לטקס גלובוס הזהב שהתקיים בינואר הגיעה השחקנית דקוטה פנינג בשמלת סטרפלס בהירה בצבע תכלת של ארמאני פריווה, עם לא פחות מחמישה פפיונים שעיטרו את גבה. גם השחקנית ג'וליאן מור שיחקה מול המצלמות בין החלק הקדמי והאחורי של השמלה האלגנטית בצבע שמנת מבית ז'יבנשי, שבגבה התמקם פפיון עצום ממדים. פפיון גדול בלט גם בגב שמלת הטורקיז של ג'מה צ'אן בעיצוב בית האופנה ולנטינו, כסרט קטיפה שחור בשמלת הערב בעיצוב ראלף & רוסו שלבשה פנלופה קרוז, וכסרט בשיער של ניקול קידמן. כך, אל מול האלגנטיות שהציגה כל אחת מהכוכבות מלפנים, מי שהביט בהן מאחור ראה סרטים שנדמו כאריזת מתנה מתקתקה שניתן לפרום, רחוקים שנות אור מהנראות של מאבק MeToo# בשנה החולפת.
מצעד הבגדים על השטיחים האדומים באירועים שהתקיימו בשבועות האחרונים, מעמיד אופוזיציה לשמלות השחורות ולמראה חמור הסבר מלפני שנה בדיוק. כטבעה של אופנה להשתנות עונה אחר עונה, שנה אחר שנה, את המראה השחור החליפו שלל צבעים, ואת סיכות Time's Up שקראו לסולידריות בתעשיית הקולנוע ולשיווין – החליפו פפיונים בשלל גדלים: מסרטי קטיפה המדגישים את קו המותניים בשמלות של היידי קלום, סופיה קרסון ואחרות, דרך קשירת פרפר בצווארון כפי שהציגה שרליז ת'רון בשמלה מקו ההוט קוטור של דיור, ועד פפיונים עצומים כמו סרט בצבע כתום עז בעיצוב המותג האמריקאי רודארטה, שנשאה השחקנית דנאי גורירה על כתפה כמטען חורג.
שמלות מעוטרות פפיונים אינן, כמובן, עניין חדש באופנה. הן זוכות לעדנה מדי כמה שנים מאז נראו לראשונה בתקופת הרוקוקו, אי אז בסוף המאה ה-18, מעטרות את תספורות הראווה ושמלות הפאר של הנשים. בתקופה הוויקטוריאנית חזרו השמלות המוגזמות כסמל לעושרו של הבעל וראש המשפחה. לאורך השנים הגיעה ההתקשטות באופנה לאחר תקופות "צנע" סגנוניות, בהן מגמות של אופנה שקטה ופרקטית תפסו את הבמה.
עם השנים הצביעו תיאוריות פמיניסטיות גם על הקשר בין מעמד האישה לבין הבגדים שלבשה. בהיסטוריה של הלבוש, היחס בין הבגד למעמד הנשים תמיד הפוך: ככל שהיו בידיהן פחות כוח ושליטה, לבושן היה מהודר יותר. דווקא בתקופות שבהן נרשמה עלייה במעמדן העצמאי, כמו בשנים שנשים יצאו לעבוד במהלך מלחמת העולם השנייה או בתקופת הפריצה לעולם העסקים בשנות ה-80, צלליות הבגדים הפכו לנקיות ופרקטיות יותר.
הפעם האחרונה שהפפיונים זכו למינוף גדול על השטיחים האדומים ובתצוגות האופנה, היתה לפני כשמונה שנים, כשמותגים כמו כריסטיאן דיור, ויקטור & רולף, לנוון ואחרים שיגרו למסלול דוגמניות עטופות כאריזות מתנה. גם כעת, המגמה בעונת הטקסים אינה מנותקת מבתי האופנה וכבר בספטמבר האחרון זוהו שמלות מעוטרות פפיונים גדולים בתצוגות של המעצבים הבריטים ארדם, רוקסנדה אילינצ'יץ' ואמיליה וויקסטד. עם זאת, המפץ הגדול התקיים בשבוע ההוט קוטור בפריז לעונת אביב-קיץ 2019, שם פפיונים היו הבשורה הגדולה ביותר והופיעו בתצוגות של דיור, ג'יאמבטיסטה ואלי, ארמאני פריווה, ז'יבנשי, אלכסנדר ווטייה וסקיאפרלי.
את המגמה הנוכחית אפשר לקרוא במספר זוויות, תלוי באיזה צד של הפמיניזם אתם נמצאים. יש שיגידו כי המראה של אריזת מתנה הופך את הנשים לאובייקט ול"פרס" הנוטל מהן את כוחן, בעוד אחרים יטענו כי הבחירה בשמלות בונבוניירה שנה לאחר MeToo# מצביעה על מראה נשי לא מתנצל, המגובה בפפיון דומיננטי, כמעט מאיים, כזה שלא ניתן להתעלם ממנו. במילים אחרות, באמצעות הפפיונים הגדולים מנכסות הכוכבות שטח רחב יותר ומנופפות בנוכחותן עד כי לא ניתן להסיט מהן את המבט.
אל ג'מה צ'אן, ג'וליאן מור ודנאי גורירה שהובילו את מגמת הפפיון הגדול בגלובוס הזהב, הצטרפו בטקס פרסי ה-SAG שנערך בשבוע שעבר מפורסמות נוספות, כמו אמה סטון בחולצת זהב עם סרט קשירה גדול ממדים בצוואר; ופיית' הרמן בת ה-10, שלבשה חגורת פפיון שחורה עם שובל ארוך בעיצוב "האוס אוף סינדרלה", כיאה לנסיכות. אולם מי שהאפילה על כולן עם פפיון ענק שהשתלט על המרחב ועל גופה, היתה השחקנית אליסון ברי בשמלת ערב שחורה של מיו מיו.
הסבר אחר לטרנד מציעה הסטייליסטית לסלי פריימר, שהלבישה את מור ות'רון בשמלות עם פפיונים. בראיון לאתר "דה דיילי ביסט", הסבירה פריימר כי הבחירה בקשירת פרפר היתה דרך מתוחכמת דווקא להחדיר אלמנטים גבריים לשמלות. "ההשראה היתה חליפות טוקסידו לגברים", אמרה, "וכל שמלה היתה פרשנות שונה לטוקסידו (השמלה של מור נראתה כמו וסט מקדימה, זו של ת'רון הורכבה מצבעוניות של לבן ושחור, א"י). זה היה מקרי ששתיהן בחרו בסוף בשמלות עם פפיון, אבל זה בהחלט הפך למגמה".
ומה הסיבה האמיתית לעניבות הארוכות של דונלד טראמפ?
