"כבר בקיץ, הבן שלי אורי, שעלה השנה לכיתה א', היה מודאג מאוד בקשר לנושא השירותים", מספר בן יהודה. "הוא חשש שהשירותים יהיו מגעילים. הלכנו איתו לבית הספר, הראינו לו את השירותים וניסינו להרגיע אותו, אבל באמת היה לו קשה, וכשהתחילו הלימודים הוא היה חוזר הביתה ומספר שהתאפק כל היום". בן יהודה, חבר בהנהגת ההורים בבית הספר, העלה את הסוגיה במפגש הוועד. תדירות ביקורי המנקים בשירותים הועלתה לשלוש פעמים בבוקר, אבל המצב לא השתפר. בן יהודה, בעל חברה להדרכות, הבין שאם המצב לא משתפר, נראה שקהל המשתמשים בשירותים הוא חלק חשוב מהבעיה, והחליט לעשות מעשה. הוא הציע למנהלת בית הספר, זהבית מגל, להעביר הדרכות בנושא לכל הילדים, ומגל הרימה את הכפפה. בן יהודה שכנע את חברי הנהגת ההורים שאם כל ילד יידע להשאיר אחריו את תא השירותים נקי, הבא אחריו יעשה כמוהו. "כשילד נכנס לשירותים והתא מלוכלך, גם הוא ישאיר אחריו לכלוך", הוא מסביר. "אנחנו לא מצפים מהילדים לנקות את השירותים, לשם כך יש מנקים. אבל אנחנו כן מבקשים מהם להשאיר אותם נקיים".
דוגמה אישית בכל מקום
ההורים הסכימו למהלך, והוקמה "ועדת קקי", אך כשבן יהודה שאל איזו אמא מוכנה להתנדב להדריך את הבנות בחדר השירותים, רק מורן לוין, מנהלת משאבי אנוש ואמא של ליה מכיתה ב', נענתה לאתגר. "זה נושא לא סקסי", מסבירה לוין מה גרם לה להתגייס. "ואנשים בכלל טובים יותר בהצבעה על מה שלא בסדר מאשר בהתגייסות לתיקון הבעיות. אבל אני מאמינה שאם משהו מפריע לי, אני אקום ואעשה עם זה משהו. באופן כללי, בהורות, אפשר לנאום לילדים מפה ועד הודעה חדשה, אבל אין כמו דוגמה אישית. הבת שלי איסטניסית וכאב לי לראות שהיא מתאפקת, כך שהיה לי ברור שאני בעניין. היום, כמה חודשים אחרי שהתחלנו בהדרכות, אני רואה שיש שינוי והילדים מדווחים על שיפור. זה סיפוק גדול".
איך הגיבו חברות שלך ששמעו שאת עומדת להיכנס לחדרי שירותים ולדבר על פיפי וקקי?
"התגובות נעו בין 'איכס' ו'אין לך מה לעשות בחיים?' ובין 'כל הכבוד'. אבל בסך הכל נראה לי שהעריכו, כי זו מצוקה של כולם".
אסנת פרויד, אם נוספת מבית הספר, שעוסקת במיתוג ופרסום, עיצבה כרזות שמלוות את הפרויקט. בחדרי השירותים נתלו שלטים ועליהם כיתוב רלוונטי כמו "התא נקי?! אספי ניירות וזרקי לפח!", "לא נקי? ספר למורה או לאב הבית". בכיתות נתלתה כרזה גדולה ועליה אמנה לשמירה על הניקיון שעליה חתומים כל הילדים. "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", נכתב באמנה. "אנו מתחייבים להקפיד על שמירת ניקיון שירותי בית הספר, לדווח על כל חוסר בציוד, תקלה ושבר, להוריד מים בתום השימוש, לנקות אחרינו את תא השירותים בתום השימוש ולהשאירו נקי עבור הבא בתור, לא לפגוע בתקינות תא השירותים, לא לבזבז נייר ומים, להקפיד לשטוף ידיים לפני עזיבת השירותים".
