מאת גלי לויטה-ליבוביץ
משבר הקורונה מחמיר מיום ליום, וכך גם מצבם של עסקים קטנים ובינוניים רבים. בניסיון לעזור להם, החליטה פייסבוק ישראל, ביחד עם ארגון להב, להציג את האנשים שמאחוריהם, לעודד אותם ולשמוע איך הם מתמודדים עם המצב. הרי זה העסק של כולנו.
פייסבוק הקימה עמוד ייעודי בשם "זה העסק של כולנו", שישמש במה עבור בעלי עסקים קטנים, ובו יוכלו לקדם את העסק שלהם. העמוד גם ישמש כנכס דיגיטלי עבור בעלי עסקים קטנים ובינוניים: אלה ילמדו באמצעותו איך להשתמש בנכסים דיגיטליים לטובת צמיחה ומכירות בעת משבר. עשרות קהילות פייסבוק, שמייצגות יותר משלושה מיליון ישראלים, כבר נרתמו לקמפיין והחליטו לאמץ עסקים קטנים: הם ישלבו המלצות, ישתפו פוסטים ויעודדו קנייה מעסקים קטנים ובינוניים ישראליים. ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק ישראל, אמרה: "אני גאה ביוזמה החשובה שפייסבוק ישראל השיקה בשיתוף פעולה עם הקהילות המדהימות שבפייסבוק. אנו בפתחה של תקופה, שבה נצטרך כולנו לשנות את שגרת יומנו ואת חיינו, ועלינו להתאחד כדי לתמוך זה בזה. כמו שאנשים מתאחדים כדי לתמוך זה בזה בקהילות פייסבוק, כך גם ניתן לעשות כדי לתמוך בכלכלה שלנו".
הפעם פנינו למנהלי קהילות גדולות בפייסבוק ישראל וביקשנו מכל אחד מהם להציב זרקור מול עסק בולט בקהילתו, שראוי, לדעתו, לחשיפה ציבורית ולסיוע.
קהילת מתולתלות
הקהילה קיימת חמש שנים, ומטרתה "להעצים את השיער המתולתל בישראל ולגרום לכל מתולתלת או מתולתל לשאת את הרעמה בגאווה". המוטו הוא "תלתלים זה לא רק שיער, זו ממש דרך חיים", והמנהלת היא אוריין פז (34) נשואה ואם לשניים, שהקימה את הקהילה אחרי מאבק אישי בשיער מתולתל. "כל חיי הסתרתי, החלקתי, אספתי, ובכך, בעצם, ביטלתי חלק מהזהות שלי", היא אומרת. "חיפשתי אנשים ונשים שחוו את אותן חוויות כדי לדעת שאני לא לבד. גם היה לי חשוב למצוא פתרונות יעילים לתחזוקה של סוג השיער המיוחד הזה".
בחמש שנות קיום הקהילה השתנו חייה. "מהייטקיסטית עברתי לניהול הקהילה באופן מלא", אומרת פז. "גם פיתחתי ליין של מוצרי שיער, My Curly Way, במיוחד לשיער מתולתל באקלים הישראלי".
פז בחרה לספר לנו על ההרכב בין הצלילים ששייך לקהילתה - שלישייה נשית מתולתלת שבה חברות הדר זכריה, רחלי קופר ועדי ארלקי. ההרכב, ואיתו המפיק המוזיקלי איציק וייס, מעלה כבר שנתיים אירועי שירה המונית ברחבי הארץ. עד כה ערך 150 אירועים, וכעת, בעקבות משבר הקורונה, נאלץ לבטל שישה מופעים גדולים ועוד עשרות קטנים יותר.
הכירו את ההרכב:
"זה כואב מאוד", אומרת זכריה, "לא רק על הפרנסה שאבדה, אלא בעיקר על אובדן היצירה וחדוות העבודה. עם החרפת המשבר הבנו שאין לנו איך להתנגד לזה. נשאר רק לקבל את המצב. כרגע אנחנו מובטלים, אבל מאמינים שהכל קורה לטובה, ושמתוך המשבר הזה נצמח למשהו טוב ובריא יותר. כדאי לחשוב על העתיד, לתכנן דברים חדשים, להיות בקשר עם הלקוחות ולשמור על אופטימיות".
