הילארי קלינטון הייתה בוודאי שמחה למחוק מהארכיונים את התצלומים שמתפרסמים כאן למעלה, שבהם היא נראית בחברתו של הארווי ויינשטיין, מפיק הסרטים ההוליוודי, שפרשת ההטרדות המיניות המיוחסות לו התפוצצה ברעש גדול לפני מספר שבועות. על פי הערכות, מאז 1992 תרם ויינשטיין כמיליון וחצי דולר למפלגה הדמוקרטית, כולל לקמפיינים של ברק אובמה, אבל את המחיר משלמת בימים אלה דווקא קלינטון, שלפני פחות משנה הפסידה את הנשיאות לדונלד טראמפ.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- האלוף הוא עירום: גיא ברנע רוצה שתתרחצו בים בלי בגדים
חמישה ימים ארוכים חלפו מאז שהפרשה נחשפה ועד שהתפנתה קלינטון לפרסם תגובה בנושא. "אני המומה ומזועזעת", אמרה. "ההתנהגות שמתארות הנשים האלה היא בלתי נסבלת. אומץ ליבן והתמיכה בהן הם קריטיים כדי לעזור בעצירת התנהגויות כאלה". ימים אחדים לאחר מכן, בראיון לסי-אן-אן, אמרה: "זה בלתי נסבל. ממש לא ידעתי על כך, ואינני יודעת מי כן ידע".
קלינטון גם הצהירה שבכוונתה לתרום לצדקה את הכספים שקיבלה מויינשטיין, שמוערכים בעשרות אלפי דולרים, אבל בשום תגובה היא לא התייחסה לקשר שהיה לה עם המפיק וגם לא לסיוע שקיבלה ממנו. זה הספיק כדי שהבית הלבן ייצא נגדה בנושא. היועצת האסטרטגית קליאן קונוויי, מי שהובילה את הקמפיין התקשורתי של טראמפ בתקופת הבחירות וכעת חברה בצוות היועצים שלו, התראיינה לרשת פוקס וטענה שלקלינטון לקח יותר מדי זמן להגיב לפרשה, ושתגובתה הייתה רפה מדי, לדעתה. התוצאה: הילארי קלינטון, שבשבוע הבא תחגוג את יום הולדתה ה-70, שוב הפסידה, אף שבמקרה הזה היא ממש לא אשמה.
ימים קשים מאוד-מאוד
ב-8 בנובמבר 2016 היא הייתה אמורה לנצח; כך קבעו הסוקרים, אבל אחרי שהקולות נספרו, התברר כי למרות העובדה שהמועמדת הדמוקרטית גרפה את רובם, היא לא זכתה לכמות האלקטורים הנדרשת כדי להיכנס לבית הלבן. למחרת ההפסד נצפתה קלינטון ביער במחוז ווסטצ'סטר שבמדינת ניו יורק, מטיילת עם בעלה ביל ועם כלביהם; אזרחית בשם מרגו גרסטר, שטיילה במקום עם בתה הפעוטה, ניגשה אליה, חיבקה אותה ותיארה את האירוע בפוסט בפייסבוק שנעשה ויראלי בתוך זמן קצר. גרסטר כתבה שליבה נשבר כשנודעו תוצאות הבחירות. קלינטון, מצידה, לא הכחישה שעברה תקופה קשה. "לא אייפה את המציאות: אלה היו ימים קשים מאוד-מאוד", אמרה זמן קצר לאחר מכן. לפני מספר שבועות, באירוע שנערך בכנסיית ריברסייד בניו יורק, היא שוב התייחסה להפסד וסיפרה כי קיבלה באותה תקופה תמיכה מבני משפחה ומחברים וכן נעזרה בתפילות ובפעילות גופנית כדי להתמודד עם התבוסה.
תחילה נראה היה שהיא מתרחקת מאור הזרקורים: דיווחים מוושינגטון טענו שקלינטון ובכירי מפלגתה עסוקים בניתוח מעמיק של הסיבות שהובילו להפסד. מאוחר יותר, לאט ובהדרגה, חזרה קלינטון לחיים הציבוריים: היא התמקדה ביוזמות מדיניות שונות והגבירה את עוצמת הביקורת שלה על הנשיא החדש. קלינטון גם החלה לדבר בהרחבה על הגורמים העיקריים שהובילו, לדעתה, לתבוסה - סיקור תקשורתי בעייתי, התערבות רוסית במערכת הבחירות והחלטתו של ראש האף-בי-איי הקודם, ג'יימס קומי, לפתוח מחדש 11 ימים לפני הבחירות את חקירת האי-מיילים שהיא שלחה מתיבה פרטית.
