כשהמעצבת שרון ברונשר שיפצה את דירתה בשכונת רמת חן לפני למעלה מעשור, היא תכננה להלביש את הבית בחפצים חדשים בלבד. אך אז, כמו שקורה ללא מעט אנשים במהלך השיפוץ, גילתה שלא נשאר כסף להשקיע בעיצוב פנים.
"היתה לנו תכולה מאוד גדולה ומאוד שווה, אבל הרגשנו על גג האולימפוס ורציתי להיפטר מהכל", היא מספרת, "הזמנתי משאית, מילאתי אותה ושלחתי את הנהג לשתי כתובות בשוק הפשפשים. אבל אז לא נשאר לנו כסף. כשהבנו את גודל ה'אסון' ומכיוון שלא היה לנו שקל, התיישבתי על אתר יד 2 וכל מה שאתה רואה פה – פסלים, חפצים, כדים – כמעט הכל משם. חוץ מהבודהה שהבאנו מתאילנד. היה לי מזל שמצאתי זוג מרמת השרון שבחר להתנקות מכל החפצים שלו, שלא רצה יותר חומר, ואני עטתי על המציאה".
מסע החיזור אחר המעצבת הרב-תחומית שרון ברונשר להשתתף במדור זה נמשך כמה שנים טובות. התשובה שקיבלנו שוב ושוב היתה זהה: הבית עוד לא מוכן. עכשיו היא פותחת אותו לראשונה לצילומים, גם מתוך תהליך שחרור פנימי שעבר עליה בשנה החולפת וגם מתוך החלטה להרחיב את עיסוקיה כמעצבת המזוהה עם יצירת טקסטיל, חפצי נוי ולבוש, אל מחוזות של עיצוב פנים.
בימים אלה היא שוקדת על פרויקט משותף עם יקב פלאם ועל עיצוב חלל דירת מגורים. "היום אני מרגישה שאני חוזרת לתחילת הדרך שלי כמעצבת", היא אומרת, "אני יוצרת מתוך תשוקה ולא מתוך צורך למלא חנויות ולמכור. היום אני מרגישה שאני כל הזמן בתנועה ומבינה שהכוח הגדול שלי, כמו גם הפוטנציאל, הוא בתפישה מרחבית והיכולת למקסם כל דבר, להסתכל על חפצים שלא מסתכלים עליהם ולתת להם טאץ' עיצובי".
נראה כי גם ברמה האישית השתחררת.
"זה נכון. עברתי תהליך בשנה האחרונה שנבע ממשבר שהיה לי עם פתיחת חנות בקניון גינדי בתל אביב. השקענו שם הרבה כסף ואנרגיה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילנו. היתה הרגשה של פיקציה סביב כל הדבר הזה ומיד כשזה נפתח, הבנתי שזה לא יקרה שם. החנות נסגרה לאחר מספר חודשים. הסיפור הזה טלטל אותי ועשה שינוי בחיי. התנתקתי ויצאתי למסע של רוח; והמסע הזה לא יסתיים כנראה, ומביא אותי למחוזות חדשים. הכרתי אנשים מרתקים שהכירו לי דרך חדשה, וכיום אני במקום נינוח ושלו, שלם ובוגר יותר".
הנכס: דירת דופלקס בת 5 חדרים עם מרפסת שמש גדולה על שטח של 170 מ"ר.
השכונה: רמת חן, רמת גן.
הדיירים: שרון ברונשר, 47, טל ברונשר, 48, אילאי, 18, יהל, 15.
ותק בדירה: 13 שנה.
מי עיצב את הבית? "עיצבתי את הבית בעצמי יחד עם שאר בני הבית".
מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "שיהיה נעים, אמנותי אבל פרקטי, שיהיה הרבה ירוק מהחלונות, ושתהיה גלריה פונקציונלית שתאפשר להציג את העבודות שלי. כשרכשנו את הבית קנינו אותו בעיצוב החלל המקורי – חדרי השינה היו למטה, החללים הציבוריים למעלה. לקח לנו זמן להתרגל לזה, אבל מה שהכריע לבסוף היא המרפסת הגדולה בקומה השנייה. אנחנו בית שמארח, ומכיוון שהמרפסת מחוברת למטבח השארנו את חלוקת החלל כך".
האם יש קשר בין סגנון עיצוב האופנה שלך לסגנון העיצוב של הבית? "יש קשר הדוק. בשניהם באה לידי ביטוי הנשמה הקוטבית והמורכבת שלי. בנוסף, אני ממזגת מזרח עם מערב, ואת שני הצדדים שלי כחצי מזרחית, חצי אשכנזייה".
איך את מתלבשת בבית? "בשמלת קז'ואל נוחה ופשוטה, כמו זו שעליי".
מה הפינה האהובה עלייך? "יש שלוש פינות שאהובות עליי מאוד: הספרייה, שנמצאת בגומחה בין שני קירות; המרפסת בחוץ, שאני מבלה בה רבות; והמטבח, כמובן – המרכז של הבית".
היכן את נוהגת להירגע בבית? "במרפסת בחוץ. גם אם משקיפים עליי, לא מזיז לי. אני מרגישה שם חופשייה".
היכן את נוהגת לשתות את הקפה שלך בבוקר? "במרפסת".
עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "אני חושבת שמאוד. אני צריכה את השקט, קשה לי אם הבית ססגוני מדי, ולכן הצבעים שלו הם שחור, לבן, טבעי וקצת זהב. זו הפלטה שלי מאז ומתמיד, מתוך תחושה ואמונה שזה מה שחי לנצח, וגם הכי הרמוני ונעים".
האם יש לך חדר ארונות? "חדר ארונות קטן ומינימליסטי. לאחרונה אני נוטה לשחרר בגדים וחפצים. במהות שלי אני סנטימנטלית, אבל בשנים האחרונות אני נפרדת מחפצים בקלות יחסית ובאהבה".
על מה את מעדיפה לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "יש בי שובע מפריטי לבוש, בגלל שאני מייצרת את חלקם, כך שהאספנות שלי היא בעיקר של פריטי עיצוב לבית. אני אוהבת לרכוש חפצים היסטוריים בשווקי פשפשים, ומכל נסיעה מביאה איתי מזכרת, חפצים שיש להם גלגול קודם, חיים קודמים, סיפור מרתק, או עבודות אמנות שאני אוהבת. בסך הכל אני מרגישה שאני עושה אוצרות בסלקציה גבוהה בתוך הבית, ורוכשת רק דברים שאני אוהבת באמת. ולפעמים גם את זה לא. עכשיו חזרנו מניו אורלינס בידיים ריקות, למעט מספר שמלות וינטג' לעסק. הבית כבר לא מכיל יותר. הוא באוברדוז. אם אני מכניסה משהו, אני צריכה להעיף משהו אחר".
ומה מצאנו בבית של מעצבת האופנה מאיה נגרי?
