הכסף היה ממש טוב, אני מבינה.
"כן. אם לא היה מעורב פה סכום יפה של כסף, לא הייתי עושה את זה, ואני לא מתביישת להגיד את זה. כשאת מרגישה שאת שווה הרבה כסף, זה נותן הרגשה טובה. מיה, הבת הקטנה שלי, שלומדת בכיתה י"ב, אמרה: 'אמא, את ממש לא הולכת לזה'. אמרתי לה: 'הציעו לי כך וכך כסף'. היא הסתכלה עליי ואמרה: 'באמת? אולי צריך לחשוב על זה'".
וחוץ מהכסף? הרבה אנשים תהו למה היית צריכה את זה.
"שאלה מצוינת. זה לא משהו שחשבתי שאני מסוגלת לעשות, אפילו ברמה הכי שטחית של איך אני בדיוק הולכת להסתובב עם ביקיני במשימות. השילוב של ביקיני ונעלי ספורט כל כך לא בשבילי. זה נראה לא טוב, מקצר את הרגליים, ומה? אני דוגמנית? יש לי רגליים קצרות ושמנמנות כאלה עם צלוליט (צוחקת). אבל הצליחו לשכנע אותי, והצלחתי לשכנע את עצמי גם בגלל המקום שבו אני נמצאת בחיים".
ועם כל השכנוע העצמי, היא מודה, היו רגעים שבהם התחרטה על ההחלטה להשתתף ב"הישרדות VIP" (שמשודרת בימי רביעי ושבת ב־21:00 ברשת 13). "בטייפון הראשון את סובלת ברמות שאת אומרת, על מה בדיוק חשבתי כשהסכמתי לצאת לדבר הזה? זה היה הרבה יותר קשה משחשבתי. זה גיהינום וזה מדהים, חוויה משחררת ומכווצת. הרעב היה הבעיה הכי קטנה. היה לי יותר קשה עם זה שכל הזמן היו מצלמות וצוות שתקועים לי בפרצוף. הם גם העירו לי על זה. אמרו לי, מאמי, שחררי, כי הייתי לפעמים עוצרת את הצילומים. כל החיים פחדתי ממבוכות ושם את נבוכה בערימות".
שמחה בחלקי
ארליך חגגה בנובמבר האחרון יום הולדתה ה-50. בימים אלה היא מקימה עסק לייבוא מוצרי טיפול בקור (תרמותרפיה) עם אלינור לפידות, ובקרוב תעבור לעבוד במשרד ברמת אביב.
50 נראה ממש טוב עלייך.
"כל הזמן שואלים אותי מה את אוכלת, מי מזריק לך, איזו התעמלות את עושה, זה מטורף, מאות שאלות בשבוע באינסטרם ובפייסבוק. אני עובדת על הרצאה שתיתן את כל התשובות. לא רוצה להישמע מתנשאת, אבל אספר על עצמי וכל אחת תיקח את מה שהיא רוצה".
את מרוצה מחייך? מאושרת?
"אני שמחה בחלקי. אני נראית בסדר גמור, חיה בסדר גמור, אמא בסדר גמור. נכון שזוגיות אין לי כרגע, אבל אני לא מכניסה את זה לרשימה. אני עושה חיים ויוצאת ורוקדת במסיבות, אני בנאדם ויטאלי ומבסוט מהחיים שלו. כל עוד אני ככה, עניין הזוגיות לא צריך להיכנס בתור פרמטר לאושר".
"אני מחלקת את חיי לשניים. עד גיל 50 אספתי כלים, ומגיל 50 עד מאה אני עובדת עם הכלים האלה. קודם הדברים זרמו בלי בחירה, היו הרבה פחדים ושמתי את הרגל על הברקס. נגיד, ההצעה שקיבלתי מדלתא לפני פחות משנה, לדגמן הלבשה תחתונה. חמש שנים קודם, אין סיכוי שהייתי אומרת 'כן'. זה לא אומר שלא חטפתי פיק ברכיים יום לפני הצילומים, אבל אמרתי לעצמי, את תיהני מזה. הטקסט הפנימי נהיה אחר".
חמש שנים עברו מאז שנפרדה מאיש העסקים עמית בכור, מי שהיה בן זוגה לחיים ואבי שתי בנותיה, ליבי (19), חיילת בקורס מדריכות לשעת חירום, ומיה (17 וחצי), תלמידת י"ב בתיכון אנקורי. "אני לא יכולה לסבול את המילה גירושים ואת השורש גרש. זה לא קשור אליי. אף אחד לא גירש אף אחד", היא אומרת. ועדיין, היא הראשונה שתודה שמדובר בפרידה כואבת. ביתם היפהפה בנווה צדק, שבו התגוררו משנת 2008, מושכר בימים אלה, והיא גרה עם בנותיה והכלבה בדירה שכורה.
"הייתי בת 45 כשנפרדנו", היא אומרת, "והגיל היה קטליזטור להתמודד עם הדברים יותר טוב. אין לי לתת לך מניפסט של אישה משוחררת, אני בעד זוגיות טובה".
איך הגבת לפרידה?
"לא צללתי מתחת לשמיכה וכיביתי את עצמי, אבל אני עדיין מרגישה אֵבֶל על אובדן התא המשפחתי, ועדיין קשה לי עם העובדה שאני לא חיה בזוגיות. אני מוצאת את עצמי מבלה עם הרבה גברים ונשים צעירים ממני ונהנית מזה, אבל מעדיפה להיות במקום זוגי. עמית ואני היינו ביחד מגיל 20 במשך 25 שנה. יותר מחצי חיים".
והיו עליות ומורדות.
"נכון, נפרדנו מלא. הפרידה שלנו, ואני לא אכנס לפרטים, הייתה ללא כעסים, עם הרבה כבוד זה לזה. עמית אציל נפש, תמיד היה ותמיד יהיה. ואני יכולה להעיד על עצמי שאני אדם טוב ולא איהפך למפלצת בעד שום הון".
איך הבנות שלכם קיבלו את הפרידה?
"קשה. תכניסי אלמנט של פרידה במפתיע לסערת הרגשות של גיל ההתבגרות, זה וואחד מכה בראש. לא יודעת איך צולחים את זה. אתה נדקר בלב מאה פעם ביום, ולאט־לאט הסכין הזו מתקהה וגם משתחררת, ומסכין זה הופך לאגרוף ומאגרוף למכה. יש לי חברות שהתגרשו ואומרות, ברוך שפטרני מעונשו של זה, יכולות להשאיר את בן הזוג הקודם מאחור והכל בסדר כי זה מת עוד קודם. אצלי זה לא היה ככה. אנחנו עדיין בקשר טוב ויציב. כל שישי בערב אוכלים ארוחת ערב יחד".
לְמה את זקוקה בפרק ב', לאחר שפרק א' לא הצליח?
"את ההגדרה שלך, 'לא הצליח', אני לא מקבלת. היו 25 שנים מאוד מוצלחות, זה נגמר, אבל זה לא אומר שלא הצליח. אין לי רשימת קניות מה אני רוצה בגבר. אני ארצה שהוא יהיה מענטש, יאהב אותי בחזרה, יקבל אותי כמו שאני ויחשוב שאני הכי נפלאה בעולם. ואם לא, אמשיך לבד".
את השנים האחרונות היא מבלה במסיבות מוזיקה אלקטרונית ובפסטיבלים במדבר. החבורה שמקיפה אותה כוללת חברים בני 50, 30 ואפילו 23. "יש בי רוח נעורים שלפעמים היא אפילו אידיוטית. אני הרבה פעמים אומרת 'אני קשישה', אבל זה סתם כדי לחלץ עוד מחמאה או שתיים. אני מסרבת להתקבע על הרעיון שבגיל 50 מתנהגים בצורה מסוימת. החיים שלי איבדו, לטובה, את ההגדרות. זה אחד הדברים שקרו בעקבות הפרידה מעמית. אני חיה בלי גבולות. יורדת לאילת ל'גראונדד', הייתי ב'מידברן', ויש די־ג'ייז שאני אומרת בהתרגשות שהם מגיעים למועדון 'הבלוק', ואני כבר מכינה את עצמי ללילה של ריקודים. מהבחינה הזו, אגב, גם עמית עדיין בעניין כמוני".
ב"הישרדות" היית הכי מבוגרת על האי. זה השפיע איכשהו?
"לגמרי כן. כמעט לא התלוננתי. זה קטע, ראיתי את הצעירות בוכות מקור ורעב, אני ואסף (אשתר, אמ"ר), 'הזקנים', שמרנו על שקט. היו גם מקומות שקינאתי בהם שהם צעירים כי הם יכולים להתמודד עם קטעים שמפאת גילי היו לי קשים יותר, ואני לא יכולה להוסיף".
- הראיון המלא עם עינת ארליך מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