בראיונות הדגישה קלינטון שחרף ההפסד שלה, מצבה האישי טוב יותר מזה של ארצות הברית – רמז עבה למה שהיא חושבת על האיש שנבחר לנשיא. במארס פורסם שקלינטון אמרה בפגישה סגורה כי היא "מתקשה לצפות בחדשות" ו"מוכנה לחזור (לפוליטיקה)". באפריל אמרה ל"ניו יורק טיימס": "כאדם, אני בסדר. כאמריקאית, אני די מודאגת". חודש לאחר מכן הודיעה באמצעות הטוויטר על הקמת תנועה חדשה, "Onward Together" ("קדימה, יחדיו"), שמבקשת "לקדם ערכים פרוגרסיביים לבניית עתיד טוב יותר באמצעות עידוד התארגנות, מעורבות והשתתפות בפעילויות פוליטיות". תנועה זו היא אחת ממספר ארגונים שהוקמו על ידי פעילים דמוקרטים בתגובה לממשל טראמפ וכהכנה לבחירות הבאות. נראה שבעזרת התנועה הזו מבקשת קלינטון לסלול את דרכה בחזרה לחיים הציבוריים.
בין לבין, היה לה זמן לפרגן לסרט "וונדר וומן" שבכיכובה של גל גדות. ביוני האחרון היא השתתפה באירוע של ארגון "נשים בקולנוע" ואמרה שם: "עדיין לא צפיתי בסרט, אבל אני בהחלט מתכוונת לעשות זאת, בין השאר משום שביימה אותו פטי ג'נקינס הנהדרת. נראה לי שסרט על אישה חזקה, מלאת עוצמה, שנלחמת כדי להציל את העולם מאסון בינלאומי ענק, מתאים לי בול".
גאווה ודעה קדומה
באוגוסט עשתה קלינטון הפסקה מפעילות ויצאה עם בעלה ביל לחופשה בבית של חברים בהמפטונס, לונג איילנד – אתר הנופש החביב על האליטה הניו-יורקית. ייתכן שפסק הזמן תוכנן דווקא במועד זה משום שקלינטון ידעה שמיד אחר כך מחכה לה תקופה אינטנסיבית של עבודה: ב-12 בספטמבר הוציאה ספר חדש, "מה קרה?", שעוסק במסע הבחירות, ומאז היא מנהלת קמפיין נרחב, מלא ראיונות והרצאות.
בספר עצמו היא מתגלה כבעלת חוש הומור. כהונתו של הנשיא החדש, למשל, מתוארת על ידה כך: "דונאלד טראמפ מבלה בערך 20 אחוז מזמנו במועדוני הגולף היוקרתיים שלו, ולפעמים אני תוהה: אם מחברים את הזמן שהוא משקיע בגולף, בטוויטר ובצפייה בחדשות בכבלים – מה נשאר?" גם במסע היח"צ היא מוכיחה יכולת לשלוף פאנצ'ים משעשעים. לדוגמה, כשנשאלה באירוע בוושינגטון את מי היא מעדיפה – את פוטין או את טראמפ - השיבה מיד, לקול צחוקם של הנוכחים: "ובכן, התמודדתי נגד שניהם".
אבל עם כל הצחוקים, קלינטון בעיקר מודאגת. בראיון שהעניקה השבוע לערוץ 4 הבריטי אמרה שהיא עדיין מאמינה שטראמפ מהווה סכנה לעולם. "הוא מתנהג באופן אימפולסיבי, שמבלבל אנשים", אמרה, "והדבר הזה לא טוב ליציבות העולמית". בהמשך הראיון התייחסה לכוחו של טראמפ ברשתות החברתיות ולעמדות הגזעניות שהוא מקדם. "אנשים שהיו להם אולי 12 עוקבים ברשת זכו לפתע לאלפי עוקבים משום שדונאלד טראמפ, בעודו רץ לנשיאות, שיתף את ההערות הגזעניות שלהם", הסבירה. "כל דעה קדומה שמישהו החזיק – טראמפ הזין לו אותה".
ומה היא תעשה כשקידום הספר יסתיים? החודש פורסם שקלינטון בוחנת אפשרות ללמד באוניברסיטאות (לפי אחד הדיווחים, היא קיימה שיחות בנושא עם מנהלי אוניברסיטת קולומביה בניו יורק), אבל סי-אן-אן ציטטה מקורבים שאמרו שלא סביר שהיא תבחר במסלול הזה. מקורבים אחרים אמרו שהיא כנראה לא תנסה לרוץ שוב לנשיאות; עם זאת, הדגישו, אין ספק שהפעילות הציבורית שלה לא תיפסק.
______________________________________________________
הדיווה הזו הייתה יכולה להיות הגברת הראשונה של ארצות הברית. הקליקו על התמונה:
