הפנים האמיתיות של נועה תשבי: "לא לחשוב שהאושר נמצא במזרק"

איך הכול התחיל?

"כבר מגיל קטן, כשהייתי רואה ילדים בטלוויזיה, ידעתי שגם אני יכולה. בגיל 8 השתתפתי בפרסומת לאבקת כביסה, ובגיל 12 התחלתי ללכת לאודישנים. הפריצה הראשונה היתה במחזמר 'דוד' של ירון כפכפי בגיל 16, במסגרת להקת השכנים של צ'יץ', שהייתי חלק ממנה. בגיל 19, בזמן שהייתי חיילת בלהקה צבאית, קיבלתי את התפקיד בסדרה 'רמת אביב ג''. עשיתי בכלל אודישן לתפקיד של יעל (בר-זוהר), אבל יואל זילברג חשב שאני הרבה יותר מתאימה לתפקיד הביצ'ית. החיים השתנו בן יום. זה היה משהו מופרע, כי כבר לא יכולתי לצאת מהבית. שינוי מטורף. עד היום אני מודה על כך ליואל. הוא נפטר לא מזמן והצטערתי מאוד לשמוע".

מתי הוליווד נכנסה לתמונה?

"גבות אני מסדרת לבד. יש לי עניין מיוחד איתן, אני לא אוהבת שהן נראות מסודרות מדי. אוהבת אותן מבולגנות"

"גם חו"ל היה משהו שרציתי מגיל צעיר. תמיד חלמתי לחיות בשתי מדינות. בגיל 22 התחלתי לנסוע הלוך-חזור. זה משהו שקרה בהדרגה. גם עכשיו אני מחלקת את הזמן בין פה לשם. המינון משתנה משנה לשנה, בהתאם לכמות העבודה. כרגע זו השנה השנייה שלי כפרזנטורית של מותג האיפור המינרלי gaya cosmetics. יש לי גם תוכנית לייף סטייל בערוץ החיים הטובים ובקשת, כבר עונה שנייה. באל.איי יש לי עכשיו כמה פרויקטים כמפיקה ואני משתתפת כשחקנית בעונה הרביעית של 'הרומן' שתעלה עוד מעט. הייתי הראשונה שמכרה סדרה ישראלית לארצות הברית ויצרתי בעצם תעשייה שלמה. מאז 'בטיפול' מכרתי בסך הכול 13 סדרות – על חלק יודעים ועל חלק לא, וזה בכוונה. אבל זה שינה את התפישה של הוליווד לגבי ישראל כיצרנית תוכן ואני מאוד שמחה על כך".

"רק עכשיו אני מרגישה שהגעתי לגיל שתמיד הרגשתי בו. אף פעם לא הייתי דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט. תמיד הייתי עגלגלה, אז אני לא מרגישה אובדן של נעורים"(צילום: תומריקו)

מה את אוהבת פה, ומה את אוהבת שם?

"פה זה המשפחה, החברים, הים והאוכל. ושם? כולם מאוד מנומסים בכביש ונעים לנהוג. יש לי שם אחלה קהילה, גם ישראלים וגם לא. חברי אמת כאלה. אנחנו עושים יחד את כל השבתות והחגים. הם קוראים לי הרבנית תשבי, כי אני תמיד מארחת ומבשלת הכול לבד, ביג טיים. הכי בלבוסטה של החיים. מרק העוף שלי עם הקניידלך הוא הכי טעים בעולם. נקודה. רוס בעלי תמיד מתבאס שזה קורה רק פעמיים בשנה – בראש השנה ובפסח – כי רוב הזמן אנחנו אוכלים מאוד בריא. כשאנחנו מגיעים לארץ זה תמיד לתקופות מאוד ארוכות, לפחות לחודש. לארי יש פה אפילו גן קבוע – גן אופירה. הוא מרגיש שפה זה עוד סוג של בית ומדבר גם עברית וגם אנגלית".

לשחקניות בהוליווד קשה יותר להתבגר?

"פה זה המשפחה, החברים, הים והאוכל. ושם? כולם מאוד מנומסים בכביש ונעים לנהוג. יש לי שם אחלה קהילה, גם ישראלים וגם לא. חברי אמת כאלה. אנחנו עושים יחד את כל השבתות והחגים. הם קוראים לי הרבנית תשבי, כי אני תמיד מארחת ומבשלת הכול לבד, ביג טיים. הכי בלבוסטה של החיים"

"אני לא כל כך חווה את זה, כי תמיד שיחקתי תפקידים של מבוגרות יותר. אף פעם לא שיחקתי נערות. אני גם מאוד מאמינה שצריך להתבגר בשמחה. רק עכשיו אני מרגישה שהגעתי לגיל שתמיד הרגשתי בו. אף פעם לא הייתי דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט. תמיד הייתי עגלגלה, אז אני לא מרגישה אובדן של נעורים. יש כל כך הרבה עומק בנשים, שאני שמחה להתבגר ולהיות חלק מזה. תמיד מעציב אותי שהחברה מקבלת קמטים אצל גברים, אבל לא אצל נשים".

מה לגבי הזרקות, מילויים וניתוחים?

"אין לי שום בעיה עם זה. אני פשוט מפחדת ממחטים, אבל כשאחליט שהגיע הזמן אעשה גם. אני מאוד בעד לעשות דברים שעושים שמח, אני רק לא אוהבת את ההגזמות. מעציב אותי לראות בחורה בת 22 עם הגדלת שפתיים. באל.איי זה הרבה יותר קיצוני. ממש מטורף. גם אין לזה סוף. את לא יכולה להיות תמיד הכי יפה והכי צעירה. תמיד תהיה מישהי שהיא יותר. זה מרוץ מתיש ומטופש. אני מאמינה שצריך לשאוף לשמחה מבפנים. לא לחשוב שהאושר נמצא במזרק. הטיפוח החיצוני צריך רק לתמוך בעבודה הפנימית שלנו עם עצמנו. השאיפה של נשים להיראות אותו דבר מדהימה אותי. באל.איי כולן נראות אותו דבר. אבל אני לא נגד וגם אעשה, כשיגיע הזמן. כמו כל דבר בחיים, זה צריך להיות במידה".

"מעציב אותי לראות בחורה בת 22 עם הגדלת שפתיים. באל.איי זה הרבה יותר קיצוני. ממש מטורף. גם אין לזה סוף. את לא יכולה להיות תמיד הכי יפה והכי צעירה. תמיד תהיה מישהי שהיא יותר. זה מרוץ מתיש ומטופש"(צילום: תומריקו)

איך נראית שגרת הטיפוח שלך?

"ההרגל הכי טוב שלי הוא שאני מקפידה להסיר את האיפור בלילה, עד טיפת המסקרה האחרונה. אמא שלי לימדה אותי לנקות את הפנים היטב, וכמו תמיד היא צדקה. אני הולכת לקוסמטיקאית כל שלושה חודשים. בארץ זה לפולה, היא מדהימה. אני יוצאת ממנה והפרצוף שלי נראה זהב. היא עושה לי פילינג, טיפול בוויטמין C ויש לה מסיכת פנינים מדהימה. באל.איי אני הולכת למקום שנקרא קינרה. שם עושים לי טיפולים סטנדרטיים של ניקוי עמוק וכדומה. גבות אני מסדרת לבד. יש לי עניין מיוחד איתן, אני לא אוהבת שהן נראות מסודרות מדי. אוהבת אותן מבולגנות. בבוקר אני משתמשת בטונר, קרם לחות וקרם עיניים – הכול של גאיה. יש לי גם מכשיר מיוחד מהם, שמחדיר את הלחות מתחת לעיניים וגם עושה מסז'. אחר כך אני מורחת את המייק אפ המינרלי שלהם, שהוא גם קרם הגנה וגם פודרה. על הלחיים אני אוהבת לערבב שני גוונים של סומק: ורוד וחום. הצללה קטנה בעיניים, מסקרה ולחות פפאיה טבעית לשפתיים. זה הכול. בלילה אני מנקה את הפנים ומורחת קרם פנים עשיר".

מה לגבי הגוף?

