כבר 20 שנה שמורן אטיאס בשואו-ביזנס. מאז פרצה בגיל 19, היא ניהלה קריירת דוגמנות ומשחק בינלאומית, הפיקה וכתבה סדרות, התגוררה באיטליה ובהמשך בארצות הברית. עכשיו היא מחשבת מסלול בחזרה לבסיס האם: ישראל. לפני כשלושה חודשים נחתה בארץ לאחר שלא רצתה להישאר בתקופת הקורונה בניו יורק, וגם בגלל הקשר הזוגי שהתפתח עם השף טום אביב והתפוגג עוד בטרם הספיקה להתאקלם. עכשיו, בראיון על סט צילומים לקמפיין של קניון הדר בירושלים, מודה אטיאס, 39, שהיא רוצה לבסס מחדש את מקומה בישראל.
"אפשר להגיד שאני חוזרת לישראל", היא אומרת בלשון הווה המסמלת תהליך מתמשך. "בהתחלה חשבתי שאגיע לחודשיים-שלושה ועכשיו אני מחפשת דירה לשנה. עם זאת, אני מרגישה תלושה, לא יודעת איפה קונים חולצות בייסיק או פיג'מות. גם לא בכל דירה בישראל יש הכנה למכונת כביסה. דברים בסיסיים".
את רואה את עצמך מנהלת קריירה בינלאומית מישראל?
"הייתי רוצה לבסס מחדש את מקומי בישראל. בהשוואה למגוון תפקידים שעשיתי בחו"ל, בישראל שיחקתי רק בסדרה אחת, 'אלנבי'. בקושי עבדתי בארץ כשחקנית וגם לא כיוונתי לקריירה בארץ. התעשייה הישראלית לא רואה בי אופציה – אבל אני אופציה. עוד לפני הקורונה בדקתי אפשרויות להישאר כאן יותר, כי תמיד הרגשתי שאני צריכה לוותר על משהו. עכשיו אני לא צריכה לוותר על כלום, כי הוליווד נעצרה. לא מצלמים. מאוד אשמח לעבוד עם יוצרים ישראלים, ויש פה סיפורים מדהימים שמתרחשים כאן ופרויקטים שכתבתי ומבוססים על החיים שלי פה".
אחד מהם הוא סדרה עבור ערוץ הטלוויזיה האמריקאי FX, שממנו קיבלה, לדבריה, מענק פיתוח. "זאת קומדיה עם הומור ישראלי על בחורה, עליי האמת, שנמצאת בגיל מסוים וצריכה לעשות בחירה שתשנה את חייה: האם לעשות ילד לבד או לא. הנה, אמרתי את זה", היא מחייכת, "נראה מה יהיה במהלך העונה".
מבוסס על סיפור אמיתי, כמו שאומרים.
"סוג של. אלה שאלות שהגעתי אליהן בשלב מסוים בחיים. להביא ילד לבד לעולם זה נושא שלא תמיד מדברים עליו בצורה חופשית. יש הרבה בושה שמתלווה לתהליך של הבאת ילד לבד לעולם. משהו לא בסדר בך אם לא מצאת את הזיווג הנכון או שלא הצלחת להקים משפחה נורמטיבית. בתחושה שלי, עוד לא מדברים על זה בפתיחות ובגלוי".
בישראל עסוקים מאוד בנושא הילודה. אני מניח שבארצות הברית זה קצת אחרת. את מאמינה שהסיפור הישראלי יתפוס גם שם?
"יש היום הרבה יותר פתיחות בארצות הברית להקפאת ביציות, תרומה מבנק הזרע, IVF (הפריה חוץ גופית). כאן בישראל מעודדים אותך להיכנס להיריון כזוג. פונדקאות, לדוגמה, עדיין לא לגיטימית. הרבה זוגות, גם סטרייטים, נאלצים לעשות את זה בחו"ל. פחות מעודדים את זה, כי אנחנו מדינה דתית".
המחשבות של אטיאס על הבאת ילד לעולם בלי בן זוג לא פוסלות את הרצון שלה באהבה. "אני פועלת רק מאהבה. אני אוהבת את הים, חיות, אנשים, גברים", היא מחייכת, "והכי חשוב, אהבה עצמית. את זה לוקח הכי הרבה זמן להבין. אני חושבת שהיום אני לא מחפשת זוגיות אלא שותפות, למצוא את החבר הכי טוב שלי בחיים ולצעוד איתו יד ביד. לא השתמשתי במילה 'חברות' בעבר. למה? כי את גדלה עם מה שהסביבה מחנכת ובעבודה עצמית את לומדת שאת צריכה לידך חבר טוב".
על השף טום אביב, איתו לפי מדורי הרכילות ניהלה מערכת יחסים קצרה מתחת לרדאר, היא ממאנת לדבר. כשהיא נשאלת על הגבות שהורמו לנוכח הקשר ביניהם, היא שולפת "שמעתי על זה", אך מסרבת לענות על השאלה מה מצאה מי שבמשך שנים ארוכות מדברת על חיפוש אחר זוגיות והקמת משפחה, בשף צעיר בעל תדמית של פלייבוי. אביב עצמו התייחס לפרידה שהתרחשה במרץ, ממש בתחילת הקורונה, בראיון למאקו: "מורן מהממת, אבל החיים זה טיימינג. הקורונה הגיעה וכינסה אותי לתוך עצמי. היה לי נורא קשה להתמודד עם עוד אדם ולתת למישהי תשומת לב. לא היה מגיע למורן. אני חושב שיכולנו לעבור קשיים, אבל הגיעה תקופה שכינסה אותי נטו בעצמי, ואי אפשר להיות בזוגיות כשאתה עסוק רק בעצמך".
