1979. הסרט "שלאגר", קומדיה מוזיקלית בכיכובם של עפרה חזה ו"הגשש החיוור", יוצא לאקרנים. אחד השירים מתוכו, "שיר הפרחה", הופך לשלאגר בעצמו, ומסמן את נקודת הפריצה של הזמרת משכונת התקווה.
צביקה פיק הלחין את השיר ואסי דיין, שכתב וביים את הסרט, כתב את המילים הבלתי נשכחות: "בא לי לרקוד, ובא לי שטויות, בא לי לצחוק ולא בא לי עליך, בא לי בימים ובא לי בלילות, בא לי לצעוק: 'אני פרחה'
עופרה חזה ז"ל שרה את שיר הפרחה ומסבירה את שורשי המילה
2019. כוכבי הפסטיגל, שיתקיים השנה בפעם ה־39 וייקרא המופע "PLAY פסטיגל", יבצעו שירים שונים של צביקה פיק במופע בהשתתפותו. בגרסה החדשה ל"שיר הפרחה", שהקליטה כוכבת האינסטגרם והטיק־טוק אנה זק, הושמטה המילה "פרחה" והוחלפה בצלילים מוזיקליים (זה נשמע בערך כמו "בתקווה שתבין את ה־או או או", "בא לי לצעוק סטגדיש דיש דיש"). לשיר המעודכן קוראים "בא לי לרקוד", והקליפ המהוקצע שאורכו 56 שניות (לעומת השיר המקורי שאורכו קצת פחות משתיים וחצי דקות) עלה ליוטיוב וכבר צבר יותר מ־125 אלף צפיות.
ילדים שמתחילים להתכונן לחנוכה ולשנן את השירים יומם וליל לא יֵדעו שהמילה שסביבה נבנה השיר כולו - נעלמה. האם מדובר בעדכון לגיטימי שמעיד על הפנמת המאבק המזרחי, או בצעד מרחיק לכת של פוליטיקלי קורקט שמוביל למחיקה אמנותית? האם למילה פרחה יש מקום בישראל של 2019? (תזכורת: רק לפני חמש שנים שודרה הסדרה של רון חכלילי, "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", שעסקה בסטריאוטיפים מזרחיים). ואם אין למילה הזו מקום, האם לא מוטב היה לוותר על שיבוץ השיר בפסטיגל, וליהנות משאר הפנינים ברפרטואר של צביקה פיק?
אנה זק בגרסת הפסטיגל, 2019
ברדיו התלבטו
כשהשיר המקורי יצא לרדיו, חששו העורכים שהוא פוגעני והתלבטו אם לשדרו. דרורה בן אב"י, שהייתה מנהלת חטיבת התוכניות הקלות בקול ישראל, סיפרה בריאיון לסמדר שיר ב"מעריב" ב־1979: "אסי (דיין, ד"א) העביר אליי את התמליל והתלבטנו בקשר לאישורו כי סברנו שבמילה פרחה יש קונוטציות עדתיות, אך לאחר ששמענו את היצירה המושלמת, שכללה מנגינה עדינה שנשמעה מפי זמרת ששרה על עצמה, בגוף ראשון, ולא על בחורה אחרת, החלטנו לאשר את השיר, שהיה ללהיט, ואני, באופן אישי, אוהבת אותו מאוד". לבסוף השיר שודר גם שודר, זינק למצעדי הפזמונים ונשאר שם 20 שבועות.
מה זה בכלל פרחה
פירוש המילה "פרחה" בערבית הוא שמחה. בטור שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ב־1979, כש"שיר הפרחה" עדיין צעד במצעדי הפזמונים, עסק הפזמונאי והמתרגם דן אלמגור בגלגולי המילה. הוא השווה בינה ובין "יורם", עוד שם פרטי שהייתה לו משמעות תמימה לחלוטין ונהפך למילת גנאי. במילה פרחה, שם שהיה נפוץ בקרב נשים מבוגרות מעדות המזרח, הוטענה קונוטציה עדתית ברורה, מקטינה וגזענית. "מדוע נבחר דווקא השם 'פרחה' לכינוי נערה זולת טעם שהיא לרוב בת עדות המזרח, המנסה להתחתך?", כתב אלמגור. "אולי משום דמיון הצליל ל'פרחחית'?... ואולי משום הדמיון בצליל לכינוי הגנאי המשפיל 'פרנק פארח' (מוכה גזזת) שאותו העניקו האשכנזים לפני שני דורות לאחיהם המזרחים? האם הוענקה המשמעות החדשה לאותו שם פרטי על ידי אשכנזי 'ווזווז', שביקש ללגלג על אותן נערות? ואולי היו אלה דווקא בני עדות המזרח שבחרו בשם זה, המוכר להם היטב, כדי לתאר בעזרתו את הטיפוס שעליו רצו ללגלג, אך מתוך חיבה?"
