לרוב היזמיות המצליחות בהיסטוריה היה בתחילת הדרך רעיון שגם את היית יכולה לחשוב עליו. ברור. אז מה עושה את ההבדל ביניכן? כנראה שהן, בין השאר, לא נתנו לרעיון המוצלח שלהן לחמוק ולהתמסמס בין הידיים, אלא התמקדו, התעקשו עליו ונתנו לו לשנות את חייהן. יזמיות, אם כך, הן מעצבנות. על זה אין ויכוח. אבל במקום לטפח תסכולים בגללן אפשר גם ללמוד על כמה מסיפורי היזמות המוצלחים של נשים בישראל ולהפנים את התכונות הנחשקות של העידן הזה: הסתכלות פורצת דרך, חיבור לטכנולוגיה וחשיבה כלכלית.
אצל צמד היזמיות מעיין יבנה (38), ויעל הרמתי (30), המיזם Tailor-ED התחיל מהזדהות עמוקה עם מורים. "המורים נלחמים כדי לחנך את הילדים של כולם ואת האזרחים לעתיד של החברה והם יוצאים לשטח עם כלים כל כך בסיסיים", אומרת מעיין, מנכ"לית ומייסדת שותפה. "אחרי שנים כמעצבת אפליקציות, רציתי לעשות משהו בעל ערך שיכול לשנות את העולם והבנתי שחינוך הוא המקום. מצאתי את המסלול היחיד שמכשיר אותך בחינוך וטכנולוגיה – אוניברסיטת סטנפורד, ובמהלך הלימודים פגשתי את יעל, שהגיעה עם ניסיון בהוראה, עשר שנים של עבודה בגוגל ובסטארט־אפים, ויחד התחלנו לחשוב איך להפוך את בית הספר למקום שבאמת נהנים, לומדים ומתפתחים בו".
למיזם המשותף הגיעו השתיים עם רפרטואר עשיר - מעיין, נשואה + 2, בוגרת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה מהטכניון ותואר שני במִנהל עסקים וחינוך מסטנפורד, בעברה לוחמת הנדסה קרבית, ויעל, נשואה, בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בחינוך וטכנולוגיה מסטנפורד, בוגרת יחידת המודיעין הצה"לית 8200.
טיילור-אד מבוסס על בינה מלאכותית שעוזרת למורים לבצע הערכה דינמית לגבי החוזקות והחולשות של כל תלמיד ולחלק את הכיתה לפי קריטריונים לאו דווקא לימודיים - כמו מוטיבציה, דימוי עצמי ויכולת ריכוז. המערכת יודעת לחלק בכל פעם מחדש את הכיתה לקבוצות ולשלוף באופן אוטומטי מערכי שיעור מתאימים כדי להגיע לכל תלמיד.
המיזם זכה במענקים משמעותיים ובליווי והפך למציאות. 73 בתי ספר בישראל מנסים השנה את שיטת הלימוד שמעיין ויעל פיתחו וגם אלפי תלמידים בארה"ב.
"אל תפחדו ללכת בעקבות התשוקה שלכן ואל תוותרו גם כשאתן בנקודות נמוכות. לפעמים החזון שלך ברור, אבל שלב חיפוש הדרך יכול להיות מייאש. תאמינו ביכולות שלכן להזיז את הרעיון שלכן בכל פעם עוד שלב קדימה"
"לא היה פה צעד אחד גדול אלא המון צעדים קטנים. היו הרבה ימים שבהם את עובדת בלי לדעת בכלל אם זה יוביל למשהו. זה חוסר ודאות לא פשוט. יש הרבה עליות וירידות, והרבה פעמים צריך להוריד את הראש ולהתעקש כדי למצוא את המשקיעים הנכונים. לא קל לגייס משקיעים לתחום החינוך כי הוא לא נתפס כרווחי, אבל לא ויתרנו.
"ניגשנו לאתגר ה־P.I.E - תחרות ישראלית לקידום פתרונות חינוכיים בחסות קרן טראמפ ועמותת הבוגרים של 8200. היינו בין שבעת המיזמים שהתקבלו מתוך כ־200 וקיבלנו מענק התנעה של 100,000 שקל. במשך שנה יעל ואני לא משכנו משכורת ורק השקענו במערכת. הסתדרנו כל אחת בהתאם לנסיבות שלה.
"אחר כך המשכנו וניגשנו יחד עם 12,000 סטארט־אפים מכל העולם לאחד האקסלרטורים (מאיץ סטארפ־אפים) הנחשבים בארה"ב וזכינו. היינו בין 200 הסטארט־אפים שזכו לאירוח, ליווי מקצועי והשקעה ראשונית".
העובדה שזה סטארט־אפ שהקימו נשים השפיעה?
"תרבות הסטארט־אפים מעוצבת ברובה על ידי זכרים בני 23-22. באקסלרטור בעמק הסיליקון היו חברות שהביאו שמונה מתמחים שישנו כולם בחדר אחד ולא קיבלו תשלום. אנחנו היינו ארבע. כל אחת קיבלה חדר משלה ותוגמלה. היופי בלהקים חברה משלך הוא שאת יכולה לעצב אותה לפי הערכים שלך, ואנחנו מכבדות אנשים – מה שעזר לנו היה לראות רול מודלס – יזמיות חזקות בעמדת השפעה. הליווי של עמליה בריל, מנטורית ומשקיעה שהאמינה בנו מהתחלה, זה אחד הדברים המשמעותיים שקרו לנו".
איך היזמות מעצבת אתכן?
"בצורה מאוד מהירה וחדה. בכל יום את עושה דברים שמפחידים אותך, שאת לא בטוחה שאת יכולה לעשות. בכל יום את עושה דברים שלא עשית אף פעם בפעם הראשונה וזה בונה".
