ביום שני שעבר בשעה שבע בבוקר קיבלו האחיות ורד וזוהר בלנק, המעצבות מאחורי המותג סטלה אנד לורי, שיחת טלפון מהסטייליסט הצמוד של נטע ברזילי, בשעה שהמשלחת הישראלית לאירוויזיון חגגה את ניצחונה בנמל התעופה בן גוריון, והחלה בהכנות בהולות להופעת הענק של ברזילי אותו ערב בכיכר רבין בתל אביב. "השרירים שלי בגוף עוד תפוסים מהמתח של אותו היום", מספרת ורד בהתרגשות בראיון בלעדי ל-Xnet. "בשמונה בבוקר כבר חיפשנו בדים בנחלת בנימין. ידענו שהיא צריכה בגד של מנצחת, וחיפשנו בד שיזכיר כדור דיסקו. תוך שעה גייסנו את כל הצוות שלנו, ובגלל שזו נטע - כולם התגייסו במהירות. בחמש וחצי בערב שלחנו לה את הבגד, ללא מדידה מוקדמת, ולשמחתנו, הוא ישב עליה בול".
בשבועיים האחרונים קשה היה שלא לראות את הקשר שנרקם בין הגיבורה הלאומית התורנית למותג הבגדים מרחוב בזל בתל אביב, שעד כה שמר על פעילות שקטה, מתחת לרדאר התקשורתי. מרגע שנחתה ברזילי בליסבון, עם מזוודה מלאה פריטים של סטלה אנד לורי, שחוגג בימים אלו יומולדת שבע והיה מוכר כמותג ליודעי ח"ן מתעשיית האופנה, זכה לפרסום לחובק עולם, הודות להופעותיה היומיומיות של ברזילי בליסבון.
בחיבור בין המותג לברזילי לא היה מעורב מערך יחסי ציבור משומן, כפי שניתן היה לדמיין, גם לא מהלך עסקי יזום מצד המעצבות עצמן. "אנחנו אפילו קצת מתביישות לתייג אותה אצלנו. לא נעים לנו שיצטייר כאילו אנחנו רוכבות על ההצלחה שלה", אומרת ורד, 34, האחות הצעירה מבין השתיים. "גם כשהיא ניצחה לא הבנו את גודל הדבר", מוסיפה זוהר, 39, שנראית במבוכה מהמעמד.
את הקשר עם המותג יזמה ברזילי עצמה, בתיווכו של הסטייליסט איתי בצלאלי, שהמליץ לה לגשת לחנות. מעצבות סטלה אנד לורי מייצרות שמלות, אוברולים, חצאיות, מכנסיים וחולצות – כולם במידה אחידה (וואן סייז), שמתאימה לנשים בטווח המידות הרחב שבין 36 ל-48 שיכולות להרשות לעצמן מחירים שנעים בין 880 שקל עבור שמלה קצרה ל-1,439 שקל לשמלת מקסי. בעמוד האינסטגרם של המותג ניתן לראות כיצד הבגד מקבל אופי אחר על מבני גוף שונים, כמו אוברול מנומר שנתלה ברישול על מידותיה הקטנות של הבלוגרית נסטיה ליסנסקי, או זוכה למראה עוצמתי ומלא אישיות כשהוא נלבש עם פאוץ' ורוד מפלסטיק על ידי ברזילי בליסבון. "נטע התקשרה לפני הנסיעה לליסבון וביקשה להגיע לחנות", משחזרת ורד. "הרגשנו שיד הגורל הפגישה אותנו, כי רצינו ליצור איתה קשר כבר קודם ולא ידענו איך עושים את זה", משחזרת ורד. "היא הגיעה לבד, מדדה את כל החנות, ולקחה איתה לא מעט דברים. אני לא חושבת שהבנו את כוח החיבור באותו רגע".
למה את מתכוונת?
ורד: "מעבר לזה שאנחנו אוהבות את נטע ומאמינות באג'נדה שהיא מעבירה, הרגשנו שהסיפור שאנחנו מספרות מזה שבע שנים סוף סוף יצא לאור. אנחנו אוהבות את הרעיון שאנחנו לא זארה או H&M, ושכל בגד שלנו נראה אחרת על מבני גוף שונים. אנחנו מאמינות שהאדם מביא את הביטוי לבגד והבגד הוא רק הכלי לביטוי אישי".
זוהר: "היו לי דמעות בעיניים כשהבת שלי בת ה-5 באה אליי ואמרה, 'יו, איזה יפה נטע'. באותו רגע הבנתי שהאג'נדה והשינוי שהיא רוצה לעורר, מחלחל לדור הצעיר"
זוהר: "בבודהיזם אומרים שאדם צריך שיהיה נעים להיות לצדו, ושיהיה לו נעים עם עצמו. עם נטע שני הדברים הללו מתקיימים. עקבנו בשקיקה אחרי הסטוריז שלה באינסטגרם, והאנרגיה שהיא הפיצה היתה מדהימה. היו לי דמעות בעיניים כשהבת שלי בת ה-5 באה אליי ואמרה, 'יו, איזה יפה נטע'. באותו רגע הבנתי שהאג'נדה והשינוי שהיא רוצה לעורר, מחלחל לדור הצעיר".
ורד: "אני מרגישה שביום שנטע נחשפה היא שינתה את העולם. היא הביאה לבמת האירוויזיון את האדג'יות, והצליחה להישאר נאמנה לעצמה מבלי להתחנף".
עד כמה החיבור שלכן עם נטע השפיע על המכירות?
ורד: "יש תנועה ברשתות החברתיות".
"אבל אין שינוי במכירות", משלימה זוהר. "היו לנו הרבה יותר פניות של לקוחות פלאס סייז, אבל כאלה היו גם קודם".
נטע שילמה על הבגדים או קיבלה אותם בתמורה לקרדיט למותג?
"הבאנו לנטע את הבגדים במתנה, כי אנחנו מאמינות בה. אפילו לא ביקשנו שתתייג. השיח בינינו מאוד נעים. בחיים לא ביקשנו מסלבריטאיות או בלוגריות שילבשו אותנו. זה תמיד הגיע מצדן"
"הבאנו לה את הבגדים במתנה, כי אנחנו מאמינות בה. אפילו לא ביקשנו שתתייג. השיח בינינו מאוד נעים. בחיים לא ביקשנו מסלבריטאיות או בלוגריות שילבשו אותנו. זה תמיד הגיע מצדן. קרה כבר שנתנו למישהי בגד והיא לא העלתה לאינסטגרם - בחיים לא התקשרנו לבקש את זה. לא נעים לנו להיות במקום הזה - מרגיש לנו לא מכבד".
הלקוחות שלנו יפות בכל מידה
גם ביום שלאחר "אפקט ברזילי", לא נראה כי האחיות בלנק מתכוונות למנף את הבאז ולסחוט ממנו את פירות ההצלחה של החיבור עם זוכת האירוויזיון. להיפך, לאורך כל השיחה הן נשמעות מעט מבוישות, כמעט מתנצלות, על החיבור עם ברזילי. "אפילו לא קידמנו פוסט ממומן ברשתות החברתיות. לא נעים לנו", הן אומרות.
את סטלה אנד לורי הקימו לפני שבע שנים, לאחר שבחרו להניח בצד את עיסוקיהן הקודמים. זוהר היתה מנהלת מותג יוגורטים ובעלת תואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל, ורד בדיוק סיימה לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב. הן נרשמו ללימודי עיצוב תיקים בבית הספר "הגילדה", וכבר במהלכם החלו לעצב תיקים. באופן טבעי, וללא השכלה פורמלית, המשיכו לעיצוב בגדים, כשהפריט הראשון שיצרו היה שמלת שכמייה כחולה מבד דריל במראה אוברסייז, עם צווארון מעוגל בסגנון שנות ה-50. כעבור שנתיים פתחו חנות בכיכר מסריק יחד עם מותג הנעליים אוליב תומאס, ולפני כשנתיים עברו לחנות נפרדת ברחוב צדדי במתחם בזל. שתיהן נשואות ואמהות לשני ילדים ומתגוררות בתל אביב.
מעבר לעבודה המשותפת ולתווי הפנים הדומים של השתיים, ישנה סימביוזה מלאה ביניהן. "אנחנו מפלצת דו ראשית", צוחקת זוהר, ומוסיפה כי כבר מילדות בשכונת בבלי בצפון תל אביב, פיתחו השתיים טעם דומה. "גדלנו בבית עם מודעות לעיצוב, ותמיד היו לנו בחירות אחרות מכל היתר", היא אומרת. "אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, לדוגמה, יוצאת בערב עם חברות עם תיק על הגב, כשכל האחרות הלכו עם תיק קטן על הכתף".
ורד: "תמיד גם שאלנו אותנו בנפרד, 'לא חם לך?' כי בין אם היה קיץ או חורף, תמיד אהבנו מראה של שכבות. כנראה שזה החינוך שקיבלנו. עד לפני חמישה חודשים אמא שלנו עבדה במחלקה המשפטית של הבנק הבינלאומי, וגם ב-40 מעלות חום, תמיד היא היתה לבושה ז'קטים מחויטים של אליאן סטולרו. זה מה שהכרנו. כל השאר היה 'שמאטה!', כפי שסבתא שלנו היתה אומרת במלרע".
סטלה ולורי הם השמות של שתי הסבתות שלהן, שלדבריהן היו בעלות טעם אופנתי יוצא דופן ("בועה מוחלטת בתוך תל אביב"). סבן מצד האם הוא ארנסט נוימן, ממקימי מפעל השלגונים המיתולוגי "ארטיק", שמשנת 1962 ייצר בישראל את אחד הממתקים המפורסמים בעולם, שזכה בישראל לשם קרמבו. "סבא שלנו המציא את השם קרמבו", הן אומרות, "אבל הקרדיט שלו די הושמט".
ורד: "אני מרגישה שביום שנטע נחשפה היא שינתה את העולם. היא הביאה לבמת האירוויזיון את האדג'יות, והצליחה להישאר נאמנה לעצמה מבלי להתחנף"
ניכר כי הערכים העיצוביים של המותג שהקימו הנכדות – נועזות ויזמות - התבססו על החינוך שקיבלו בבית. "אנחנו מרגישות שיש לנו הרבה יותר חופש להעיז, דווקא בגלל שאין לנו השכלה פורמלית באופנה", אומרת ורד, וזוהר מוסיפה: "יכול להיות שאם היינו לומדות באופן פורמלי לא היינו סטלה ולורי. אנחנו מגדירות את עצמנו עוסקות בעיצוב רב תחומי. במקרה אנחנו מעצבות בגדים".
"כששואלים אותי מה אני עושה, אני אומרת שיש לי עסק", צוחקת ורד. "אנחנו לא מתחברות לתואר מעצב אופנה. לא כי זה משהו שלילי, פשוט מבחינתי הבגד יכול להיות רהיט. במקרה לובשים אותו על הגוף".
מדוע בחרתן לעצב ולייצר רק בוואן סייז?
זוהר: "זה לא נעשה מבחירה כלכלית, אלא מרצון לעצב למבחר של נשים ומבני גוף. גילינו שנשים מרגישות נוח בתוך וואן סייז, כי לא ממתגים אותן והמידה הופכת ל'נון אישו'. זה משחרר אותך. כשנטע הגיעה ומדדה את האוברול המנומר היא קפצה משמחה ואמרה "זה יפה לי, אני יפה'. וזה בדיוק המסר שלנו: הלקוחות שלנו יפות בכל מידה".
______________________________________________________
ואיך נראות הפנים האמיתיות של דנה אשכנזי מול המראה?