אסי דיין: "פרחות פולניות"
האם אסי דיין התכוון בהכרח לתאר בחורה מעדות המזרח? בריאיון לתוכנית הבוקר של רשת בתחילת שנת 2014, הוא אמר: "השיר נודע לשמצה ועפרה התנגדה לשיר אותו, כי השמועה הייתה שהפרחות הן רק מעדות המזרח או משהו. אחרי שהסכימו להשמיע אותו באופן חד־פעמי ב'פינה לשיפוטכם', הוא היה שנתיים בראש המצעד. השיר עשה לעפרה חזה שירות אדיר, היא צמחה משכונת התקווה בקפיצה לדיווה, והיום הפרחות הן פולניות".
האם השיר הזיק לקריירה של חזה או הזניק אותה? לדעתו של בצלאל אלוני, שבמשך שנים היה המנהל האישי שלה, התשובה ברורה. "זה שיר מעולה. נקודה", הוא אומר, "מילים ולחן יוצאים מן הכלל, והביצוע - מעל ומעבר. באיזו צורה מלכותית קלאסית ובאיזו אירוניה היא שרה את המילים האלה. אם זה היה שיר רע, הוא לא היה שורד את מבחן הזמן".
ועדיין אתה טוען שהוא פגע בקריירה שלה.
"תארי לעצמך שאת השיר הזה הייתה שרה זמרת אחרת, נורית גלרון למשל. היו מתקיפים אותה? לא. אבל שרה אותו עפרה חזה, ילדה משכונת התקווה, שסבלה מהלהיט הזה מאוד מאוד מאוד. היא איבדה את מעט הביטחון שהיה לה, השיר הזה תקע אותה, אי־אפשר היה לסגור לה הופעות. היו תגובות שליליות מוועדי עובדים ומכותבי שירים שלא רצו לעבוד איתה. לאחר מכן היא הפכה לזמרת השנה הרבה פעמים, ואנשים אחרים הצטרפו לעגלה המנצחת".
מה דעתך על הגרסה המחודשת של השיר, בלי המילה "פרחה"?
"אם מישהו יושב בפסטיגל ומחליט להחליף מילים, והיורשים החוקיים מסכימים, אפשר להמשיך להשתעשע עם זה ולשנות כל שיר שיכול לפגוע במגזר כלשהו. מחר־מחרתיים מישהו יחליט לא לפגוע בעולם המוסלמי ולשיר 'אואואואו של זהב' (במקום ירושלים, ד"א). זה הפתרון שמצאו? ממש מצחיק".
מה עפרה חשבה על השיר?
על כך הדעות חלוקות. "הלכתי לאבא שלי ושאלתי אותו, 'אבא, מה זה פרחה?' הסבירה עפרה חזה בתוכנית "חיים שכאלה", שהוקדשה לאמרגן אברהם דשא פשנל, "ואבא שלי אמר שפרח'ה (עם האות הערבית ח', ד"א) זה פרגית, תרנגולת צעירה. אז אמרתי: 'בסדר גמור, אני מרגישה עם זה מצוין'", אולי אביה לא שמע על גלגולה העדכני של המילה בסלנג העברי, אבל ההסבר שלו הצליח להרגיע אותה.
בצלאל אלוני: "באו אליה בטענות למה הסכימה לשיר שיר כזה, וכינו אותה במילות גנאי. בזמן אמת, לא היא, לא אבא שלה ולא אני היינו מודעים למה משייכים את המילה הזאת. אבא שלה ענה לה בתמימות. מה לו ולאפשרות שמישהו לוקח מילה מסוימת ועוטף אותה במובן אחר. אני לא משתמש במילה הזאת ולא השתמשתי בה אף פעם, גם עפרה סירבה לשיר את השיר הזה בהופעות שלה בהתחלה".
