נראה שכולם, או לפחות כמעט כולם, קופצים בקיץ 2018 לבלות בניו-יורק. הנה כמה טיפים, עצות ורעיונות למי שלא מתמקדים אך ורק בשופינג, אלא נוסעים גם כדי לראות ולהכיר את העיר הגדולה.
1 ניו יורק יכולה להיות חמה מאוד וצפופה מאוד בקיץ. אם אתם רוצים ליהנות מהעיר, התרחקו מהמקומות הפופולאריים הדחוסים בתיירים ובמבקרים, כמו השדרה החמישית, הטיימס סקוור, הרכבת התחתית בשעות הבוקר או אחר הצהריים, וגם כמה מאטרקציות התיירות הפופולריות: העלייה לתצפית מגג בניין אמפייר סטייט (במהלך שעות היום), המוזיאונים המפורסמים (מטרופולין, גוגנהיים, MoMA, וויטני), ומרכזי הקניות המפורסמים. ניו יורק גדולה, מאוד גדולה, ואפשר ליהנות בה גם בלי להצטופף. כל מה שצריך זה הכנה מראש ובחירת מקומות חלופיים.
2 התצפית מגג אמפייר סטייט בילדינג (בין הרחובות 34-33, הכניסה מהשדרה ה-5), למשל, פופולרית מאוד ותורים ארוכים משרכים במקום רוב שעות היום. אין סיבה לשרוף שעתיים-שלוש על עמידה בתור (ועוד לשלם לא מעט בעבור התענוג) רק כדי לראות מלמעלה את גגות מנהטן, אבל אם אתם בכל זאת חמים על זה - כדאי לדעת שהתצפית פתוחה עד אחר חצות, ושמאוחר בלילה, אחרי 23:00 בערך, אין בכלל תורים. נכון, בלילה רואים בעיקר את אורות העיר, אבל גם זו חוויה.
3 אם אתם ממש חייבים לנסוע לקניון ההוא בניו ג'רזי (ג'רזי גארדנס), שכל הישראלים נדבקים אליו ועושים בו קניות, אתם יכולים לקחת את אוטובוס מס' 111. הוא יוצא ממרכז התחבורה הציבורית במנהטן (Port Authority Bus Terminal) ונוסע ישירות לקניון ובחזרה. שימו לב ללו"ז (חפשו באתר ), וכדאי לדעת שבשעות אחר הצהריים, כשחוזרים מג'רזי, יש תורים ולא בטוח שיימצא לכם מקום ישיבה (או בכלל מקום באוטובוס).
4 ניו יורק גדושה ומלאה במסעדות, חלקן טובות ויקרות, חלקן גרועות ויקרות, באחרות אין כל בשורה. כדי לא להתבלבל וגם כדי לא להיתקע במשך שעות עם ארוחה מורכבת ולבזבז את היום, לכו לשוקי האוכל, האבות הרוחניים של "שרונה מארקט" הישראלי. יש כמה כאלה בעיר, למשל: מתחת למלון "פלאזה" בפינת השדה ה-5 והכניסה לסנטרל פארק (The Plaza Food Hall); סניף רשת "איטלי" בשדרה ה-5, בכיכר מדיסון, מול בניין הפלאטרון המפורסם; באזור צ'לסי (Chelsea), קרוב לשוק הבשר (Meatmarket) ומסלול ה"היי-ליין", בחלק המערבי של מנהטן, מול העיר ופסל החרות (ראו גם בסעיף 9).
בכולם תמצאו מגוון מרתק ויפהפה של דוכני אוכל עם גבינות, לחמים, נקניקים, דגים, ירקות ופירות, מוצרי חלב, מעדנים ורטבים, וכמובן יינות ואלכוהול, לצד מסעדות קטנות, ברים ודוכני סנדוויצי'ים, ואפילו ארוחות מלאות במסעדות צנועות יותר. המחירים בדרך כלל די הגיוניים.
