לא לגברים בלבד: כלות פרס ישראל ממליצות על המועמדות שלהן

גם השנה פרס ישראל ניתן בעיקר לחתנים, פחות לכלות. על רקע יום האשה, הידיעה כי השנה שוב יש פער משמעותי בין מספר הזוכים לבין מספר הזוכות עוררה ביקורת ציבורית חריפה. לאחר שהוכרזה עשיריית זוכים ראשונה בפרס היוקרתי, כולם גברים ראויים, הודיע שר החינוך נפתלי בנט על הענקת פרס ישראל בתעשייה לזוג יהודית ויהודה ברוניצקי, מקימי חברת "אורמת". ההודעה על זכיית התעשיינית המובילה שחולקת את הפרס עם בעלה, לא הצליחה לעצור את שטף הביקורת הציבורית, הציוצים והסטטוסים הזועמים של חברות כנסת וארגוני נשים.

עד שנת 2017 ניתן פרס ישראל לרק 107 נשים מתוך 704 זוכים וארגונים. בעוד בעשורים האחרונים נשים מהוות בין 15-33 אחוזים מהזוכים בפרס, לפני כן היו גם שנים שבהן זכו בפרס אך ורק גברים.

בימים הקרובים יוכרזו שני זוכים נוספים, בין השאר בפרס מפעל חיים. חוץ מלהחזיק אצבעות לכך שיימצאו בקטגוריות האחרונות כלות ראויות, פנינו לשש כלות פרס ישראל וביקשנו מהן להרכיב רשימה אלטרנטיבית, נשית, וראויה לפרס:

יש לכן מועמדות מתאימות? ספרו לנו עליהן בפייסבוק

הנימוקים: "אלברשטיין גאלה את היידיש ואת שירת ארץ ישראל ומקפידה על המילה העברית בבחירת שיריה. אישה קטנה עם גיטרה ועולם ומלואו, שאחראית על הפסקול שמלווה אותנו כל כך הרבה שנים. אני לא מבינה איך היא לא קיבלה עד היום את פרס ישראל".

חווה אלברשטיין. "אחראית על הפסקול שמלווה אותנו כל כך הרבה שנים"(צילום: אילן בשור)

הנימוקים: "גם בשנה שבה זכיתי בפרס ישראל ולאורך שנים רבות, מחיתי על הייצוג הנמוך בפרס של 51 אחוז מהאוכלוסייה. הגיע הזמן לחשוב על קריטריונים חדשים לקבלת הפרס, לבד ממצוינות אקדמית. צריך לחשוב על נשים שנמצאות מתחת לרדאר אך עושות דברים מופלאים.

"אני חושבת שנשים, כמו ויקי קנפו, פעילה חברתית ומנהיגת מאבק האמהות החד־הוריות נגד הגזירות הכלכליות בשנת 2003, הביאו איתן אמירה חשובה מאוד. כשויקי קנפו צעדה לבדה ממצפה רמון לירושלים והקימה אוהל מחאה, היא נלחמה באופן נחרץ על דברים שהאמינה בהם, והיא ראויה לפרס ישראל ולייצוג בכנסת, לא בהכרח בסדר הזה".

ויקי כנפו. "נלחמה באופן נחרץ על דברים שהאמינה בהם"(צילום: שי שמואלי)

הנימוקים: "נעמי חזן פיתחה קריירה מרשימה ומפוארת בתחום האקדמי ואז עברה לעולם הפוליטי. להערכתי, היא עשתה עבודה חשובה ומשמעותית כדי לקדם את העמדות הפוליטיות שלה כחברת כנסת מטעם מר"צ וכנשיאת הקרן החדשה לישראל. נעמי חזן היא מנהיגה ראויה ומשמעותית בחברה הישראלית".

נעמי חזן. "מנהיגה ראויה ומשמעותית"(צילום: אלכס קולומויסקי)

הנימוקים: "מדובר באישה שפרצה את תקרת הזכוכית כשהייתה הראשונה שהביאה מדליה אולימפית בתחרויות הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה 1992. כיום היא אשת עסקים וחברה בהנהלת הוועד האולימפי ועוסקת בקידום נשים בספורט האולימפי בישראל".

יעל ארד. "פרצה את תקרת הזכוכית" (צילום: עדי הדר)

הנימוקים: "שתי הנשים המרשימות לבית דיין ראויות לפרס ישראל על מפעל חיים: רות דיין על הקמת 'משכית' ופעילותה האינסופית לקירוב בין שני העמים שחולקים שטח אדמה אחד. בתה, יעל דיין, היא פעילה בלתי נלאית לזכויות אדם וחלוצה במלחמה לזכויות הלהט"בים.

"הייתי מוסיפה לרשימת המועמדות גם את נעמי פולני מ'התרגולים', פרופ' חביבה פדיה, חוקרת קבלה, שראויה לפרס מפעל חיים בתחום תרבות ישראל, ונורית זרחי, משוררת וסופרת מקורית, בעלת יכולת מסתורית לטלטל את הנפש, שראויה לפרס ישראל לספרות".

רות דיין. "על הקמת 'משכית' ופעילותה האינסופית לקירוב בין שני העמים"(צילום: יונתן בלום)

פרופ' חביבה פדיה. "ראויה לפרס מפעל חיים בתחום תרבות ישראל"(צילום: חיים בורנשטיין)

הנימוקים: "פרופ' שחר ראויה לפרס ישראל בהיסטוריה על מחקריה המצוינים בנושא העלייה לרגל והמסורות הקדושות של ארץ ישראל בקרב שלוש הדתות".

ממשרד החינוך נמסר כי "פרס ישראל מוענק לפורצי דרך ומצטיינים בתחומם. הוא אינו ייצוגי ואינו ניתן לפי מפתח מגדרי, עדתי או מגזרי. השנה עדיין לא פורסמו כל הזוכים, כך שמוקדם להסיק מסקנות. כמו כן, יודגש כי המועמדים לקבלת הפרס מוגשים בידי הציבור הרחב, ולפיכך ניתן לבחור רק מתוך רשימה זו. כמו כן, בכל קטגוריה מתכנסת ועדה מקצועית, שאינה מודעת לעבודות הוועדות האחרות, ובמרבית הרכבי השופטים יש ייצוג לנשים".