"לא ליהנות בעשייה שלי זה מחיר כבד"
הצילומים לקניון הדר בירושלים מהווים קמפיין נוסף בשרשרת ארוכה עבור מי שבשיאה היתה פרזנטורית של מותגי אופנה גדולים כמו הוניגמן ובוניטה דה מאס. שניהם כבר לא פעילים כעת. להלבשה תחתונה היא לא תחזור, לפחות לא עכשיו. "קודם אני צריכה להיפטר מהפאוץ'", היא צוחקת, "קמפיינים אינם מרכז העשייה שלי, אבל אם מגיעה פנייה שאני אוהבת ויש חיבור אישי (הפנייה הגיעה דרך חברה טובה שלי), אז אני שוקלת לחיוב. חוץ מזה, ירושלים מדהימה ואני אוהבת אותה".
למה חשוב לך לעשות קמפיינים?
"אני מתפרנסת מקמפיינים. זאת האמת. זאת עבודה שמלווה את העשייה שלי כשחקנית וכותבת. רוב העשייה שלי כיום היא כתיבה, אבל עד שזה נושא פרי לוקח הרבה זמן, אז הקמפיינים מאפשרים לי להתפרנס, לשלם שכר דירה, הוצאות, את היומיום. אני מעריכה מאוד את הכסף שהצלחתי לעשות בזכות קמפיינים. כשחקנית יש תקופות שאת לא עובדת, ואני לא רוצה להתפשר על משחק בסדרה שאני לא רוצה לעשות. לא ליהנות בעשייה שלי זה מחיר כבד".
למה שלא תציעי את הסדרה שאת כותבת לגוף שידור ישראלי?
"אני חושבת שמבחינה כלכלית מאוד קשה לתסריטאים להתפרנס בישראל. מצד אחד, אני מעריכה מאוד את היצירה המקומית, אבל היכולות והכלים לפתח את זה בחו"ל יותר פשוטים".
את פעילה במאבק האמנים הישראלים שצמאים להקלות בתקופה האחרונה?
"אני משלמת דמי מנוי בשח"ם אבל אני לא חיה ועובדת כאן, לכן אני לא הקול שיכול לדבר בשמם של אמנים שחיים ועובדים כאן ובאמת נפגעו".
אי אפשר להאשים אותה בחוסר סולידריות. בחודשים האחרונים התנדבה אטיאס במחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב בתל אביב. "זה יישמע מוזר, אבל טוב לי שם. מצאתי שם שלווה", היא אומרת. מאחורי מסכה שלא הקלה על זיהויה ובגדי מגן, סייעה אטיאס במשך שבועות ארוכים לצוותים הרפואיים במחלקה.
אתמול פרסמה בפייסבוק של "ידיעות אחרונות" גם סטטוס בנושא: "בשבוע שעבר חזרתי להתנדב. לא כי עלו מספר החולים, אלא כי התגעגעתי לעבודה ולעשייה במחלקה ובצוות, לתחושות של סיפוק שאין כדוגמתן. התחלתי במיון רגיל, שזאת מחלקה שהיא עמוסה תמיד ואז ראיתי בחורה צעירה ומבוהלת בדרכה למיון קורונה. ישר נכנסתי למדי החייזר והצטרפתי למחלקת מיון קורונה שם עבדתי עם חברי פריד. ופתאום המחלקה היתה עמוסה בחולים מבועתים ומבוהלים שחלילה אין להם קורונה. הם רצו לחזור לילדים, לבית. אני יודעת שלא נעים עם המסכות. עושים מה שאפשר כשנכנסים למונית או למעלית, כשנפגשים עם אנשים חדשים שלא ראיתם. לי אין בעיה להמשיך להתנדב עד סוף ימי, אני נהנית מזה. עבורכם, עבור חזרה לשגרה אמיתית. תשמרו על עצמכם. בואו נגמור את זה ביחד".
"כשהתחילה הקורונה, אמרו לי שאני לא חיונית ורציתי להיות הכי חיונית", היא מסבירה על סט הצילומים, "בהתחלה פניתי לעמותות כמו 'גישה לחיים', אבל הרגשתי שמי שבמצוקה ובאמת זקוק לעזרה הם הצוותים הרפואיים. אחרי שסייעתי באסון בהאיטי, ידעתי שיש לי את היכולות". באיכילוב חזרו אליה רק לאחר שבועיים. "מאחר שבעבר סבלתי פעמיים מדלקת קרום המוח, בדקו שאני תקינה ואישרו לי להתנדב. עשיתי מה שביקשו ממני: להחליף סדינים, לקשר בין החולים לבני המשפחה, לרוקן שתן מקטטר לאנשים מבוגרים".
איפה את על הספקטרום ביחס לגל השני: את בדעה של פרופ' יורם לס כי ההיסטריה מוגזמת או שאת מאלה שחוששים מאוד?
"אני נגד היסטריה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים מתים מהמחלה בכל העולם. זה כמו שלא ידעו בשנות ה-80 מה זה HIV כשהווירוס פרץ. לכן אני מאמינה שצריך לקחת ברצינות את הנגיף ולהגן על עצמנו מפניו עד שנכיר אותו".
ולמה החליטה אורטל עמר להצטלם לראשונה בהלבשה תחתונה?