גם לאוריין פז קשה עכשיו. "כשאת עם שני תינוקות בבית, אי אפשר לעבוד", היא אומרת. "גם נאלצנו לדחות את פסטיבל התלתלים השנתי שלנו אחרי חודשים רבים של הכנות".
קהילת הטיולים והקמפינג של ישראל
המנהל הוא ערן פאר, נשוי ואב לשניים מהוד השרון. "הקמתי את הקהילה לפני שנתיים במטרה להביא לידי ביטוי את האהבה שלי לטילים בארץ וכדי למצוא טיולים ואתרי קמפינג למשפחתי ולחברים", אומר פאר. במסגרת הפעילות הוא מטייל ברחבי הארץ וחושף עבור חברי קהילתו מקומות לא מוכרים. "בימים אלה, כשהמצב בתחום התיירות מורכב מאוד, אני מנסה להכיר לחברי הקהילה עסקים שיש לי רצון לעזור להם", הוא אומר.
אחד מאותם עסקים הוא נטורה - חווה אקולוגית בניהולם של בני הזוג אורלי (36) ואוריה (38) רשף, הורים לארבעה, תושבי המושב נטור שברמת הגולן. השניים עזבו את אזור המרכז ועברו לגולן כדי להקים חווה אקולוגית ואתר קמפינג שגם מקיים סיורים וסדנאות לילדים ולמבוגרים. "עכשיו יש לנו רק ביטולים", הם אומרים, "וזו התמודדות מורכבת ומלאת סימני שאלה. לפני כמה ימים עוד רצינו לאפשר למשפחות להגיע לכאן ולהקים אוהלים בהפרדה, תוך ציות להנחיות, אבל עכשיו גם זה בלתי אפשרי. גם לא ניתן לארח קבוצות לסדנאות ולסיורים בחווה".
והטיפ שלהם: "נצלו את הזמן הזה כדי לגלות מחדש את הפשטות, את ההתבוננות, את ההקשבה, את הרגעים הקטנים ואת היכולת להתרגש מהטבע השפוי".
קהילת השכנים של בן גוריון
הקהילה מאגדת עסקים וארגונים בצפון תל אביב, מפרישמן עד נורדאו ומאבן גבירול עד הים – גזרה שבה נמצא גם ביתו של מי שהיה ראש הממשלה הראשון של ישראל, ומכאן השם המקורי. המנהלת היא מירב גרסטל (47), נשואה ואם לשלושה, יזמת חברתית שגם מרבה להרצות בנושא קהילות מקומיות ומלווה עסקים קטנים. לצידה מנהלות את הקהילה מירית טויג, מתכנתת הייטק, דיקלה דנינו, עובדת סוציאלית קהילתית, ורוז פינחסי, מלווה סטארטאפים.
"כיום יש לנו 8,500 חברים, ואנחנו גדלות בקצב מסחרר", אומרת גרסטל. "אחת ממטרות הקהילה שלנו היא לקיים מפגשים בעולם האמיתי, וזה גם הבידול שלנו. כיום הבדידות חוצה מגדרים וגילאים: רבים עוברים לעיר הגדולה ומאבדים את כוחם של הקהילה והחברים. אנחנו מבצעות מדי חודש מאות אירועים של החלפת ספרים וחפצים אחרים, מפגשי אילוף כלבים, פעילות גמד וענק, מפגשי נטוורקינג לעסקים בשכונה ועוד. בזכות האירועים האלה נוצרים חיבורים אישיים ועסקיים. תכננו הרבה אירועים נוספים, ועכשיו הכל בהקפאה".
אחד העסקים ששייכים לקהילה שלהן הוא בוטיק בגדי הנשים gallerdesign שנמצא במתחם בזל. המנהלת שלו היא נועה גלר (39), בזוגיות עם שני ילדים. את הבגדים היא מייצרת בארץ, מטעמים חברתיים ואקולוגיים, והבדים מיובאים מאיטליה. "הקמתי את הבוטיק לפני שש שנים", מספרת גלר. "משבר הקורונה פגע בי באופן מיידי, משום שבעונה זו של השנה אני משיקה את קולקציית הקיץ החדשה שלי. בגלל המשבר התבטלו אירועי מכירה, וזה קורה בדיוק בזמן שבו יורדים התשלומים עבור הייצור, כך שנוצרה בעיה תזרימית. אני מנסה להתמודד עם המצב על ידי הנגשת שירות המשלוחים עד הבית ומדיניות החזרות נוחה. הכנתי גם שובר מתנה ליום שבו לא אוכל להציע משלוחים. הלקוחה משלמת 199 שקל, כשבפועל היא תוכל לרכוש ב-300 שקל גם בעוד חודש".