נראה שבהמשך המצב השתנה. ב־1984, כשכיכבה ב"מערב עד שחר", תוכנית מיוחדת משיריה בערוץ הראשון, חזה שרה את "שיר הפרחה". לפני כן חזרה על ההסבר של אביה, ואמרה: "בעברית משום מה פרחה הפכה למילת גנאי על לא עוול בכפה, כי בסך הכל היא התברכה בשמחת חיים" (למרות שהשיר שהיא עצמה שרה על האישה "עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאווין" תרם לא מעט לדימוי השלילי הזה).
עשר שנים אחר כך, כשהתראיינה ל"ידיעות אחרונות", אמרה: "השיר הוא הדבר היחיד שנשאר מהסרט הזה. אני אוהבת אותו מאוד... לא התביישתי בו ואני לא מתביישת בו עד היום".
מה אומרים בפסטיגל?
נחזור להווה. טל פורר, המפיק המוזיקלי של המופע משנת 2006 ועד היום, חתום על העיבוד המוזיקלי של השיר.
טל, לאן נעלמה הפרחה?
"אני רק עושה את המוזיקה, לא נכנסתי לפינות האלה. אמרו לי בהפקה שלא רוצים להכניס את המילה פרחה, אז פתרתי את זה מוזיקלית עם משהו מגניב. לא שאלתי למה ואין לי מושג למה".
חנוך רוזן, במאי הפסטיגל, מסביר: "הפסטיגל הוא אירוע רב השפעה. ילדים שאינם מכירים את השיר המקורי ו/או את הסרט 'שלאגר' עלולים להוציא דברים מהקשרם ולהתחיל לקרוא לילדה זו או אחרת 'פרחה' והיא עלולה להיפגע. לכן העדפנו לנסות לעבד את השיר כך שהמילה פרחה, שעלולה להיות לה קונוטציה שלילית ללא ההקשר לסרט ולשיר המלא והמקורי, לא תופיע בו. בוגרים משלימים את המילה בדימיונם, ולילדים זה לא מוכר ולכן לא מפריע. מובן שדיברנו על כך וקיבלנו אישור מליאור דיין, בנו ויורש הזכויות האמנותיות של אסי דיין, שהוא כותב המילים של השיר הנפלא הזה".
ליאור דיין, דיברו איתך? אתה אישרת את המהלך הזה?
"ודאי שאני אישרתי את זה. כמי שאחראי על העיזבון של אבא שלי, אסי דיין, ולוקח בו את ההחלטות האמנותיות, אני רואה בזה משימה, לחשוב מה הוא היה רוצה, מה הוא היה אומר. עוד בחייו הוא אישר שימוש בשיר לפרסומת שבה מיטב משרדי הפרסום שינו את הפזמון של שיר הפרחה ל'בא לי לצעוק אפונה וגזר' או משהו כזה. אם הוא אישר דבר כזה - אז הוא בטח היה מסכים להשמיט את המילה פרחה. אני שמח שהדור הצעיר שהולך לפסטיגל ייחשף לשיר הזה, שהוא שיר מדהים, אפילו בלי המילה האסורה על פי עולם הפוליטיקלי קורקט שבו אנחנו חיים כיום".
צדי צרפתי, שביים מופע של עפרה חזה ב־1986 וגם כמה וכמה פסטיגלים, אומר: "מי שבטוח הייתה שמחה מזה שהוציאו את הפרחה מ'שיר הפרחה' היא עפרה חזה, ששנאה את המילה הזאת, התנגדה לה, והרגישה לא נוח לשיר אותה. במשך השנים היא התחברה אליה מחדש והסכימה, אבל בהתחלה מאוד סבלה כשהשמיעו את השיר ברדיו".
ומה אתה חושב על השמטת המילה?
