2020 אמורה הייתה להיות "שנת החשמל" בשוק הרכב הישראל. מגוון מרשים של דגמי מכוניות חשמליות חדשות המתינו בנמלים ובחניוני היבואנים בציפייה לתחילת השיווק, והממשלה אף הכריזה על כוונה לקדם הצבה של לא פחות מ-2,000 עמדות טעינה במרחב הציבורי ברחבי הארץ, חלקן מהירות ואף אולטרה-מהירות, שמאפשרות טעינה של 80-50% מסוללת הרכב בתוך חצי שעה עד שעה. עמדות אלה אמורות היו לסייע בהתגברות על "חרדת הטווח", המכשול הגדול ביותר הניצב בפני מעבר המוני ממנועי בנזין ודיזל מזהמים לחשמל הנקי.
כידוע, 2020 השתבשה: מחד עצרה מגפת הקורונה את מהלכי השיווק ואת השקת הדגמים החדשים. מאידך, התרסק מחירו של הנפט הגולמי (לפחות עד לימים האחרונים), בהתאם צללו מחירי הבנזין והסולר, ורכב חשמלי הפך פתאום ללא כל כך חסכוני ומשתלם, כמו שזה נראה בעבר הלא רחוק. למרות כל זאת, המעבר לחשמל לא נעצר: מכרזים להצבת עמדות טעינה ובהם בירושלים ובחולון פורסמו ממש לאחרונה, וכמה יבואני רכב חגגו את תחילת השיווק של דגמי חשמל חדשים. מיני קופר SE המעוצבת והסטייליסטית, שלפי נתוני היצרן יכולה לנסוע קרוב ל-240 ק"מ בטרם תיאלץ לפגוש בעמדת טעינה (מחיר: מ-240 אלף שקל), הושקה ממש לאחרונה, והיו דיבורים גם על הגעתה של טסלה הנחשקת לארץ הקודש.
בינתיים מצטרפת המיני SE לכמה חשמליות שכבר נמכרות אצלנו: רנו זואי הקטנה (כ-140 "זואי" עלו לכבישי ישראל מתחילת 2019, ומחירה עומד על כ-130 אלף שקל); ניסאן ליף – הרכב החשמלי הכי נמכר בעולם בעשור האחרון (כ-60 נמכרו בישראל מתחילת 2019, ב-160 אלף שקל); יונדאי איוניק (כ-70 יחידות, מ-160 אלף שקל); אאודי e-Tron היוקרתית והיקרה (למעלה מ-550 יחידות, מ-430 אלף שקל); יגואר איי-פייס (כ-110 יחידות, מ-460 אלף שקל); והלהיט בקטגוריית החשמליות: MG ZS EV, קרוס-אובר נאה למדי במחיר המתחיל ב-139 אלף שקל ובעל טווח נסיעה אמיתי של כ-235 ק"מ (למעלה מ-300 נמסרו ללקוחות מתחילת 2019).
235 ק"מ, 139 אלף שקל
בעוד שהאאודי e-Tron והיגואר פונות למאיון העליון, ה-MG מהווה פתרון כמעט עממי למכונית משפחתית חשמלית: הקרוס-אובר הסיני אינו גדול מדי ולא ארוך מדי, ולכן גם נוח לתמרון ולחנייה בעיר; המרחב הפנימי טוב, שניים ואפילו שלושה מושבי ילדים או בוסטרים ניתנים להתקנה במושב האחורי, ותא המטען מרשים בנפחו (448 ליטר), שכן הסוללה מותקנת מתחת לרצפת הרכב; נוחות הנהיגה והנסיעה סבירות לגמרי, כל עוד אתם לא מחפשים רכב בעל ביצועי על או ספורט (ובמקרה הזה אתם לא).
הבטיחות? 5 כוכבים במבחן הריסוק הנחשב של EuroNCAP, מותקנות בו מערכות אקטיביות לתיקון מסלול, לשמירת נתיב ולבלימה, לזיהוי תמרורים ולהגבלת מהירות, להחלפת אור גבוה כשצריך וגם בקרת שיוט אדפטיבית. בדגם היקר תמצאו גם התראה במעבר בין נתיבים ובעקיפה, ועוד.
האבזור? עשיר למדי, כולל התנעה ללא מפתח וצג מולטימדיה 8 אינץ' (אם כי תפעול הצג מעצבן לעתים).
המערכת החשמלית? כאמור, בנהיגה חסכונית, אפשר להגיע לכ-235 ק"מ, כשהעברת בורר ההילוכים למצב "ספורט" משפרת את הביצועים אבל מורידה מהטווח כ-20%. גם הפעלת המזגן מקצצת מהטווח כ-12-10%. טעינה: הרכב תואם טעינה מהירה, ובפחות משעה ניתן למלא כ-80% מהסוללה (אבל מחיר הקפה שתשתו בעת ההמתנה לטעינה מייקר את העסק). טעינה ביתית משקע רגיל תהיה איטית להחריד (תוסיף טווח של ארבעה-חמישה ק"מ לכל שעת טעינה, ובסך הכל כ-20 שעות לטעינה מלאה), אבל אם תתקינו בבית שקע מנוהל מהסוג שיבואני הרכב מספקים או מסבסדים ללקוחות – טעינה מלאה תימשך כשבע שעות בלבד (או לילה).
למי ה-MG מתאימה? למשפחה שרוב הנסיעות שלה הן בטווח שאינו עולה על 200 ק"מ ביום, ה-MG היא פתרון ירוק, שקט, שימושי ואפילו חסכוני, בעיקר אם האלטרנטיבה היא מכונית משפחתית או קרוס-אובר בינוני, שמחירם דומה אבל עלות השימוש בהם גבוהה יותר. גם מול חשמליות אחרות, כמו ניסאן ליף או יונדאי איוניק, היתרון של ה-MG ברור: כ-20 אלף שקל פחות במחיר הרכישה, מה שהופך את נקודת הפיכתה למשתלמת לכזאת שבהישג יד.
ולמי היא כדאית פחות? למי שנוסעים באופן תדיר למרחקים גדולים, לפחות עד שתשתיות הטעינה בפריפריה יהיו זמינות ומהירות. נכון לעכשיו, המצב בגליל, בגולן, בנגב ובערבה עגום עד עלוב מבחינה זאת.
מתלבטים לגבי רכב חשמלי? כדאי לדעת:
חוויית הנהיגה שונה לגמרי: הרכב שקט, תיבת ההילוכים חלקה וזורמת, התאוצה מהירה ומרשימה מאוד, כי המנוע החשמלי מפיק כוח מיד, ולא בהדרגה כמו מנוע בנזין רגיל.
העלויות השוטפות נמוכות: מחיר החשמל לקילומטר נסיעה נע כעת סביב שליש ממחיר הבנזין או הסולר (תלוי היכן ואיך טוענים את הרכב); הטיפולים זולים יותר, שכן אין צורך להחליף ברכב שמנים, פילטרים, מצתים, נוזלי קירור, רצועות תיזמון וכדומה.
כל נסיעה דורשת תכנון: יציאה לדרך כשהסוללה טעונה, וחלוקת הנסיעה למקטעים בין עמדות הטעינה שבדרך.
קשה בפריפריה: במרכז הארץ לא קשה למצוא עמדות טעינה בחניונים, בתחנות דלק ובמקומות עבודה. אבל דווקא באזורים שבהם נהוג לטייל, כמו בגליל, ברמת הגולן, בהר הנגב ובערבה – העמדות נדירות יחסית. כאמור, נסיעה מחייבת תכנון מוקדם.
השתמשו באפליקציות: משרדי התחבורה והאנרגיה עדיין לא פיתחו אפליקציה יעילה שתוכל לספק מידע על עמדות טעינה ציבוריות של הספקים השונים, כולל מיקומן, זמינותן ומחירי הטעינה. מוזר גם, ש"ווייז" לא שילבה עדיין את המידע הזה במפות הדינמיות שלה. בינתיים חייבים להתקין בנפרד אפליקציות של ספקי הטעינה העיקריים (בעיקר "ג'ינרג'י" ו"אפקון"), להירשם לשירותים שלהן ולתכנן את הנסיעות בהתאם לעמדות שהן מציעות.
טעינה ביתית: לא מסובך להתקין עמדת טעינה כשאתם מתגוררים בבית פרטי, אבל בבית משותף זו עלולה להיות בעיה. בלי עמדה שכזאת, רכישה של רכב חשמלי היא עניין מורכב. תנו את דעתכם לנושא מראש.
היו מודעים לסוללה: תפוקתה יורדת במקצת עם השנים, ומשך חייה מוגבל, אם כי באירופה דווח שמכוניות מדגם ניסאן ליף – כאמור, החשמלית הפופולרית בעולם נכון לעכשיו – נוסעות כבר 10 שנים ויותר בלי שנוצר צורך להחליף את הסוללה. כדאי לדעת, שרוב היצרנים מעניקים על הסוללה אחריות לשש עד שמונה שנים, כך שסביר להניח, שאם תקנו רכב חשמלי כעת, האחריות תלווה אתכם במשך השנים שבהם תחזיקו ברכב.
אם בכל זאת תיאלצו להחליף סוללה מתישהו בעתיד, העניין לא יהיה זול, אבל לא צריך להיבהל מהמחיר, שכן הוא יורד משנה לשנה. לסיפוק הסקרנות: חישוב המחיר נעשה, באופן כללי, לפי קיבולת הסוללה, וכיום עומד באירופה על כ-150 אירו לכל קילווט-שעה. דוגמה: ב-MG ZS EV מותקנת סוללה שמכילה כ-45 קילווט-שעה. לפיכך, בחישוב גס מאוד, עלות סוללה חדשה תהיה כ-6,800 אירו (או כ-25,000 שקל). אבל, זה בערך המחיר כעת. כשתיאלצו להחליף באמת, בעוד שנים לא מעטות, המחיר יהיה שונה לגמרי וכמעט בטוח זול בהרבה.
