בבית הוא עושה לכם טרור שינה, אבל בגן ישן "כמו תינוק"? כך תתמודדו

דניאל היה אז בן 7 חודשים ולהורים שלו, זוג מקסים, היה ערב קבוע שבו הם בזמן זוגי וסבתא מגיעה לשמור על הקטנצ'יק. סבתא ממש אהבה להרדים את דניאל על הידיים ולרוב גם לא הייתה ממהרת להניחו במיטה, אלא נהנית להישאר איתו בידיים על הספה. ההורים פנו אלי מוטרדים. הרי עבדנו כל כך קשה על לנתק את דניאל מהירדמות על הידיים וסבתא פתאום מגיעה והורסת הכל. הם הציעו לבטל את הערב הזוגי שלהם כדי לא ליצור רגרסיה בגלל סבתא.

בגן הוא דווקא ישן מצוין

מהרגע שתינוק נולד יש התעסקות אינסופית בשינה שלו (ובמרקמי היציאות, אבל זה כבר למומחית אחרת): איך הוא נרדם, כמה ישן, כמה פעמים קם לאכול ומתי התעורר. אין ספק שזה אחד הנושאים שהכי מעסיקים הורים, ובצדק.

אך מה קורה כשהדברים יוצאים קצת מהשליטה שלכם? כשהתינוק נכנס למסגרת, למשל? אם הוא נמצא אצל מטפלת אז זה כנראה פשוט יותר. היא יכולה לפעול לפי ההוראות המדויקות שלכם ויש לה תשומת לב מלאה לתינוק ולצרכי השינה שלו. אך מה קורה במשפחתון? בגן? כשיש עוד ילדים והיחס הוא כבר לא 1:1. ומה קורה כשסבתא שומרת עליו ומלמדת אותו דרכי הירדמות חדשות לגמרי?

הפעם החלטתי לכתוב לכם קצת על השינה של תינוקות ופעוטות במסגרות החינוכיות והסבתאיות. קצת טיפים לאנשי הצוות (זה הזמן לתייג או לשלוח לגננת ולסבתא את הכתבה) וכהרגלי בקודש - מילות הרגעה אליכם, ההורים.

אבל לפני שאתחיל - אחזור לרגע לדניאל וסבתא שלו. דיברנו על כך רבות ובסופו של דבר כמובן שהמלצתי בחום לשמר את הערבים שלהם ולתת לסבתא לעשות כרצונה. עם הזמן הם ראו שבאמת לא הייתה לכך השפעה על ההרדמות שלהם עם דניאל. הוא למד לישון במיטה באופן עצמאי והסבתא המשיכה להרדימו על הידיים עד השלב שזה כבר נהיה קשה מדי פיזית.

מה כן אפשר לעשות כדי להקל על הילדים? נכון שאמרנו שאופן ההרדמה לא משפיע או מקלקל את המצב בבית, אך יש דברים שגם גננות יכולות לעשות כדי להקל על הילדים את הכניסה לשינה (למרות שבגן בדרך כלל הלחץ החברתי מכריע וכולם נרדמים כך או אחרת).

פעולות מקדימות לשינה בגן:  

טקס שינה: אחד הדברים הטובים בגן הוא סדר היום המובנה שלו. זה מאוד עוזר ומקל על הילדים שהם יודעים מה הולך לקרות הלאה ומכינים את עצמם בהתאם. לדוגמא, אם הילדים יודעים שלאחר ארוחת הצהריים יש החלפת בגדים וחיתולים ואז הולכים לישון - זהו סוג של טקס שינה שיעזור להם להירדם במהרה וימנע התנגדויות.

 

החשכה: אני לא מדברת כמובן על חושך מוחלט, אבל כיבוי אורות, הגפת תריסים או וילונות - תכניס את הילדים לאווירת שינה מתאימה יותר ותקל על ההירדמות.

 

• להיות שם עבורם: ילדים בגן בדרך כלל נרדמים עצמאית גם אם בבית יש תלות כלשהי (ידיים, הנקה, בקבוק וכד'), אך ישנם ילדים שגם בגן מתקשים ונזקקים לעזרה כלשהי מהצוות. חברי הצוות צריכים בעיקר לעשות מה שהם עושים הכי טוב - להיות קשובים לכל ילד וצרכיו. אם הוא צריך שישבו לידו קצת, שילטפו אותו עד שנרדם - אני ממליצה לאפשר זאת כדי שיצליח לישון בצורה רגועה.
  

 

• בקבוק - כן או לא? לגבי תינוקות קטנים, הרבה גננות נוטות להרדימם עם בקבוק, פשוט כי זה קל יותר. גם כאן, אין השפעה על מה שתעשו בבית ולכן אם לכם זה לא מפריע - תנו להן להרדימו באופן זה.
  

 

עכשיו אפשר להבין למה ילדים שעושים בבית "טרור שינה" נרדמים בגן דווקא בקלות. זה לא משהו אישי נגדכם, אלא להיפך - הם יודעים שאתם ההורים שלהם, שאיתכם הם יכולים לעשות ולנסות הכל ושתמשיכו להיות שם בשבילם. ובינינו, הם גם צודקים.

 

• בתמונה למעלה: עוזרת הגננת לונה מסייעת לילדי גן בשדה לשקוע בשינה.