5 צ'יינה טאון? ליטל איטלי? סוהו? מהשמות מעוררי התשוקה משנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה לא נותר כמעט דבר. האזורים האלה התמסחרו והפכו לתיירותיים להחריד, האנשים המיוחדים שעשו אותם הזדקנו או היגרו לשכונות אחרות, וכמעט לא תמצאו בהם אווירה מיוחדת שמזכירה במשהו את הימים ההם. ובכל זאת: באזור צ'יינה טאון התרחקו מהרחוב הראשי המלא בדוכנים זולים של מזכרות ולכו לרחובות המקבילים מאחור, שם תוכלו עוד למצוא 4-3 מסעדות ששווה להיכנס אליהן (בדקו היכן מלא בסועדים ממוצא סיני, בדרך כלל זה סימן למקום מוצלח). מאחורי הרחוב תמצאו את הגינה הציבורית של השכונה, בה מתרכזים ברוב שעות היום סינים קשישים ומעבירים את היום במשחקי מה-ג'ונג מרתקים. שווה להביט, מדובר בשריד לעולם של פעם.
6 דווקא בגריניץ' וילג' אפשר עוד לחוש במשהו מאווירת הימים ההם, בעיקר בזכות האוניברסיטה הממוקמת שם ומושכת לרחובות (ובעיקר לכיכר וושינגטון) צעירים רבים. זה המקום לשוטט בו בשעות הערב ולחפש בר נחמד, אולי עם מוזיקת ג'אז ואווירה, מה שכמעט לא תמצאו באזורים המתוירים יותר. מיקום: בין הרחובות ה-14 ל-Houston ובין שדרת ברודוויי ל-West.
7 גשר ברוקלין הוא אחד המונומנטים המרשימים ביותר במנהטן. הוא נבנה בשלהי המאה ה-19 (מ-1870 עד 1883), כדי לחבר מעל ה"איסט ריבר" את מנהטן המתאכלסת במהירות לרובע ברוקלין, שהפך לגדוש במהגרים שהגיעו מאירופה. הנתונים המספריים שלו מרשימים גם כיום, כשהוא בן 133 שנה: אורכו 1,825 מטר, הוא עשוי פלדה ומשקלו 14,680 טון, ו-27 פועלים נהרגו במהלך בנייתו. למעלה מ-120 אלף מכוניות חוצות את הגשר מדי יום, כמו גם אלפי רוכבי אופניים והולכי רגל.
לחצות את הגשר ברגל זו חוויה. לא תהיו שם לבד כי כאמור, אלפים עושים את זה ללא הרף (כדאי להיזהר מרוכבי האופניים שדוהרים שם לצד הולכי הרגל). ההליכה היא במפלס העליון, מעל תנועת המכוניות, והנוף מצדי הגשר, לקווי החוף של מנהטן וברוקלין מרהיב.
איך מגיעים?
מהקצה הדרומי של מנהטן, מאזור גן בניין העירייה, ולא הרחק מאתר הזיכרון למגדלי התאומים.
חציתם? הגעתם לברוקלין?
אם יש לכם זמן, רדו ימינה דרך Cadman Park לעבר פארק גשר ברוקלין שעל גדת הנהר, ובהמשך לאזור "ברוקלין הייטס", כדי להכיר רובע נוסף ואחר של ניו-יורק, ולא רק את מנהטן.
8 "אינטרפיד" (Intrepid) הייתה נושאת מטוסים שהצטרפה לחיל הים של ארצות הברית בשלהי מלחמת העולם השנייה והספיקה להשתתף בקרבות נגד היפאנים באוקיינוס השקט ואחר כך במלחמת וייטנאם. לאחר יציאתה משירות מבצעי הפכה ספינת הענק למוזיאון צף והוצבה לצד רציף 86, בצדו המערבי של חצי האי מנהטן (בקצה הרחובות 45 ו-46). על הספינה – 28 מטוסים מקוריים (כולל אפילו "כפיר" שתרמה ממשלת ישראל), ולצדה – צוללת של הצי שגם היא חלק מהמוזיאון ואפילו מטוס קונקורד שיצא משירות. מומלץ לילדים, לכל מי שמתעניין בצבא, במטוסים ובטכנולוגיה (ושאר בני המשפחה יכולים בינתיים לבקר במקום אחר או להתמקד בשופינג).
הכניסה בתשלום, וכדאי לדעת שהמוזיאון כלול בכרטיס ה-City-Pass, מה שמוזיל את העלויות. לפרטים נוספים.
9 "היי ליין" (High Line) היה קו רכבת שנע על מסילה עילית, פחות או יותר במקביל לשדרה ה-10 ולנהר ההדסון, בחלק הדרום-מערבי של מנהטן. כשפחתה כמות הנוסעים הוסב המסלול העילי לפארק, שבמרכזו מסלול הליכה וסביבו שטחים ירוקים, ופינות ישיבה ותצפית ושיזוף. אורך המסלול – 1.6 ק"מ, בין רחוב 34 פינת השדרה ה-12 בצפון לבין מוזיאון וויטני בדרום.