ובתפקיד ד"ר קקה
כדי שהתהליך יהיה מהנה, בהדרכה משתתף ד"ר קֶקֶה, שחקן מתחלף שמגלם רופא משוגע, מומחה לניקיון. אולי בזכות הסקרנות ואולי מפני שזו סיבה לצאת מהכיתה, הילדים הולכים בחדווה לשירותים ומגלים עניין רב בהסברים ובדיונים על השימוש הראוי בהם. "ההדרכה ישירה מאוד", מספר בן יהודה. "אני מציג את הדברים בפשטות, לא מתבייש לומר קקי ופיפי. אני מאמין שכמו בתחומים אחרים, צריך להתנסות ולגעת בידיים, לעשות את הדברים פיזית, כי המחשה היא דבר חשוב בכל הדרכה. לכן אנחנו לא מסתפקים בשיחה על הנושא בכיתה אלא לוקחים את הילדים לשירותים עצמם. הבנים הולכים איתי והבנות עם מורן, ושם אנחנו מנגישים את הנושא בגובה העיניים.
"אני מדבר איתם על הכל בלי בושה. אנחנו מדברים על הדילמות - האם מרימים את המושב או יושבים עליו, האם מכסים אותו בנייר ואם כן, מה עושים עם הנייר בסוף. הבנים משתינים בעמידה ואז נשאלות השאלות, האם הם מרימים את המושב או לא? איך הם מרימים את המושב? באמצעות הרגל? באמצעות היד? עוטפים את היד בנייר? לאן מכוונים ומה עושים אם לא קלעת למטרה ויש טיפות מסביב? מה קורה אם נשארים סימנים בתוך האסלה לאחר השימוש? אני מציג להם את המברשת, מסביר שהיא לא נושכת ומדגים איך משתמשים בה. אני עצמי נוגע בה, מרים אותה ומראה להם איך מנקים בעזרתה את האסלה, כך שהבא בתור יקבל אסלה נקייה וישמור גם הוא על הניקיון. אחר כך הם עצמם מתרגלים. אנחנו מגיעים לכל הרזולוציות".
איך ההורים קיבלו את השלב הזה בהדרכה? לא היו טענות על כך שהילדים מתבקשים לגעת במברשת ולנקות?
"כל ההורים תמכו בפרויקט, אבל לחלק מההורים היו רתיעה ותפיסות שגויות בקשר לשירותים בכלל, וזה חלק מהשינוי שאנחנו עובדים עליו. יש הורים שרואים בשירותים בבית הספר מקום מלוכלך ואומרים לילדים לא לגעת בשום דבר. לפעמים ילדים אפילו לא מורידים את המים כי משדרים להם שאסור לגעת בשום דבר. מהמברשת יש רתיעה של ממש. הרבה מהילדים מעולם לא נגעו במברשת. ילדים שכן מעיזים מחזיקים את המברשת בקצות האצבעות, בזהירות. אז כן, היו הורים שהיה להם קשה, אבל כולם התרגלו לרעיון. הדגשנו שאנחנו לא מבקשים מהילדים להפוך למנקים ולנקות לכלוך של מישהו אחר. הבקשה היחידה היא שאם קיבלת שירותים נקיים - תשאיר אותם נקיים. זה הקמפיין שלנו וזה בעצם מסר לחיים. יש כאן עיצוב ערכים. בשיחה המקדימה לסיור, שנערכת בכיתה, הילדים מספרים על הזוועות שהם ראו בשירותים, ואנחנו מדברים איתם על הערכים הרלוונטיים כמו ערך החברות, האחריות, שמירה על רכוש. הרי אם ילד משאיר אחריו שירותים מלוכלכים או משחית, הוא פוגע גם בחברים שלו. כמו שלמדנו לא לקטוף פרחים ולחגור חגורות בטיחות, אפשר ללמוד להשאיר שירותים נקיים".
