בגיל 11 ראתה קים וייס מודעה לאודישן לחברת קדס קידס. יחד עם חברותיה מבית הספר היסודי אלחריזי בשכונת תל ברוך הישנה, היא החליטה להתמודד על התפקיד הנכסף להצטלם למותג, והיתה היחידה מכיתתה שנבחרה. אבל האופוריה הרגעית שחוותה הסתיימה מהר מאוד. "היו איתי בכיתה בנות סופר יפות שלא הסתדר להן שבסוף אני, הטום בוי של הכיתה, קיבלתי את הקמפיין. משם המצב התדרדר ועשו עליי חרם במשך שנה", נזכרת וייס במפגש המתקיים בבית הוריה. "בגלל שיש לי גב חזק מהבית, ההורים שלי אמרו לי, 'הכול בסדר, אז תהיי עם הבנים'. זה שרט אותי בתור ילדה, ובמהלך השנה המצב רק החמיר עד שבסוף הלכתי ללמוד בתיכון הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, במקום לליידי דיוויס שנמצא במרחק הליכה מהבית. זה היה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלי - התרחקתי מהסצנה של צפון תל אביב, שבה כל הבנות הן שיבוטים אחת של השנייה, ופגשתי אנשים שהחיים שלהם לא היו ורודים. האינטגרציה היתה טובה בשבילי".
גם היום, בגיל 23, "פרשת החרם" עדיין מעוררת בקים אמוציות, כשהיא נזכרת בחברות הטובות שהפכו לאויבות. אבל כבר אז, בחושים של נערה מתבגרת, היא גילתה שיש בה כוחות להתמודד עם אנשים קטנים, ורצון לבחור בעיסוקים שמעניינים אותה. הקמפיין ההוא לקדס קידס פתח לה קריירה של ילדת פרסומות, שנמשכה שבע שנים, עם הופעות בקמפיינים של הוניגמן, פוקס ואחרים. לדבריה, גם כשהגיעה לגימנסיה עלו השאלות מחבריה לשכבה, שלא הבינו כיצד הנערה הברונטית עם העיניים המלוכסנות מהשולחן ליד, עוסקת בתחום של בר רפאלי. "תמיד שאלו אותי, למה דווקא את? ואני בתגובה ניסיתי להצניע את זה", מספרת וייס. "אני זוכרת שתמונות שלי בפוקס קידס כיסו את כל תחנות האוטובוסים, והייתי מתביישת לעבור לידן. היום, ממרחק הזמן, אני הכי גאה בהן".
היום קים היא הכול חוץ מאותה ילדה ביישנית. היא הצלע הרביעית החדשה של תוכנית הריאליטי "איט גירלז", ואתם ודאי זוכרים אותה מהצמד "קים ושון" מהעונה החמישית של "המרוץ למיליון". על אף המעמד הסלבריטאי שלה, היא עדיין מתגוררת בבית הוריה, מעצבת פנים ויזם נדל"ן, בחדר ורוד וילדותי עם אמבטיה צמודה, וארון בגדים עמוס להתפקע, נדוניה מתפקידה מזה שנתיים כפרזנטורית של רשת האופנה לנערות ונשים צעירות Forever Young. את דלת הבית היא פותחת במכנסי ג'ינס קצרים בגזרת אוברסייז עם אמרות פרומות, וגופייה רחבה ממנה מבצבצת חזייה שחורה. "ככה אני בדרך כלל מתלבשת: ג'ינס קרוע וגופייה", היא אומרת בלי להתנצל. "אני שונאת איפור ושיער, כי זה מכוער עליי רצח. אתה רואה תמונות שלי עם בייביליס ואיפור - מ כ ו ע ר ת".
יש לי אחריות כלפי העוקבות שלי
השיחה עם וייס משעשעת ועמוסה באנקדוטות אופנתיות, שדי בדרך שבה היא מספרת אותן כדי להוציא ממך חיוך. למשל, סיפור השמלה שרכשה לחתונה של אחותה, דין וייס, מנהלת הדיגיטל של "פילה ישראל". "בחרתי בשמלת משי פראי בצבע כחול, אבל אף אחד לא אמר לי שמשי פראי זה חום אימים", היא צוחקת. "חמש דקות אחרי החופה הייתי ספוגה בזיעה. החלפתי לשמלה מחרידה שהבאתי בצבע ורוד, ואספתי את השיער בגומייה בצבע חום. כל שנותר מהחוויה הן תמונות חתונה שנראיתי בהן זוועה". גם מהחתונה של הקולגה דנה זרמון יש לה זכרונות דומים, כשמיד לאחר החופה התיישבה בטעות על המבורגר שמישהו הניח על הכיסא. "למזלי, לחברה של דנה היתה שמלה נוספת להחלפה", היא מספרת, "הנשמות הטובות שמו לב, כמובן, ובאו אליי בשאלות כמו 'למה החלפת לוק? מה את חושבת את עצמך, אחות של הכלה?' מה אני אגיד להם? שישבתי בטעות על המבורגר?"
