נעם בן גוריון מוסרי, האישה מאחורי המצלמה, מספרת על המפגש עם אלה זקס וגם על המפגש שלה עם עצמה:
"את אלה צילמתי במסגרת פרויקט גמר בקורס צילום אופנה בהנחיית איתן טל, בבית הספר לצילום 'סטודיו גברא'. היה לי ברור מההתחלה שלא אצלם דוגמנית 'רגילה', ובחרתי באישה מאוד מבוגרת ('אני בת 88 וחצי', אמרה לי, עדיין סופרת כמו ילדה) ומאוד יפה שמרגישה בנוח עם עצמה. נסעתי אליה לדיור המוגן שבו היא גרה ופשוט באתי עם מצלמה. ישר ראיתי שמדובר באישה חזקה, מעניינת ועצמאית עם זיקה ואהבה לאופנה.
"היה לי רעיון מאוד מובנה של הפקה בהשראת איריס אפפל, וכל הלוקים נבנו על פי הקונספט הזה. רצינו באמת להראות אותה, את היופי הטבעי שלה, ולכן לא השתמשנו במעצב שיער ואיפרנו אותה בטבעיות רק לצורך הצילום עצמו. היה לי חשוב להראות אישה בגילה שלא מנסה לשים שום מסכה ואומרת 'זו אני!'".
הצילומים נערכו באמצע חודש מאי ובתחילת חודש יולי הגיעה מוסרי לדירתה של זקס לתת לה הדפסות של כל הצילומים ולראות איתה את הסרטון שצולם מאחורי הקלעים. "זו הייתה פגישה מאוד מרגשת ושיחה משמחת על חיבור נשי בין-דורי. אלה סיפרה לי על התגובות שקיבלה לצילומים ואיך פירגנו לה שהיא יפה ומלאת חיים. בסוף הפגישה היא אמרה שיש לה ביופסיה למחרת, והתעקשה שלא אתקשר לשאול מה היו התוצאות. לא התקשרתי ועשרה ימים לאחר מכן הודיעו לי שהיא נפטרה".
פגישה אחרונה עם אלה:
"זה היה כל כך מפתיע, שלא האמנתי בהתחלה. כל הפרויקט היה עדיין טרי וזה היה מאוד מטלטל מבחינתי. אפילו לא הספקתי להראות לה את הכתבה במגזין גו סטייל. אני מקבלת מאז תגובות מאנשים שהכירו אותה, שגדלו איתה, ומשלימים לי חלקים בפאזל של סיפור חייה. המסר של הצילומים רק התחזק מבחינתי - לחיות את החיים עד תומם, עד הסוף. אלה נשארה דעתנית, חריפה ועם המון סטייל עד לרגע האחרון ויש בזה המון יופי".
"למדתי להוריד את הפוזה, להיות אני"
נוכחותה של המצלמה בחייה של מוסרי (42) אינה חדשה. היא נצר למשפחת בן גוריון (סבתא-רבה שלה הייתה אחות של דוד בן גוריון) ואשתו של כוכב הילדים והשחקן טל מוסרי, אך בניגוד לבנות זוג שמתמסרות בקלות לחשיפה, היא ניהלה יחסים מורכבים עם אירועים מצולמים ועם סתם תמונות שמתעדות אותה ברגעים פרטיים.
אחרי שעסקה לא מעט שנים בתחום הטיפולי והשקיעה באימהות ("שלושת ילדיי נכנסו למסגרות רק בגיל שנתיים"), לקראת גיל 40 החלו לעלות אצלה שאלות לגבי העיסוק המקצועי, והיא החליטה להיפרד מהמסלול הטיפולי ולעשות שינוי לכיוון התחום היצירתי. "היה לי מאוד ברור שאני לא רוצה לטפל יותר. שזה נגמר בינינו כמו שנגמר בין בני זוג. לא בהכרח משהו רע, אבל כן שאתה יודע שזהו".
איך התפקסת דווקא על צילום?
"ידעתי שאני צריכה ללכת ללמוד משהו, ובעצם הלכתי ללמוד צילום כדי להבין מה אני רוצה ללמוד - לא באמת חשבתי שאני רוצה לעסוק בצילום, אלא שההתעסקות ביצירה תעזור לי להתמקד. הגעתי לבית הספר ופשוט התאהבתי ונשאבתי כל כולי לצילום. מאז עברו שנתיים, והחודש אני מסיימת את שנת הלימודים השנייה. למעשה, בזה אני עובדת כיום. אני מצלמת את כל סוגי הבוקים וגם עובדת על תערוכת צילום".
העיסוק בצילום השפיע גם על האופן שבו את מצטלמת?
"בהחלט. למדתי ליהנות להצטלם תוך כדי הלימודים. תמיד הרגשתי לא נוח מול המצלמה וגם לא יצאתי טוב בתמונות. מתי אתה נראה טוב מול מצלמה? כשאתה טבעי ונינוח. לא למדתי 'לשחק' מול המצלמה, להפך, למדתי להוריד את הפוזה, להיות אני, ואז זה מצטלם טוב".
והחשיפה גם יותר נעימה לך?
"זה גם תהליך שקרה. הרבה שנים לא שיתפתי פעולה באירועים מצולמים עם טל. היום אני לגמרי מרגישה בנוח. זה שינוי מאוד גדול שקרה".
צילום והפקה: נעם בן גוריון מוסרי
/// סטיילינג: כרמן ברכה /// איפור: היבה מחאמיד /// ע' צלם: הילאל אלאגו /// אסיסטנט: הילאל אלגרי /// עריכה אומנותית: חן חפץ, מאיה חליבה /// גלבייה ונעליים: Arabesqua /// חולצה: מירב רק שניה /// תכשיטים: אורטל בן דיין ואוסף פרטי /// משקפיים: stedoofashion@ /// צילום וידאו ותמונות מאחורי הקלעים: ארז ארליכמן