קהילת קופוני – קופונים והטבות
הקהילה הוקמה לפני שנתיים ומונה כ-7,200 חברים. המנהלת שלה היא ליז גוטליב (40) ממודיעין, נשואה ואם לשלושה ילדים. "כל חיי התחברתי לנושא של צרכנות נבונה, סקרי שוק וקנייה חכמה", היא אומרת. "תמיד שאלו אותי איפה הכי כדאי לקנות מוצר, והחלטתי להקים קבוצה שעוסקת בהטבות ובקופונים ומציעה המלצות על מחירים טובים והנחות".
אחד העסקים בקהילה שלה הוא Name Me, המוכר תוויות שם לסימון מוצרים. המנהלת שלו היא שני כהן מאשקלון, נשואה ואם לשלושה, המספרת שהתווית שהיא מוכרת עשויה מחומר גמיש, אלסטי, שלא נקרע בקלות; היא גם עמידה לטמפרטורות גבוהות, מתנקה בקלות, רב-פעמית וניתנת להעברה ממוצר למוצר. "משבר הקורונה משפיע עליי באופן ישיר בשתי רמות", אומרת כהן. "ראשית, אני עם שלושת הילדים בבית, ולכן אין לי זמן לפרסם. אין פרסום – אין מכירות. בנוסף, היעדר פעילות של מסגרות החינוך משפיע ישירות על ירידה בצריכה. כך גם לגבי רכישת מתנות לפני חג הפסח, וזאת אחרי שגם בחודש הקודם שהינו ימים רבים בבית, בגלל הלחימה". אז מה עושים? "קודם כל, אני מנסה ליצור לוח זמנים עבור הילדים, שיאפשר שגרה. כך אולי אוכל למצוא זמן לפרסם, לעצב ולחשוב על רעיונות חדשים. בנוסף, אני מתכננת לבנות לוח זמנים, לפתח יעדים מקצועיים – ולעמוד בהם".
קהילת מורות משקיעות
מייסדת הקהילה היא שרית מלר (49), מורה ממודיעין, נשואה לאמיר ואם לשניים. "הקמתי את הקהילה לפני כמה שנים, בעקבות פוסט מרגש שבו שילבתי תמונות של פעילויות ויצירות שהכנתי עם התלמידים שלי", היא אומרת. "החברות כתבו לי תגובות מחמיאות ואמרו שאני מורה ממש משקיעה. באחת התגובות התבקשתי לפתוח קבוצה שבה אשתף חומרים ורעיונות נוספים. למחרת פתחתי את הקבוצה, שאליה הצטרפו חמש חברות פייסבוק, כולן מורות. כעבור שבוע הקבוצה כבר מנתה 100 חברים, וכיום יש בה 65 אלף איש, שנחשפים לרעיונות חינוכיים מקוריים, לכלים שימושיים, למערכי שיעור ועוד".
ויש גם עסק – חנות מורות משקיעות – שאותו הקים בעלה, אמיר. "אחרי שנה וחצי של פעילות התחילו החברים לחפש מוצרים שייתנו מענה לרעיונות שמועלים בה", מספרת מלר. "בעלי, שהוא עצמאי, הרים את הכפפה והקים חנות מקוונת, שמספקת כיום שירותים לא רק למורים אלא גם להורים".
הקורונה פגעה בהם קשות. "מרגע שהתחילו לדבר בתקשורת על אפשרות שמוסדות החינוך ייסגרו, הרכישות באתר הצטמצמו עד שהופסקו לגמרי. בימים אלה העסק עובר סוג של מהפך: בעזרת הרבה כוחות, אבל ללא כוח אדם, החנות משווקת מוצרים שהיו מיועדים במקורם לגנים ולבתי ספר, כערכות יצירה להורים שנשארו עם ילדיהם בבית".
מה חושבת סמנכ"לית פייסבוק על מה שקורה ברשת בארץ עכשיו? הקליקו על התמונה:
