האמנית הספרדייה הצעירה קלרה סבריאן ביקשה מחברת ילדות שלה, האדריכלית פיה מנדרו, לתכנן עבורה סטודיו למגורים ולעבודה. הקו המנחה שהגדירה מאתגר במיוחד: שייראה כאילו אין בו כמעט כלום, ויתפקד כאילו יש בו הכל.
בלוקיישן הנבחר אין את הרכות שמאפיינת את ציוריה, שבהם כתמי צבע ושרבוטים קטנים. זהו מחסן לשעבר מעל מוסך, באחד הפרברים הדרום-מערביים של מדריד. האדריכלית החליטה להעצים בשיפוץ שלושה נתונים קיימים: ריבועיות החלל (100 מ''ר שטחו), הקורות שתומכות בתקרה, שמפלחות אותו ואינן ניתנות להזזה, ופס של ארונות מטבח פשוטים, שקלרה קנתה במבצע.
מנדרו הוסיפה למרחב הפתוח קיר אחד ויחיד. הוא מסתיר את חדר הרחצה והשירותים, שאותם מיקמה מאחוריו. הקיר אינו מתנשא עד לגג ומגיע עד לקורות הברזל התומכות, שנשארו חשופות. לטובת פרטיות, דלת חדר הרחצה נפתחת כלפי קיר צדדי.
פס המטבח מוקם לאורך הקיר שנוסף, ופונה למרכז הסטודיו. "כולם תמיד רוצים להיות במטבח", מסבירה האדריכלית, "לכן הוחלט שהוא יהיה אלמנט שימושי חשוף ומרכזי". הקירות והגג נצבעו לבן, וגם הרצפה בהירה מאוד. ''רציתי להעניק לקלרה מקום נקי וצלול שיאפשר לה להתרכז", מסבירה מנדרו, ''וישמש כרקע נייטרלי לעבודותיה הצבעוניות, מבלי להתחרות בהן".
לחדר הרחצה בחרה גוון אלמוגי (קורל): "צבע שחוזר על עצמו בעבודותיה של קלרה, היא מאוד אוהבת אותו".
האלמנט העיצובי הבולט בסטודיו הוא המיטה. שתי החברות בחנו כמה רעיונות, ביניהם מיטת גלגלים ומיני ביתנים-ארגזים עם חלונות. לבסוף החליטו לנתק את הרהיט הגדול מהרצפה, כדי לשמור על מראה ריק ונקי בגובה העיניים.
כך הפכה קונסטרוקציית השינה לגולת הכותרת של הפרויקט: היא תלויה מהתקרה על מוטות פלדה דקים ועדינים, במראה קל ומרחף. אפשר לעלות אליה בגרם מדרגות נפרד, הנע על גלגלים, או כמו שנראה בצילומים – בדרכים יצירתיות אחרות, שדורשות כוח וגמישות.
"איך מתקדם הפרויקט של טופו?", היו שואלים החברים המשותפים. טופו הוא שם החיבה של קלרה, ומשמעו בעברית חפרפרת. "זה הצחיק אותנו שדווקא חפרפרת גרה במקום כל כך מואר", מספרת מנדרו.
"קלרה מעדיפה מקומות שאינם מעוצבים יתר על המידה", היא מסכמת, "היא ביקשה לעצמה בית כמו של רון ויזלי (דמות מהארי פוטר, א''פ), כזה שיתאים את עצמו בקלות לצרכים המשתנים עם הזמן. לכן התכנון הוא תשתית מאוד בסיסית לחיים, וכלום מעבר לזה".