הכנרת בעיניי היא סמל לכל מה שישראלי. היא זיכרונות הילדות המוקדמים והמאוחרים שלי. בחופיה ביליתי בכל קיץ, כשאחותי ואני היינו נוסעות לסבתא בקיבוץ דגניה א', מעבירות ימים שלמים על החוף עד שהשמש שקעה.
היינו שוחות ומשתזפות ומדברות, והכנרת הייתה שם תמיד מולנו ולצדה הדקלים והאור המיוחד שיש כאן. לפנות ערב היינו הולכות ברגל יחפות חזרה לקיבוץ, ואני עוד זוכרת את האדמה לוהטת מתחת לכפות רגלינו. אלה הרגעים שמחברים אותי לארץ והם בעיניי תמצית הישראליות.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט