בעידן הנוכחי יש מעט מאוד נושאים שאנחנו לא מדברים עליהם, עם חברים, בני משפחה, עמיתים לעבודה. אנחנו חולקים עמם את המחשבות, הדעות והלבטים שלנו על מגוון נושאים אינטימיים, כמו זוגיות, גידול ילדים, יחסים חברתיים, יחסי משפחה ועוד.
אבל על התופעה היחידה שהיא בלתי נמנעת בחיי כולנו – המוות – אנחנו לא מדברים כלל. המוסכמות החברתיות גוזרות עלינו שתיקה דווקא בנושא הכי חשוב בחיינו, ולכן אנחנו לא מעלים אותו כנושא שיחה לגיטימי – לא בבתי הספר, לא בתוך המשפחה, לא בשיחות חברתיות.
בין אינסטינקט החיים לתודעת המוות
הסיבה שאנחנו נמנעים מעיסוק במוות נובעת מפחד עצום מפניו. כולנו יודעים שחיינו עתידים להסתיים, אך רובנו מעדיפים להדחיק את המחשבות, נועלים אותן במגירה. אבל הפחד מפני המוות לא נעלם, למעשה הוא מלווה אותנו כל חיינו, והחשש מפניו הולך וגובר במהלך החיים.
חוקרים רבים שעסקו בחקר מצבי חרדה, כמו למשל מלאני קליין וקורט אייסלר, העלו את ההשערה שבבסיס כל החרדות עומד הפחד מפני המוות. ארנסט בקר, האנתרופולוג האמריקאי זוכה פרס פוליצר על ספרו "הכחשת המוות", הגיע למסקנה שהמקור העיקרי לבעיות שלנו הוא הקונפליקט בין אינסטינקט החיים לבין תודעת המוות הבלתי נמנע. הוא פיתח את הרעיון כי אופיו של האדם נבנה ביסודו על תהליך של התכחשות לעובדת מותו, מה שגורם לערפול של היכרותו עם עצמו.
במטרה לנסות להפחית את הפחד הטבוע בנו מפני המוות התפתחו בתרבויות השונות תיאוריות על החיים שלאחר המוות כמו גן העדן וגלגול נשמות. האמונה הדתית מקילה אמנם על ההתמודדות עם החרדות הקשורות למוות, אך היא אינה משחררת אותו לגמרי. רובנו לא מטפלים בפחד שלנו מפני המוות, ובסופו של דבר הוא מחולל שינויים בהתנהגות ופוגע בבריאות ובאיכות החיים.
בין מודעות לחוסר משמעות
הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר סבר כי לרוב אנו מנהלים את חיינו מתוך חוסר מודעות לקיומו של המוות. איננו מקדישים זמן לנושא זה, ולכן אורח החיים שלנו אינו אותנטי: אנחנו עוסקים בבעיות קטנות בעבודה או במשפחה, בוויכוחים מטופשים, ברכילות, במאבקים על תפקיד, יוקרה, שררה ועושר. המצב האותנטי הוא הכרה בקיום שלנו ומודעות לחיינו, ומתוך כך גם לחוסר המשמעות שלהם.
בנאום שנשא באוניברסיטת סטנפורד סיפר סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל, שהידיעה שמותו קרוב הייתה הכלי החשוב ביותר והמועיל ביותר שהיה לו לקבלת ההחלטות הגדולות בחייו. זאת מכיוון שכמעט כל הציפיות החיצוניות, הגאווה, הפחד ממבוכה או מכישלון – כולם התחדדו ופשוט התגמדו בפני המוות. "המוות הוא סוכן ההתייעלות של החיים. הוא מבטל את הדחיינות שלנו וגורם לנו לנוע קדימה כדי שנוכל להמציא, לייצר, להסתכן ולא לחשוש ממעשינו", אמר.
בין הכחשה להתנהלות נכונה
קשה מאוד לשנות אמונות שגדלנו עליהן, והמחשבות שלנו מעצבות את האופן שבו אנו חיים את חיינו. ועם זאת, כל אחד ואחת מאיתנו, כל אחד בדרכו, צריך ללמוד כיצד לשנות את יחסו לאירוע הכי חשוב בחייו - המוות. עלינו להשלים עם הידיעה שהמוות הנצחי הוא חלק ממערכת החיים.
צריך להכיר בכך שהזמן שלנו בחיים מוגבל וחבל לבזבז אותו, ולכן מוטב שכל אחד מאיתנו יבין בזמן מהו סדר העדיפויות הנכון שלו. כדי לחיות חיים שלווים, ללא חרדות וללא הבעיות שנגרמות מהן, עלינו לעבור תהליך של שחרור מהפחד שלנו מפני המוות. הגיע הזמן להתחיל להתנהל נכון יותר מול המוות.
ד"ר פאינה פל: 052-3242956
