בתחום האופנה וגם בתחום התרבות, כל תקופה, סרת טעם ומושמצת ככל שתהיה, זוכה מתישהו לקאמבק שמחזיר אותה למרכז העניינים. למעגליות הזאת יש אפילו חוקיות: ילדים נולדים, הופכים לנערים וסופגים את מה שקורה בסביבתם בתחומים כמו אופנה, מוזיקה, עיצוב ותרבות בכלל. הזמן חולף, הנערים הופכים לבני שלושים פלוס וחלקם מתברגים במשרות מובילות, ובתורם מתחילים לקבוע איך נתלבש, מה נשמע, במה נצפה ומה ייחשב לטעם טוב. הם מסתמכים, כמובן, על טעמם שהתגבש כשהיו נערים, ולכן מקובל לחזות קאמבק לכל עשור בערך אחרי שחולפים שני עשורים. במילים אחרות, העובדה שבתחילת שנות האלפיים הסתובבו בתל אביב נערות בחותלות אייטיזיות להפליא אינה מקריות מופלאה, אלא תופעה סוציולוגית צפויה מראש.
אבל בכל מה שקשור לעיצוב פנים, תהליכים נוטים להתרחש הרבה יותר לאט מאשר בתחומים מקבילים: הרי בגדים אנחנו קונים לרוב כמה פעמים בשנה, ואילו רהיטים – רק אחת לכמה שנים. כנראה בגלל זה, שנות השמונים המושמצות לשעבר, שבתחומים כמו אופנה, תרבות ומוזיקה כבר זכו לקאמבק על גבי קאמבק, מתחילות לחזור למרכז העניינים בתחום עיצוב הפנים רק בשנים האחרונות. עד לפני זמן קצר, הטון השולט בבתים היה זה של שנות החמישים והשישים, עם השראות מד־מניות וחיקויים של מעצבי העל שהגדירו את התקופה ההיא, ובראשם בני הזוג אימס. רק לאחרונה, אחרי שהעולם מאס בסיסמה LESS IS MORE והמטוטלת נעה לכיוונים בוהו־שיקיים יותר, ניכר קאמבק מהוסס לאותו עשור צבעוני ותזזיתי, שבו צמד המילים "טעם טוב" הפך כמעט לכינוי גנאי.
את הסגנון העיצובי המזוהה ביותר עם האייטיז יצרה קבוצת מעצבים שהוקמה על ידי האדריכל האיטלקי אטורה סוטסאס וכונתה "קבוצת ממפיס". למרות שמה, הקבוצה הוקמה דווקא במילאנו, ושמה נגזר משיר של בוב דילן ששמו Stuck Inside of Mobile with the Memphis Blues Again, שהתנגן ברקע במפגש הראשון של האדריכלים והמעצבים חברי הקבוצה. החברים יצאו נגד המינימליזם והקווים הנקיים שאפיינו את העשורים שלפניהם וחגגו את כל מה שהוא רדיקלי, קומי ואפילו שערורייתי, במטרה מוצהרת לצאת נגד הטעם הטוב.
בפועל, ההצהרות האלה באו לידי ביטוי בכמה מאפיינים - בעיקר השימוש בצבעוניות עזה ומגוונת, כשכל רהיט ופריט נצבעו בשילוב של גוונים בוהקים ולעיתים מתנגשים; צורות יוצאות דופן, שחורגות במובהק מהקווים הישרים שאנחנו רגילים לראות ברהיטים כמו ספריות, למשל; שימוש בחומרים כמו טראצו, שמשמש במקור לריצוף ואצל חברי הקבוצה זכה להיות משולב בשולחנות, במנורות ועוד; והדפס הגלים המזוהה מאוד עם האייטיז (שמכונה באנגלית Squiggle או Bacterio print).
הקאמבק של הטראצו
היום אפשר לזהות את רוחה של הקבוצה במגוון של טרנדים ושל מותגים, בפרט בקאמבק המסחרר של הטראצו, אבל לא רק. חברת Kartell (שמיובאת לארץ על ידי רשת הביטאט) עיצבה קולקציה שלמה כהומאז' לסוטסאס, עם רהיטים שעיצב בערוב ימיו ולא הספיק לייצר ועם עיצובים קיימים ומוכרים של החברה, שמולבשים בבדים פופיים וצבעוניים.
שולחנות הקפה של המעצבת אנה קרלין זכו אף הם לגרסה צבעונית ורבת הדפסים. שים אדרי, מעצב הבית של "שכטר בוטיק", יצר לאחרונה קולקציית קפסולה בשם "תיאוריית היחסים" שגם בה קל לזהות את השפעות הסגנון, ואפילו ענקית הסגנון הסקנדינבי איקאה השיקה ב־2019 קולקציה צבעונית שמתכתבת עם הטעם הרע המפורסם שמכניס לבית המון פאן.