמי. כשפתחתי את דלתו תמיד הכתה בפניי אפלולית לכודה שנשאה בקרבה גל דחוס של ניחוחות מסתוריים - בימי שישי אמי השתמשה לסירוגין בכל הבשמים שהביאו לה דודותי. התוצאה היתה מערבולת פרחונית שנספגה בזיעת גופה הגדול והחם, ונטמעה בריחות הקמח והווניל שחדרו מתחת לציפורניה כשלשה את בצק העוגות שלה. מהניחוח הזה של בישול, זיעה ובושם ניסיתי לברוח במשך כל שנות נעוריי ועלומיי כאישה צעירה. הריח הזה היה עבורי המחנק בהתגלמותו: הסמל של אותם חיים שתמיד יהיו נשגבים מבינתי, שבעים, יציבים, מסתוריים בבשלותם חסרת השאיפות. ריח סודותיהם של מבוגרים. ריחן של שיחות ממושכות ואיטיות, מרובות שתיקות ואנחות, שמתנהלות על כוס קפה ועוגה ביתית, וסוקרות בפרוטרוט מחלות, מכאובים ורכילות משפחתית. בילדותי צותתתי לשיחות האלו במשך שעות בציפיה למשהו מעניין, אלא שזה מעולם לא נאמר. או שמא נאמר, אך לא ידעתי להאזין לו.

ריחו של ה Sensuous הוא עבורי ריח של פיוס. הוא טומן בחובו את ריחן של דודותי בימיהן הטובים. זוהי מין דודתיות שנעים להתכרבל בתוכה, כפי שלאחר שנים של מסעות נעים להתכרבל על ספה ישנה. אחרי הרבה הרפתקאות לומדים להעריך את ריחו של הבית. ומי יודע - אולי יום אחד יתפוגג בפני המסתורין של המבוגרים, וגם אני אצטרף לאותה שיחה רוויית אנחות ושתיקות שהילדים רשאים לצותת לה רק מאחורי הדלת.

מחיר: 295 שקל ל-30ML, להשיג ברשתות הפארם