יאללה, אימוש, תתעוררי. חבל לבזבז את החופש (צילום: Shutterstock)
כמו מסיבת סיום בגן בשבע וחצי בבוקר, כמו חתונה של נודניקית מהעבודה, כמו ג'ינס ש"התכווץ בכביסה" מיד לאחר שנגסת בזנבו של קרואסון שקדים – כך נדחף לחיינו חודש יולי אוגוסט וכופה
עלינו מציאות עיסתית במידה בלתי סבירה. כן, לא התבלבלתי. אמרתי חודש. חודש אחד בן 60 ימים. שיגיד תודה שקיבל שני שמות. אני בכלל קוראת לזה "פעעעכס" וכל השיחות שלי מתנהלות כך: נו, מה אתם עושים בפעעעכס? וואלה לא יודעת, נראה לי ששוב ניתקע בתור לביקורת דרכונים בדרך ליוון. או למשל, עד מתי יש לכם קייטנה השנה? או, נהדר שאת שואלת, הפעם השקעתי בצהרון עד ה-18 בפעעעכס. זה כיף מאוד, אני ממליצה. על כל פנים, היום אשמח לשתף אתכן בניסיון לגלות איזה יולי-אוגוסטיות אתן, כדי שתוכלו להבין בעצמכן אם החופש הגדול הוא באמת גדול. או באמת חופש.
כותבת ומתרגמת. השתתפה בעונה הראשונה של "מחוברות", ובעלת טור אישי ב"לאשה".
אימא של שניים, בת זוג של אחד.
לא נוגעת בגלוטן ובסוכר בין חצות לשש בבוקר.
אימא של שניים, בת זוג של אחד.
לא נוגעת בגלוטן ובסוכר בין חצות לשש בבוקר.