מסלול ההליכה הומה כל שעות היממה (פתוח מ-7:00 עד 22:00), יש נקודות עלייה וירידה לאורכו ופשוט מקסים לטייל שם, להביט מקרוב בבתים שמסביב ובמטיילים, ולרדת לטעימות בשוק האוכל והבשר (Chelsea) בין הרחובות 12 ל-16. לפרטים נוספים.
10 הסנטרל פארק נחשב לאחד הפארקים המפורסמים בעולם. שטחו - שצורתו מלבן - כ-3.4 קמ"ר (אורכו 4 ק"מ ורוחבו כ-800 מטר), ויש בו אגמים מלאכותיים, משטחי דשא, נתיבי תנועה להולכי רגל, כלי רכב וכרכרות, עשרות גשרים, שמורת טבע ומתקנים נוספים.
הפארק נחשב כאי ירוק בלב מנהטן הצפופה, וכמקום נפלא לטייל ולרוץ בו או לרכוב על אופניים, לערוך פיקניק בחיק הטבע או סתם להתאוורר אחרי טיול אינטנסיבי בעיר. אל תחמיצו ביקור בו, אפילו כמה פעמים. דמיינו כאילו יצאתם מהעיר הגדולה לביקור בטבע הירוק.
11 השדרה ה-6, המכונה גם "שדרת האמריקות" (Avenue of the Americas) היא הרבה יותר "ניו יורקית" מאשר השדה ה-5 הנוצצת, היקרה והדחוסה, המקבילה לה. ב-6 תמצאו את מגדלי המשרדים הענקיים שהפכו לסמלה של מנהטן, בהם שוכנים בין השאר תאגידי השידור והמדיה הגדולים, לצד סניפים של רשתות האופנה הבינלאומיות, בתי קפה ומסעדות – והכל בזול יותר וצפוף פחות מאשר ב-5. שווה ללכת לאורכה, בין הסנטרל פארק בצפון וכיכר וושינגטון הרחק בדרום העיר, בלב הווילג' וסמוך לסוהו.
12 אין מי שלא שמע על B&H, אותה חנות מיתולוגית למכירת מצלמות וגאדג'טים. בשנות ה-70 וה-80 זו הייתה תחנת חובה לכל ישראלי שביקר בניו-יורק ורצה להצטייד במצלמה, אבל גם כיום, כשאפשר לקנות הכל באינטרנט ובזול, החנות הזו (שהיא בבעלות יהודים חרדים, ושמה הוא ראשי תיבות של "בעזרת השם") היא מקום מומלץ למי שמחפש סמארטפון, מחשב, מצלמה או כל גאדג'ט אחר, גם בגלל המחירים, אבל בעיקר בגלל השירות המקצועי וההדרכה, שאותה לא תקבלו בשום אתר אינטרנט.
מיקום: בשדרה ה-9, במספר 420, בין הרחובות 33 ל-34 (וזכרו – סגור בשישי אחר הצהריים, בשבת ובחגי ישראל). לעוד פרטים.
13 מיותר: להפליג לליברטי איילנד, האי הקטן עליו ניצב פסל החרות (Statue of Liberty), אלא אם יש לכם יום מיותר לגמרי להקדיש לעניין. ההפלגה כרוכה בתורים ולראש הפסל יכולים לטפס רק מעטים, שהגיעו במעבורת הראשונה בבוקר. אם רוצים לראות את הפסל מקרוב יחסית – קחו סתם הפלגה, שיוצאת מאחד הרציפים לאורך ההדסון, עושה סיבוב של שעה או שעתיים מול קו החוף של מנהטן ואף מתקרבת לפסל החרות. חלק מההפלגות כלולות בכרטיס ה-CityPASS העירוני.
14 כדאי: לבחור בשניים או בשלושה מוזיאונים (מתוך העשרות הפועלים בניו-יורק) ולהשקיע בהם זמן ביקור, ואין הכוונה דווקא לגדולים ולמפורסמים כמו גוגנהיים, "מומה" או מטרופולין. העיר מלאה במוזיאונים קטנים יותר לאמנות מודרנית או לתרבויות שונות (מאפריקה, מאסיה וכדומה), במוזיאונים לצילום, למוזיקה ועוד. אגב, עשרות מוזיאונים ואטרקציות פתוחים בחינם, בכל יום או בימים מסוימים בשבוע. כל הפרטים כאן.