"אני אוהבת למרוח שמן קוקוס על עור רטוב, מיד אחרי המקלחת. מספיגה את השמן היטב עם מגבת. בבושם אני לא משתמשת אף פעם. לא אוהבת. אני משתמשת בדאודורנט קריסטל. זו אבן קריסטל טבעית, מרטיבים אותה במים ומשתמשים. זה מוצר מצוין, שלא מלכלך את הבגדים. גם לסבתא שלי וגם לאמא שלי היה סרטן שד, וזה מאוד חשוב באיזה דאודורנט משתמשים. הקריסטל הוא טבעי ולא חוסם את נקבוביות הזיעה".

והשיער?

"באל.איי יש לי את אלון שלום, שיש לו סלון במלרוז והוא קולוריסט גאון. רק הוא עושה לי גוונים ומספר אותי. אני אוהבת למרוח על השיער שמן קוקוס ולהישאר איתו שעתיים לפני החפיפה. השיער נראה אחר כך משי. לחפיפה אני אוהבת את המוצרים של שמן מרוקאי. הם מדהימים, במיוחד השמן".

מה לגבי תזונה וכושר?

"בבושם אני לא משתמשת אף פעם. לא אוהבת. אני משתמשת בדאודורנט קריסטל. זו אבן קריסטל טבעית, מרטיבים אותה במים ומשתמשים. זה מוצר מצוין, שלא מלכלך את הבגדים. גם לסבתא שלי וגם לאמא שלי היה סרטן שד, וזה מאוד חשוב באיזה דאודורנט משתמשים"

"אמא שלי היתה מנהלת מרכז המזון במכון הייצוא הישראלי. בשנות ה-80 היא ידעה את כל מה שכולם יודעים היום על אוכל בריא, סוכרים ובשר אדום. בחיים לא אכלנו בשר אדום בבית. אכלנו תמיד הרבה ירקות, דגים ואורז מלא, ורק סלטים טריים, כי הוויטמינים מתחמצנים מהר. קולה ומיץ פטל לא נכנסו אלינו הביתה. היא ממש הקדימה את זמנה וכולנו הרווחנו מזה. אני מאוד מקפידה על אוכל בריא, אבל לא אוסרת על עצמי לאכול. הקו המנחה הוא בריאות ולא רזון. בבוקר אני שותה תמיד קפה עם פרי או יוגורט לפני האימון. אחרי האימון, לחם אורז מלא עם ביצה. ארוחות הצהריים שלי הן תמיד בחוץ, תוך כדי פגישות: דג או עוף עם סלט. אחר הצהריים – חטיף גרנולה או שקדים. בערב רוס ואני אוכלים דגנים וקטניות, או קציצות קינואה או קציצות דגים, כי רוס צמחוני. אנחנו גם אוהבים לשתות יין, שלוש פעמים בשבוע לפחות. החולשה הגדולה שלי היא סוכרים. זו נקודת תורפה רצינית אצלי. אבל החיים קצרים ואני מעדיפה להיות מידה אחת יותר, שמחה ומאושרת, מאשר רזה, נרגנת ועצבנית. בכלל, לכל אישה יש את מידת הגוף הבריאה שלה, שהיא בדרך כלל 7-2 קילו יותר ממה שאומרים לנו להיות. זו נורמה שהיא לא נורמלית. אי שביעות רצון תמידית, כשאת כל הזמן לא שבעה.

"לגבי כושר, המוטו שלי פשוט: אין יוגה – אין חיים. שלוש פעמים בשבוע וגם אימונים אינטרווליים במכון כושר קרוב לבית. בארץ אני מתאמנת אצל ליקי רוזנברג בנמל, שלוש פעמים בשבוע. היא קורעת אותי. אני מקפידה לשתות תמיד הרבה מים. יש עליי בקבוק מים כל הזמן. אני חושבת שבגלל זה העור שלי נראה כל כך טוב".

איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה?

"צאי מהשמש! בגיל 16 הייתי מורחת על עצמי שמן תינוקות והולכת לים. זוועה".

צולם במלון בראון ביץ' האוס בתל אביב | איפור ושיער בתמונות סטילס: רפאל איתי ברון | שמלה שחורה: Noxtelaviv | טי שירט: Jombes Jones

_________________________________________________________________________

ואיך נראות הפנים האמיתיות של גלית גוטמן בלי איפור?

הפנים האמיתיות של גלית גוטמן: "לא לפחד מבוטוקס, רק לבחור נכון". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: טל שחר)