כמי שהחלה את הקריירה בפרסומות לילדים, הגלישה של וייס אל עולם הזוהר והבידור נראית טבעית לגמרי, אבל היא מספרת כי לאורך השנים ניסתה לאתר בעצמה כיוונים נוספים, רציניים יותר. זו הסיבה שבמקום להיבחן לתיאטרון צה"ל, למשל, היא שירתה בשלישות של סיירת מטכ"ל בבסיס סגור, ומיד לאחר מכן המשיכה לתואר ראשון בממשל וקיימות בבינתחומי. "בחרתי להיכנס לאיט גירלז כדי להעביר מסר לנערות", היא אומרת. "דיברתי על החרם שעברתי, על קיימות, העצמה נשית, ועל לצאת רגע מכיכר המדינה. לא רציתי לבוא בתור מישהי שמעניין אותה רק מותגים. אני אוהבת ונהנית מאופנה, אבל לא אבזבז משכורת שלמה על תיק של שאנל". לדבריה, העובדה שהגיעה מבית מבוסס כלכלית מוציאה מאנשים שאלות כמו, בשביל מה היא בכלל עובדת. "אני לא מצליחה להבין את השאלה המטומטמת הזאת", היא אומרת. "אז מה אם באתי מבית אמיד. גדלתי בבית שלא החסירו מאיתנו כלום, אבל אין הפקרות. אין דבר כזה לא לעבוד. חינכו אותי למוסר עבודה מאוד גבוה".
את מרגישה שיש לך אחריות כפרסונה עם 70 אלף עוקבים באינסטגרם?
"בהחלט. היה פרק אחד בתוכנית שהצטלמנו עם בגדי ים, ומישהו זרק לי להכניס את הבטן. אז עניתי 'יש לי קצת בטן, זה לא כזה נורא'. בתגובה לזה קיבלתי הודעה באינסטגרם מאמא של ילדה צעירה, שאמרה לי תודה על המסר שאני מעבירה. אני לא מעודדת השמנה, אבל קשה לי עם השאיפה לרזון של בנות. אני בחורה יחסית רזה, בטח לא סקיני, אבל היום כשאני הולכת לים כולן סביבי משורטטות עם ריבועים בבטן. מבחינתי, אם אשב בים ויהיה לי קפלון בבטן, זה בסדר. בנות לא מבינות שזה שהן מרעיבות את עצמן הופך אותן לכבויות. אני זוכרת בנות בבינתחומי שלא היו מכניסות כלום לפה ונראו כמו מומיות. בנות כל כך לא מבינות שלא עוזר להיות רזה, אם את לא משדרת שום דבר מגניב".
מה שלפנו מהארון של קים
שרשרת במתנה מסבתא. "קיבלתי אותה בגיל 18 לאחר שסבתא שלי חנצ'ו נפטרה. היא היתה החברה הכי טובה שלי בעולם, אישה שהיא אחת לדור, ניצולת שואה שהסתכלה על החיים במבט ציני. היא השאירה משהו לכל אחד מהילדים, הנכדים והנינים. את השרשרת הזאת אני לא עונדת מהחשש לאבד אותה, והיא שמורה בקופסה. אני בטוחה שהיא תלווה אותי כל החיים".
סניקרס כוכבים של ואנס. "נעלתי אותן ביום הראשון ללימודים בבינתחומי יחד עם ג'ינס קצר, חולצת טי וילקוט, כמו שהייתי רגילה בתיכון. מסתבר שטעיתי בהבנת הסיטואציה, כי כל הבנות האחרות, אבל כולן, היו לבושות כאילו הן מגיעות לתצוגת אופנה בשמלות ועקבים".
ז'קט קטיפה של מנגו
"האקס האחרון שלי חשב שאני חבר שלו, ורק רצה לראות אותי בלי איפור ובבגדי אוברסייז. אפילו על קצת סומק הוא עשה לי פרצופים. יחד קנינו את הז'קט הזה, שהוא מאוד אהב. עכשיו אני סינגל וזה הכי כיף".
סקיני ג'ינס שחור של פוראבר יאנג
"הזמנתי סקיני ג'ינס מפוראבר יאנג עוד לפני שהתגלגל שיתוף הפעולה שלי איתם. הוא מסמל עבורי את תחילת הקשר העסקי בינינו. ובכלל, כל הארון שלי מורכב מג'ינסים וחולצות טי".
מגבעת שחבשה במרוץ למיליון
"הגעתי איתה לאודישנים של המרוץ למיליון, ובאודישן השני, נכנס המלהק מורן מרציאנו ואמר לי 'זה הכובע הכי מחריד שראיתי בחיים שלי - ראש קטן עם שמשייה מעל', ורק בגלל הכובע הסתקרנתי לדעת מי את".
______________________________________________________
ומה גילינו בארון של ג'ני צ'רוואני?