15 יש גם אירועים שונים, קונצרטים והופעות בחינם, חלקם מקומיים למדי ברמת המתנ"ס השכונתי אבל אחרים שווים ביותר, וכדאי ללכת אליהם, גם ובעיקר אם הם נערכים מחוץ למנהטן, ברובעים האחרים של ניו יורק (ברוקלין, ברונקס, קווינס או סטטן איילנד).
16 לפוליטיקאים שלנו יש הרבה מה ללמוד מההתמודדות של הניו-יורקים עם בעיות הדיור היקר. באזורים שונים בעיר מתנשאים מגדלי ענק בני 60 או 70 קומות ואף יותר, שלכל אחד מהם דוחסים אלף דירות ומעלה. בכל דירה - חדר וחצי או שניים, חדרון רחצה ומטבחון – וזה מספיק לרווקים או לזוגות צעירים או לפנסיונרים כדי לחיות בכיף במנהטן. מרפסת? מיותר. חנייה? בשביל מה, יש הרי תחבורה ציבורית נהדרת. סלון, מטבח רחב ידיים? אין צורך, בין כך אוכלים בחוץ. וכל זה חוסך כמובן סכומי עתק המוקצים אצלנו לארנונה, ניקיון, מיזוג וחימום. ואגב – הכל בשכירות, במנהטן לא משתעבדים למשכנתה. מתברר, שאם רוצים – יש פתרונות והכל אפשרי.
17 הרכבת התחתית של ניו-יורק היא דרך נחמדה ומהירה לנוע מצד אחד של מנהטן לצד השני, אבל קחו בחשבון שההתנהלות סביבה לא נחמדה ולא מאירת פנים: הצוות אנטיפטי ולא מתלהב לעזור, חלק מהמכונות לקניית כרטיסים מקבלות רק מטבעות (ולא שטרות או כרטיסי אשראי) והכי מעצבן זה שבתנועה מתחת לאדמה אתם פשוט מחמיצים את העיר שלמעלה. אם אתם יכולים – לכו ברגל.
18 על המוניות של ניו-יורק נכתבו ספרים, הוסרטו סרטים וקמו אין סוף בלוגים, והכל בצדק. אמנם מדובר באמריקה, אבל יש סיכוי טוב שתתגעגעו למוניות של ישראל. איך עושים את זה נכון יותר? דרשו תמיד להפעיל מונה, דרשו גם קבלה (לפני שאתם יורדים מהמונית), ושלמו בשטרות קטנים או במטבעות, אחרת יש מצב שתיאלצו לשכוח מהעודף. וכן, בכל זאת אפשר להשאיר לנהג טיפ קטן.
טיפ: היזהרו ממוניות מתחזות, ואל תרדו מהרכב אחרי ששילמתם ולפני שלקחתם את המזוודה שלכם מתא המטען.
19 תקועים עם כסף קטן? ברשת הפארמים CVS, שסניפים שלה תמצאו כמעט בכל פינת רחוב בניו- יורק, יש מכונות תשלום אוטומטיות שמעדיפות לקבל דווקא מטבעות. השירות עצמי: סורקים במכונה את הברקודים של המוצרים שקניתם ואחרי סיום החשבון שופכים לפתח המיועד לכך את כל המטבעות שלכם. המכונה ממיינת הכל באופן אוטומטי, ומודיעה אם וכמה חסר או מחזירה עודף.
20 nycgo.com הוא אתר המטפל בחמשת רובעי העיר: מנהטן, ברוקלין, ברונקס, קווינס וסטייטן איילנד. תמצאו בו שפע מידע מעודכן על אירועים, אטרקציות, פסטיבלים והתרחשויות, לצד כתובות והמלצות על חנויות, מסעדות, בתי מלון ועוד. תוכלו לרכוש באתר כרטיסים למופעים והצגות, ולהזמין מקום במסעדות נחשבות, ויש אפילו מדריך עירוני מעודכן שניתן להוריד למחשב או לנייד וגם להדפיס.
טיפ: ה-nycgo מפיצים גם את כרטיסי ה-CityPASS העירוניים, שמאפשרים כניסה לאטרקציות מגוונות בהנחה נאה, ועם אפשרות לקיצור התור בכניסה.
(שימו לב לאותיות הקטנות והקפידו לנצל את רוב ההנחות, אחרת העניין לא ממש משתלם).