"אני מודה שהמחיקה הזאת נשמעת כמו בדיחה, ואני מרגיש לא נוח איתה. זאת מילה שכל כך מזוהה עם השיר הזה, שהוא קלאסיקה, ולהוציא אותה מוציא את כל העוקץ מהשיר: 'בא לי לצעוק אני פרחה', בחורה בלי גבולות, משוחררת. לזה אסי התכוון, אחת שיכולה לעשות מה שבראש שלה. אולי פתאום זה לא נשמע חינוכי, אחרי עשרות שנים? אבל הרי אי־אפשר להעלים את המילה הזאת. זה לא מה שיעזור. אולי עדיף היה לא להכניס את השיר בכלל? לצביקה פיק יש עוד הרבה שירים. לא היו מוכרחים. טוב, זה לא ענייני, אולי הם צודקים".
מיחסי הציבור של הפסטיגל נמסר: "אנחנו מאוד משתדלים להקפיד על תכנים שמתאימים לגילאים הצעירים".
הגולשים זועמים
האם גם הגרסה הפסטיגלית תהפוך ללהיט? בינתיים היא כבר הספיקה לעצבן כמה גולשים. "קוראים לזה 'שיר הפרחה', הרסתם את זה", כתב אחד המגיבים ביוטיוב. "הורדתם את המילה שמביאה את הטוויסט הקומי והפאן של השיר. חבל, דווקא היה נחמד שהיו משתמשים ב'שיר הפרחה' במלואו, כי אנה יכולה להביא את זה מעולה. פרחה זה לא קללה, זו מילה מצחיקה שלא תהרוג אף אחד".
גולש אחר היה חריף יותר ותקף: "בא לי לצעוק אני פרחה, לכל הילדים בני השמונה שפה, זה שיר של עפרה חזה מלפני הרבה שנים שקוראים לו 'שיר הפרחה', זה לא שיר של אנה זק, זה לא שיר של הפסטיגל, ואל תחשבו שהיא שרה יפה כי זה הכל אוטו־טיון, עכשיו תחזרו לשחק מיקמק, לראות את נועה קירל ולשתות שוקו תות".
כמה מהמגיבים הזכירו שרק לפני 16 שנה, ב"פסטיגל סובב עולם" של שנת 2003, צביקה פיק היה אמן אורח ויעל בר זוהר ביצעה את "שיר הפרחה" במלואו. המופע נועד אז והיום לאותם גילים צעירים, והוא עדיין, למרות המתחרים, נחשב להפקה הגרנדיוזית והמדוברת ביותר של חנוכה. נדמה שהקודים הלא כתובים של הפוליטיקלי קורקט השתנו מאז.
"להשמיט את המילה פרחה בשם הפוליטיקלי קורקט, זה לא להבין את המהות של השיר", אומר איציק יושע, עיתונאי תרבות מתאגיד השידור הישראלי, שראיין את חזה רבות בשנות ה־90. "זה גל שמרנות מטומטם וחסר שחר, בדור שאין לו דקויות, שהתרבות שלו היא אינסטגרם. זוהי רוח הזמן, אין מה לעשות, הכל נהיה שטחי, מטומטם, כבר לא מבינים מה זה סרקזם, מהי ביקורת, מה זה הפוך על הפוך. ובמסגרת הרידוד וההשטחה נמנעים גם מלתת מטאפורות. הילדים חכמים יותר מזה. יכלו לאתגר אותם ולהגיד: כן - כך שרו פעם, כך עשו הפוך על הפוך, כך לקחו דימוי והקצינו אותו כדי להביע עמדה, זה שימוש אמנותי מקובל".
מי מרוצה מהשינוי?
אבל יש גם מי שרואה בגרסה המחודשת הצלחה מסחררת. אשת התקשורת אורטל בן דיין, אקטיביסטית מזרחית ומעצבת תכשיטים, צוהלת: "לאורך השנים אני מנהלת מאבק נגד המילה הזאת, ואני ממש שמחה לשמוע שהיא הפכה להיות לא לגיטימית. אני קצת מופתעת מהמהלך, כי זה שיר שהתייחסו אליו כאל נכס תרבותי, אבל ההבנה שהמילה הזאת גזענית ופוגענית מחלחלת. תמיד מנסים להקטין את ההתייחסות למילה הזאת ולהגיד שהביקורת עליה מוגזמת, אבל ברור לגמרי שזאת מילה שהיא עלבון צורם. עד היום שום אישה מזרחית לא רוצה שיקראו לה פרחה".
